ויקיפדיה

מתחם אוגוסטה ויקטוריה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ גרמנייה
מ קטנות
שורה 1:
[[תמונה:Bundesarchiv Bild 102-01286, Kaiserin Auguste Viktoria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה, שעל שמה נקרא המתחם]]
[[תמונה:Augusta victoria.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מתחם אוגוסטה ויקטוריה, 2007]]
'''מתחם אַוּגוּסְטֶה ויקטוֹריה''' משתרע על שטח של כ - 80 [[דונם]] בפסגת [[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<ref>לצורך השוואה -– 80 דונם הוא גודלו של כל [[הרובע הנוצרי]] בעירב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה בירושלים]].</ref>
 
המתחם הוקם בראשית [[המאה ה-20]] על ידי [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], ונקרא על שם אשתו, [[אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג הולשטיין]]. המתחם כולל [[כנסייה]] מפוארת ולהולהּ [[מגדל פעמונים]], וכן [[אכסניה|אכסניית]] [[צליין|צליינים]], שנועדה גם לגרמניםל[[גרמנים]] תושבי הארץ, ומשמשת כיום כ[[בית חולים]]. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]] לארכאולוגיהל[[ארכאולוגיה]] בארץ הקודש", שהוקם בתחילת [[המאה ה-20]] וכולל [[ספרייה]] גדולה.<ref>בבית הגנן לשעבר, בצדה המזרחי של הכנסייה</ref>
 
==הרקע להקמת המתחם==
[[תמונה:Sאוגוסטהויקטוריהn0001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה הראשית למתחם]]
בשנת [[1898]] [[מסע וילהלם השני לארץ ישראל|ביקר הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל]], כחלק ממסע אימפריאלי שבו ביקש להדק את קשריה של [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] עם [[האימפריה העות'מאנית]]. שיאו של המסע היה בירושלים, שבה ביקר הקיסר במקומות הקדושים, ואף זכה שחלק קטן ב[[חומות ירושלים|חומה]], ליד [[שער יפו]], ייפרץ לכבודו. במהלך הביקור רכש הקיסר חלקות אדמה שונות בירושלים למען הקהילות הגרמניות שבה, ואף קיבל ממושלהמ[[מושל]]הּ העות'מאני של העיר חלקת אדמה ב[[הר ציון]].
 
אותות הביקור, שארך רק ימים ספורים, הותירו את רישומן בנוף הירושלמי בדמות שלושה מבנים גרמניים הקיימים עד היום: [[כנסיית הגואל]] ברובעב{{ה|רובע הנוצרי}} (בסמוך ל[[כנסיית הקבר]]), כנסיית [[דורמיציון]] בהר ציון, וכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בהר הזיתים. את הכנסייה בהר הזיתים הקדיש הקיסר לרעייתו, שהתלוותה אליו למסע.
בצמוד לכנסיית אוגוסטה ויקטוריה נבנתה אכסניה, שנועדה לשמש כבית הארחה לצליינים, אך גם כבית מרגוע לנתינים גרמנים תושבי ירושלים, שביקשו לצנן את נפשם במקום אוורירי בימי הקיץ החמים. היוזמה להקמת האכסניה הייתה של אוגוסטה ויקטוריה, בעקבות פנייה שהגיעה אליה מהגרמנים-ה[[פרוטסטנטים]] המקומיים. בעת ביקור הזוג המלכותי בהר הזיתים, בחרה הקיסרית את המקום, ועם שובה לגרמניה, הקימה ב[[ברלין]] את "האגודה למען הר הזיתים" (Ölberg Verein).
 
בשנת [[1903]], חמש שנים לאחר הביקור ההיסטורי, נרכש שטח של 81 דונם על הר הזיתים, במקום שבו בחרה הקיסרית. יש הרואים במקום זה כאחד מהמקומות היפים בירושלים, והיפה בסביבתו,. והואהוא מתנשא לגובה של כ-810 [[מטר]]ים מעל [[פני הים]], וכ-1,200 מטרים מעל פני [[ים המלח]]. המתחם, צופהוצופה אל [[הר הבית]] מגובה של למעלה מ-80 מטרים.
 
