זיוף תעודות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דף חדש: '''זיוף תעודות''' או '''זיוף מסמכים''' הוא ניסיון לייצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה...
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Vinland_Map_HiRes.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפת וינלנד]], שנחשבת כיום למסמך שזויף למטרות רווח]]
[[קובץ:Bundesarchiv_B_145_Bild-F011684-0010%2C_Köln%2C_Zollkriminalinstitut.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובד המכס ה[[מערב גרמניה|מערב גרמני]] בוחן תעודות החשודות כמזויפות, 1961]]
'''זיוף תעודות''' או '''זיוף מסמכים''' הוא ניסיון לייצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או ל[[הונאה|הונות]] וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות, או אחרות.
 
שורה 5 ⟵ 7:
קיימים גם מקרים בהם רשויות רשמיות, או רשמיות למחצה, מזייפות מסמכים. במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש ל[[גניבת זהות]] או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי [[גרמניה הנאצית]] השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת הפעילים נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"[[הגזע הארי|ארים]]" או בשמות בדויים. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של [[וילי ברנדט]], שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית ברלין ול[[קנצלר]] גרמניה המערבית, כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני [[ביון]] ו[[ריגול]] משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת [[מרגל]]ים או לחדירה למקומות מסווגים. [[אדולפו קמינסקי]] זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים בצרפת הכבושה, לארגון מסמכי פטור מגיוס לצבא צרפת ב[[מלחמת אלג'יריה]] ולטובת המוסד לעלייה ב'.
 
זיוף של מסמכים למטרות פוליטיות אינו בהכרח זיוף תעודות זהות. בין היתר זייף [[המוסד לעלייה ב'‎]] סרטיפיקטים המאפשרים עלייה לפלסטינה בתקופה המנדט. אחד המקרים הבולטים הוא "[[מתת קונסטנטינוס]]", מסמך מזויף, שנכתב כביכול על ידי [[קונסטנטינוס הגדול]] ומעניק לכנסייה את השליטה על [[האימפריה הרומית המערבית]]. במקרה מן השנים האחרונות, הציג [[שירות הביון והביטחון הצבאי (איטליה)|המודיעין הצבאי האיטלקי]] מסמכים על [[סחר באורניום בין ניז'ר ועיראק]] שהובילו ליצירת לגיטימציה ציבורית ל{{ה|פלישה לעיראק (2003)}}. מקרי פשיעה שלהם אחראים משטרים זוכים לעיתים ל""טיוח" המגובה במסמכים מזויפים. כך למשל זייף משטר [[יון אנטונסקו]] מסמכים העוסקים ב[[פרעות יאשי]] ברומניה ב-1941.
 
לעיתים קרובות משמש זיוף על ידי רשויות ל"[[תעמולה שחורה]]". יתכן כי מעשה הזיוף המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא זה של [[הפרוטוקולים של זקני ציון]]. ספר בדיוני זה הוצג כ"מסמך מקורי" המתעד את כוונותיהם של היהודים להשתלט על העולם, ושימש כחומר בערה ל[[אנטישמיות]]. המסמך חובר על ידי משטרת הצאר הרוסי על מנת להסית כנגד היהודים. במקרים אחרים משתמשים משטרים בזויף מסמכים על מנת להביא לתוצאות פוליטיות רצויות מבחינתם. "[[מזכר טנאקה]]" היה בעל מטרות דומות: להציג את היפנים כמנסים להשתלט על העולם.