מחלקה סגורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קטן, השאר נכון למיטב ידיעתי, תודה דורית :-) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
בשני סוגי המחלקות האשפוז הוא קבוע, ולעתים מאפשרים למטופלים יציאות לביתם. אחדים מבתי החולים מאפשרים יציאות מסוג זה על בסיס שבועי או מדי מספר שבועות, ואילו באחרים האפשרות ניתנת בהתאם להתנהגות המטופלים.
== ביקורת בספרות המקצועית על הרעיון והפרקטיקה של המחלקה הסגורה ==
יש הרואים במחלקה הסגורה דוגמא מובהקת למוסד כוללני (ר' ארווינג גופמן במאמר "מוסדות כוללניים", " על מאפייני מוסדות טוטאליים" רסלינג 2006) בו ניטלות מבני אדם זכויות בסיסיות באופן הנוגד את חוקי היסוד של מדינות מערביות רבות ובהן מדינת ישראל.דבר זה מעורר אפוא תמיהה בסיסית - כיצד יתכן שבאמצעות כליאה, קשירה, תיוג משפיל וכדו' ניתן לרפא אדם ולהמציא מזור לכאבו.
האסכולה הלקאנית, למשל, מתנגדת באופן עקרוני לשימוש באמצעיי כפייה כיומרה לריפוי הנפש, וזוהי בין היתר גם נגזרת של התאוריות ההומניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית ככר למתודות חדשות.
== ביקורת ציבורית על המחלקות סגורות בישראל בשנים האחרונות ==
* בשנת -1996\7 נכנס עיתונאי "ידיעות אחרונות" במסווה של חולה נפש למחלקה סגורה גדולה בארץ, וחשף בכתבת שער את התנאים הלקויים ואלימות כלפי חסרי ישע המאושפזים במחלקה. זו היתה כתבת התחקיר הראשונה המקיפה שנעשתה בנושא בישראל. היוזמה לכתבת תחקיר זו כפי הנראה שאבה השראה מדיווחיה של העיתונאית נלי בליי בתחילת המאה העשרים.
* בשנת 1998 - נחשפה בתוכנית כלבוטק אלימות אנשי צוות בבית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל.
* בשנת 2006 נחשפה בכתבת תחקיר בערוץ 1 מערכת של התעללות בילדים חסרי ישע בבית החולים הפסיכיאטרי המקומי של נס ציונה.
* בשנת 2010 בעת ביקור פתע שר הבריאות יעקב ליצמן בבית החולים "אברבנל" נגלו לפניו מחזות של הזנחה ועליבות - מה שהעלה את הנושא הבעייתי של הכליאה הקשים במחלקות הסגורות בישראל לסדר היום הציבורי, ועצם קיומה של האפשרות לשלול חרות אדם ללא משפט והליך הוגן במסגרת דמוקרטיה.
עקב הקושי הרב הכרוך בהכנסת מבקרים חיצוניים ובפרט עיתונאים, שופטים, סנגוריה ציבורית, ואישי ציבור אל תוך מתחמי המחלקות הסגורות באמתלה של "חיסיון רפואי" , קיים קושי ניכר ואובייקטיבי בהפקת תחקירים מהסוג הנ"ל, והבאת המתרחש מאחורי חומות המחלקות הסגורות לידיעת הציבור.
==
{{קצרמר|רפואה}}
| |||