==תולדות המתחם==
שורה 19:
[[תמונה:Augvicsym.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיטורים בסגנון ימי הביניים בחצר האכסניה]]
===הקמת הכנסייה והאכסניה===
במשך שלוש שנים אספה "האגודה למען הר הזיתים" [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] למימון הפרויקט, עד שהגיעה לסכום של כמיליון וחצי [[מרק גרמני|מרק]]. שני שלישים מן הסכום (דהיינו, מיליון מרק) נתרמו על ידי יושבי העיר [[קלן]] בגרמניה. בתום איסוף הכסף, עמל ה[[אדריכל]] הגרמני רוברט לייבניץ (Robert Leibnitz), ממשרד הארכיטקטים הברלינאי "גַאוּזֶה", על תכנון הכנסייה והאכסניה, וחישב את העלויות עד לרמת ה[[פטרוזיליה]] וה[[בצל הגינה|בצל]] בגן הירק. הוא שאף לרמת גימור מושלמת, שבה הכלים הסניטריים, השירותים וחדרי האמבטיה יהיו ברמה אירופאית, וציוד המטבח יהיה מהמתקדמים בזמנו מגרמניה. לבקשת הקיסרית, תכנן לייבניץ את המבנים ברוח השיר הכנסייתי הגרמני "מבצר איתן הוא אלוהינו" (Ein feste Burg ist unser Gott), לכמה מטרות:
* בית הארחה ונופש לגרמנים-פרוטסטנטים תושבי הארץ, הסובלים מחום הקיץ ואינם יכולים לממן נסיעה למקומות קרירים.
* בית החלמה לחולי [[מלריה|קדחת]].
שורה 126:
==בית החולים==
[[תמונה:Augviccor.jpg|שמאל|ממוזער|180px|[[ארקדה]] באכסניה, שהוסבה לבית חולים]]
[[תמונה:Augviccrus.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הקיסר כצלבןכ[[צלבן]] על קיר חצר האכסניה]]
בית החולים נבנה, כאמור, לכתחילה כבית הארחה, אך ב[[שנות ה-60]] הוסב לבית חולים, שזהו שימושו עד ימינו.
פתח הכניסה הראשי עשוי תשליב אבן מפואר, שבמרכזו קשת [[רומנסק|רומנסקית]] מסוגננת, ועליה פסלי שני [[אריה|אריות]] וצלב. משני צדי הקשת ניצבים פסליהם של [[גאורגיוס הקדוש]] ו[[מיכאל הקדוש]] בדמות [[אביר]]ים צלבנים מימי הביניים, שעל חזם [[צלב מלטה]] האופייני למסדר היוהניטים. הכניסה מובילה אל אולם גדול ועגול, המשמש כאולם קבלת חולים, וממנו עולה גרם מדרגות מעוגל לקומות העליונות. מאולם הכניסה ניתן להיכנס למסדרונות ארוכים בעלי [[קמרון צולב|קמרונות צולבים]], המקיפים את החצר הפנימית הגדולה, המשתרעת על 43X25 מטרים. בקומה השנייה של המבנה עוברים מסדרונות זהים, המוקפים ב-99 עמודונים, שלהם כותרות בצורות שונות. כל המסדרונות צופים אל החצר דרך חלונות גדולים.
 
בחצר בית החולים צומחים כמה עצי [[תמר (עץ)|תמר]], ובצדה המערבי בולט אולם קבלת הפנים העגול אל תוך החצר. מבנה זה מעוטר במוטיבים אדריכליים האופייניים לימי הביניים, כמו תבליטי אבן; "מפלצות" מפוסלות וכן פסליהם של הקיסר והקיסרית עשויים מ[[ברונזה]] ומוצגים בלבוש צלבני קלאסי: הקיסר מוצג כ[[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]]; לראשו [[כתר]] מלך ירושלים, והוא אוחז [[חרב]] ו[[מגן]] צלבני; אוגוסטה ויקטוריה מוצגת כ[[אליזבת מתורינגיה|אליזבת הקדושה]] מ[[הונגריה]], שבעלה ה[[רוזן]] [[לודוויג הרביעי, הלנדגרף של תורינגיה|לודוויג הרביעי מתורינגיה]] היה בפמליה של פרידריך. לאחר מות בעלה עקרה אליזבת ל[[מרבורג]] (Marburg), שם מסרה את ילדיה ל[[משפחת אומנה|משפחות אומנות]], והקדישה את חייה לאל.
 
==הערות שוליים==▼
<references/>▼
 
==ראו גם==
שורה 154 ⟵ 151:
תמונה:Sאוגוסטה-וויקטוריהn0004.jpg|מראה חצר המבנה, במבט ממרומי המגדל
</gallery>
 
▲==הערות שוליים==
▲<references/>
 
{{ערך מומלץ}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מתחם_אוגוסטה_ויקטוריה"