ועדה מקומית לתכנון ולבנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←מבנה וסמכויות: הרחבה, פרוטקציה ושחיתות |
||
שורה 10:
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אחראית על הנפקת [[היתר בנייה|היתרי בנייה]] בהתאם ל[[תקנות התכנון והבנייה]] בשטחים בהם קיים [[תוכנית בניין עיר]] מאושרת. כמו כן, בשנת 1995 תוקן [[חוק התכנון והבנייה]] והוסף בו סעיף 62א המעניק לועדה המקומית סמכות לאשר שינויים בתוכניות מתאר מקומיות בהתאם לרשימה סגורה של נושאים המנויים בסעיף. מטרת התיקון היה לקצר את הליכי התכנון. אולם בתי המשפט קבעו שהסמכות שהועברה לוועדה המקומית במסגרת התיקון היא מצומצמת ומאפשרת עריכת שינויים מינוריים בלבד בעלי "השלכה מקומית מצומצמת" {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/460/014/c17/06014460.c17.htm עע"ם 1446/06], סעיף 10}}.
בנוסף למתן היתרים ואישור שינויים על פי סמכויותיה, הוועדה המקומית מגישה להפקדה ל[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]] תוכניות בתחומה אשר אין בסמכותה לאשרן אך היא מעוניינת בקידומם.
בית המשפט העליון הבהיר את הסיבות לסמכויות המצומצמות של הועדה המקומית במילים אלו:
:"במרחב תכנון מקומי הכולל תחום רשות מקומית אחת בלבד – והרוב המכריע של מרחבי התכנון המקומיים החשובים והמאוכלסים בצפיפות הם מסוג זה – משמשת מועצת הרשות המקומית כוועדה המקומית. חברי המועצה הם עסקנים מקומיים שלא תמיד שיקוליהם הם שיקולי תכנון נאותים. במצב הטוב ביותר, לא פעם נסחפים המה בלהט הרצון לקדם את הפיתוח המואץ של המקום ומוכנים לאשר כל הקלה וחריגה, בניגוד לדעת מומחי התכנון ואיכות החיים והסביבה; לעתים אינם מסוגלים לעמוד כנגד לחצים ציבוריים ופרטיים מצדדים שונים ומאשרים דברים בניגוד לחוק; ובמצב הגרוע ביותר – זהו מקור לפרוטקציות, לנוהגים פסולים ואף פתח לשחיתות" {{הערה|בג"ץ 235/76 בניני קדמת לוד (1973) בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בלוד, פ"ד לא(1) 579, 584 (1976), כמצוטט ב-[http://elyon1.court.gov.il/files/06/460/014/c17/06014460.c17.htm עע"ם 1446/06], סעיף 23}}
== פעילות הוועדה ==
| |||