זיוף תעודות – הבדלי גרסאות

'''זיוף תעודות''' או '''זיוף מסמכים''' הוא ניסיון לייצור תעודות או מסמכים שיוצגו כאמיתיים למרות שאינם כאלה, על מנת לתעתע או ל[[הונאה|הונות]] וליצור מצג שווא. זיוף תעודות יכול לשרת מטרות פוליטיות, פליליות, או אחרות.

 

קיימים גם מקרים בהם רשויות רשמיות, או רשמיות למחצה, מזייפות מסמכים. במקרה של מסמכים מזהים, זיוף תעודות יכול לשמש ל[[גניבת זהות]] או לטשטוש הזהות האמיתית של המשתמש במסמך המזויף. קיימות דוגמאות היסטוריות רבות לזיוף מסוג זה. באירופה הכבושה על ידי [[גרמניה הנאצית]] השתמשו יהודים נרדפים, כמו גם חברים בארגוני מחתרת הפעילים נגד הנאצים, בתעודות מזויפות אשר זיהו אותם כ"[[הגזע הארי|ארים]]" או בשמות בדויים. אחד המפורסמים שבסיפורי אימוץ זהות בדויה על ידי חבר במחתרת אנטי-נאצית הוא זה של [[וילי ברנדט]], שהפך אחרי המלחמה לראש עיריית ברלין ול[[קנצלר]] גרמניה המערבית, כל זאת תחת שמו המחתרתי וה"מזויף". ארגוני [[ביון]] ו[[ריגול]] משתמשים לעיתים קרובות בזיוף תעודות כטכניקה להצגת [[מרגל]]ים או לחדירה למקומות מסווגים. [[אדולפו קמינסקי]] זייף תעודות למספר ארגוני מחתרת ואופוזיציה פוליטית במהלך כ-30 שנות פעילות כזייפן מסמכים: להצלת יהודים בצרפת הכבושה, לארגון מסמכי פטור מגיוס לצבא צרפת ב[[מלחמת אלג'יריה]] ולטובת המוסד לעלייה ב'.

 

 

לעיתים קרובות משמש זיוף על ידי רשויות ל"[[תעמולה שחורה]]". יתכן כי מעשה הזיוף המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא זה של [[הפרוטוקולים של זקני ציון]]. ספר בדיוני זה הוצג כ"מסמך מקורי" המתעד את כוונותיהם של היהודים להשתלט על העולם, ושימש כחומר בערה ל[[אנטישמיות]]. המסמך חובר על ידי משטרת הצאר הרוסי על מנת להסית כנגד היהודים. במקרים אחרים משתמשים משטרים בזויף מסמכים על מנת להביא לתוצאות פוליטיות רצויות מבחינתם. "[[מזכר טנאקה]]" היה בעל מטרות דומות: להציג את היפנים כמנסים להשתלט על העולם.