תמר אלאור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliahustern (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תמונה; הייתה ; ארכאולוג; בר-אילן; תרגום מאפיין thumb;
שורה 1:
פרופ' '''תמר אלאור''' (נולדה ב-[[1955]]) היא [[אנתרופולוג]]ית במחלקה ל[[סוציולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}.
[[Imageתמונה:Tami small.jpg|thumbממוזער|alt=alt text|פרופ' תמר אלאור]]
 
==ביוגרפיה==
אלאור נולדה ב[[תל אביב]], ליונה (אופטובסקי-דאום) ודוד פריימן. גדלה בעבר [[הירקון]] המזרחי של העיר ומתגוררת שם גם כיום. את לימודיה התיכוניים עשתה ב"[[תיכון חדש]]" בעיר. למדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] לשני התארים הראשונים וכתבה את עבודת ה[[דוקטור]] שלה ב[[אוניברסיטת בר -אילן]] בהנחיית פרופ' [[דפנה יזרעאלי]] ופרופ' [[חיים חזן]].
 
החל מ-1992 היא מלמדת במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. שימשה בתפקידים שונים במחלקה זו ובפקולטה ל[[מדעי החברה]] באוניברסיטה, והחל מ-2009 היא משמשת כחברה בוועד של הרשות לתלמידי מחקר של האוניברסיטה. מ-2008 מלמדת את קורס המבוא לאנתרופולוגיה באוניברסיטה, במקביל להוראה בקורסים ל[[ספרות]] ואנתרופולוגיה, [[מגדר]] ו[[דת]], קריאה בטקסטים תרבותיים קאנוניים בשיטת לימוד של "בית מדרש", וקורס מתקדם בשיטות מחקר איכותניות.
 
בין השנים 2004-2007 עמדה בראש מרכז לייפר לחקר המגדר, והיתהוהייתה חברה בקבוצת מחקר על [[חינוך]] ודת במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית. שהתה פעמיים כעמית מחקר במרכז לחקר ה[[יהדות]] ב[[אוניברסיטת פנסילבניה]], CAJS, ושימשה כפרופסור אורח במלגת גינור ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] ב[[ניו יורק]].
 
במחצית שנות התשעים נמנתה על הצוות הרחב שהקים את [[מכללת עלמא]] לתרבות עברית.
שורה 13:
==תחומי מחקר==
 
אלאור מתמקדת בחקר הצומת המחבר מגדר, [[תרבות]] וידע, ועסקה בעיקר בחקר נשים [[חרדי]]ות ודתיות. עבודת הדוקטור שלה היתההייתה מחקר חלוצי בקרב נשים חרדיות. מאז פרסום העבודה כספר ב-1992, משמש מחקר זה כנקודת מוצא והתיחסות לחקר נשים בישראל, לחקר האוכלוסייה החרדית, ולעבודה אתנוגרפית השייכת לפרק "החדש" באנתרופולוגיה. הממצאים שנגעו למחקר זה נבדקו שוב באופנים שונים בשתי אוכלוסיות נוספות השייכות לחברה הדתית בישראל: הקהילה ה[[ציונות דתית|ציונית-דתית]], וה[[יהודים ספרדים|מזרחית ספרדית]] (כולל "מתחזקים" ו[[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]]); על מחקרים אלו הוציאה אלאור שני ספרים נוספים. באופן זה נוצר מעין מחקר השוואתי, הנדיר יחסית בעבודות אתנוגרפיות בנות זמננו.
 
על פי דרכה של אלאור, לימוד הפן האורייני בחיי נשים חרדיות, דתיות מודרניות, וחרדיות מזרחיות וחוזרות בתשובה, נוגע בקבוצות העיקריות הרוקמות את "המגזר הדתי" ומגיע אליהן דרך הפריזמה המגדרית. משם נפתחים חלונות אל כל ההקשרים המשמעותיים לחיי נשים ואנשים דתיים ומתקבלות תובנות סוציולוגיות הקשורות לפרמטרים כלכליים, פוליטיים, אתניים, משפחתיים ואחרים.
שורה 19:
ב-2009-10 כתבה מחקר קטן היקף על לימוד ה[[תניא]] בקרב נשים ב[[חסידות חב"ד]], ועל שאלות הנוגעות ל[[צניעות (יהדות)|גילוי וכיסוי גופן]] של נשים דתיות במרחב הציבורי בישראל בהשוואה לסוגיית ה[[רעלה]] ב[[צרפת]], [[טורקיה]], [[בלגיה]] ו[[מרוקו]].
 
החל משנת 2008 עוסקת אלאור במחקריה בחקר [[תרבות חומרית]] בישראל, ומתמקדת באובייקט "[[סנדל]] ישראלי". זהו מחקר מרובה אתרים וגישות, החובק עבודה [[ארכיון|ארכיונית]], [[אתנוגרפיה]], [[ארכיאולוגיהארכאולוגיה]], [[טכנולוגיה]] ו[[מיתולוגיה]].
 
פרסמה מאמרים רבים הנובעים מתחומי המחקר העיקריים שלה, וכן מאמרים בנושאים אחרים, כגון [[אמהות]] ישראלית, [[מתודולוגיה]] אנתרופולוגית, ספרות ו[[אמנות פלסטית]] בהיבטים חברתיים, כתיבה מחקרית ועוד.