וילהלם פרידמן באך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תבנית כזאת |
מ בוט החלפות: תמונה; מתאוס; תומאס; תרגום מאפיין framed; |
||
שורה 1:
[[
'''וילהלם פרידמן באך''' (ב[[גרמנית]]: Wilhelm Friedemann Bach {{כ}} [[22 בנובמבר]] [[1710]] - [[1 ביולי]] [[1784]]), ילדם השני ובנם הבכור של [[יוהאן סבסטיאן באך]] ומריה ברברה באך, היה [[מלחין]] ונגן [[גרמני]]. על אף גאוניותו המוכרת כנגן [[עוגב]], [[אלתור|מאלתר]] ומלחין, לא הצליח להתבסס בעבודה קבועה ובמשכורת יציבה וסופו שמת עני וחסר כל.
שורה 6:
וילהלם פרידמן נולד בו[[ויימאר]], שם עבד אביו כנגן עוגב ומוזיקאי הלשכה בחצר הדוכס של זאקסה-ויימאר. ביולי 1720, כשווילהלם פרידמן היה בן תשע, מתה אמו בפתאומיות; יוהאן סבסטיאן נישא בשנית בדצמבר 1721. באך האב פיקח בקפידה על לימודי המוזיקה של וילהלם פרידמן ועל הקריירה שלו. הקורס המדורג ללימודי מקלדת ו[[הלחנה]] שיצר באך מתועד ב"ספרון המקלדת לווילהלם פרידמן באך" (Clavier-Büchlein vor Wilhelm Friedemann Bach או, בכתיב מודרני, Klavierbüchlein für Wilhelm Friedemann Bach), המכיל קטעים משל האב והבן גם יחד.<ref>פ. ע. גרדנוויץ, "עולם הפסנתרן", עמ' 92</ref> חינוכו המוזיקלי של הנער כלל גם קטעים מתוך ה[[סוויטה|סוויטות]] הצרפתיות, [[אינוונציה|אינוונציות]] בשני קולות, [[סינפוניה|סינפוניות]] בשלושה קולות (מוכרות יותר כ"אינוונציות"), הכרך הראשון של [[הפסנתר המושווה]] ושש ה[[טריו סונאטה|טריו סונאטות]] לעוגב. בגיל 16 נסע וילהלם פרידמן למרסבורג ללמוד נגינה ב[[כינור]] אצל [[יוהאן גוטליב גראון]].
נוסף להכשרתו המוזיקלית, קיבל וילהלם פרידמן השכלה פורמלית, עוד בוויימאר. כשהתמנה למשרת [[מנצח|מנצח מקהלה]] בכנסיית
בשנת 1733 התמנה וילהלם פרידמן למשרת נגן העוגב בכנסיית סופיה הקדושה בדרזדן. בתחרות לקבלת המשרה ניגן גרסה חדשה לפרלוד ופוגה בסול מז'ור של אביו, [[רי"ב]] 541. השופט תיאר את וילהלם פרידמן כעולה בבירור על שני המועמדים האחרים. המוניטין שלו כנגן עוגב מעולה ליוו אותו כל חייו. בין תלמידיו הרבים בדרזדן היה [[יוהאן גוטליב גולדברג]], נגן כלי המקלדת ששמו הונצח בטעות בכינוי הפופולרי שניתן ליצירתו של י. ס. באך משנת 1742, "אריה עם וריאציות שונות", הידועה בשם [[וריאציות גולדברג]]. (החוקר '''פיטר ויליאמס''' Peter) Williams) מזים את הסיפור, הקושר את היצירה אל גולדברג, לפיו י. ס. באך כתב את הווריאציות לשגריר הרוסי, הרוזן הרמן קרל פון קייזרלינג, שנהג לבקש מן המוזיקאי השכיר שלו, גולדברג, לנגן לפניו וריאציות כדי להרדימו כששנתו נדדה בלילות. ויליאמס טוען, שי. ס. באך כתב את הווריאציות כיצירת תצוגה לווילהלם פרידמן. (אכן, הקושי הרב שהווריאציות מציבות לנגן וגילו הצעיר של ה[[צ'מבלו|צ'מבליסט]], שהיה בן 13 בסך הכל בשנת כתיבתן,<ref>"עולם הפסנתרן"</ref>נותנים תוקף לטענתו של ויליאמס).
שורה 24:
חיבוריו כוללים הרבה [[קנטטה|קנטטות]] כנסייתיות ויצירות אינסטרומנטאליות, מהן ראויות ביותר לציון ה[[פוגה|פוגות]], [[פולונז|פולונזים]] ו[[פנטזיה|פנטזיות]] לכלי מקלדת, והדואטים לשני [[חליל|חלילים]]. הוא שילב בכתיבתו יסודות [[קונטרפונקט|קונטרפונקטיים]] שלמד מאביו במידה רבה יותר מכל אחד משלושת אחיו המלחינים, אבל בשימוש שעשה בסגנון הקונטרפונקטי בולטת שנינות עצמאית ואלתורית, שקירבה את יצירתו ללבותיהם של נגנים מסוף [[המאה ה-19]], כשהמוניטין שלו זכו לתחייה מסוימת.
בין תלמידיו של וילהלם פרידמן היה [[יוהאן ניקולאוס פורקל]], אשר פרסם בשנת 1802 את הביוגרפיה הראשונה של [[יוהאן סבסטיאן באך]], שבין תורמי המידע העיקריים לה היו וילהלם פרידמן ואחיו הצעיר [[קרל פיליפ עמנואל באך]]. ביוגרפיות מוקדמות מגנות את וילהלם פרידמן על הרשלותו בשמירת כתבי היד המוזיקליים של אביו, שרבים מהם הגיעו לידיו בירושה; מכל מקום, חוקרים מאוחרים יותר אינם יודעים בוודאות כמה מכתבי היד אבדו. ידוע, שווילהלם פרידמן מכר חלק מן האוסף של אביו כדי לגייס כסף לתשלום חובות (כולל מכירה גדולה בשנת 1759 ל'''יוהאן גיאורג נאקה'''). כמו כן, בתו לקחה עמה חלק מכתבי היד של י. ס. באך כשנסעה ל[[אמריקה]], ואלה עברו לצאצאיה, שהביאו שלא בצדייה לאובדן רבים מהם. אחרים עברו הלאה באמצעות תלמידתו היחידה המוכרת בברלין, '''שרה איציק לוי''', בת למשפחה [[יהודי|יהודית]] בעלת מעמד גבוה בברלין וסבתא-רבה של [[פליקס מנדלסון]]; ממנה קיבל מנדלסון את כתב היד של ה[[
פרידמן ידוע כמי שייחס לעצמו לעתים מוזיקה שכתב אביו, אבל זה היה נוהג מקובל בתקופה ההיא.
| |||