יהדות רבנית – הבדלי גרסאות

 

הקראים, שדחו את ה[[תורה שבעל פה]], ולא קיבלו את פסיקות ה[[גאונים]], היוו קבוצה קטנה יותר בקרב היהודים ביחס לרבניים. מרבית היהודים היו רבניים, והם נחלקו באותה תקופה בין שני מרכזים - המרכז ה[[בבל]]י, על שתי [[ישיבה|ישיבותיו]], והמרכז ה[[ארץ ישראל|ארצישראלי]], שהיוו שתי חטיבות הלכתיות ומנהלתיות. היהדות הרבנית המשיכה את זרם ה[[פרושים]] של [[תקופת בית שני]], ומתאפיינת בהתבססות ההלכה על ה[[תורה שבכתב]] והתורה שבעל פה, הכוללת את ה[[משנה]], ה[[תוספתא]], [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], [[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]].