אישיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מסיר קישור לפירושונים, חסר משמעות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''אישיות''' (ב[[לטינית]]: Persona) הוא מושג בעל הגדרות שונות שהמקובלת ביותר מביניהן היא: מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות המכתיבות את
ה'''פסיכולוגיה של האישיות''' היא ענף ב[[פסיכולוגיה]] החוקר את אישיות האדם וההבדלים הבין-אישיים. דגש אחד בתחום הוא על הרכבת דיוקן ברור של אדם וההליכים הפסיכולוגיים העיקריים שלו. גישה אחרת מגדירה את האישיות כהבדלים בסיסיים בפרט ובאה לחקור הבדלים אלו. גישה שלישית בוחנת את האופי האנושי וכיצד [[אדם|בני האדם]] דומים אחד לשני. שלוש הגישות משתלבות יחדיו בחקר האישיות.
שורה 5:
את האישיות ניתן להגדיר כקבוצה גמישה ומאורגנת של מאפיינים ייחודיים לאדם מסוים המשפיעים על [[הכרה|הכרתו]], [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפיו]] והתנהגותו במצבים שונים (Ryckman, 2004).
הפסיכולוג האמריקאי החלוץ [[גורדון אולפורט]] הגדיר כבר בשנות הארבעים של המאה העשרים שתי גישות עיקריות לחקר האישיות - הגישה האידיוגרפית והגישה הנומותטית. '''המחקר הנומותטי''' מחפש להגדיר חוקים כלליים אותם ניתן ליישם על ציבור רחב, כדוגמת עקרון ה[[תאוריית הצרכים#רמה חמישית - צורך במימוש עצמי|מימוש העצמי]] או תכונת ה[[מופנמות - מוחצנות|מוחצנות]]. '''המחקר האידיוגרפי''' מנסה להבין את ההיבטים הייחודיים של הפרט.
קיים פולמוס פסיכולוגי ארוך שנים סביב השאלה האם האישיות קיימת כמבנה ארגוני יציב, או שמא תגובותיו של האדם הן מצביות או מורכבות בהרבה מכדי שניתן יהיה לארגנן במסגרות של הגדרת אישיות ספציפית. תיאוריות פסיכולוגיות שתקפו את הפסיכולוגיה של האישיות הצביעו על כך שטווח השינוי של ההתנהגות האנושית הוא רחב כל כך, עד כי היכולת לדון במבנה מאפיין עקבי הופכת להיות בלתי תקפה לאורך החיים; בנוסף, כיוון שהפסיכולוגיה של האישיות משתמשת לעתים קרובות בממצאים אמפיריים להוכחת טענותיה במקום במבנים תיאורטיים, התעוררה ביקורת כנגד המתודולוגיה המחקרית השכיחה בשיטה.
המילה פרסונה תיארה לראשונה "אישיות" בשפה הלטינית. מילה זו הושאלה מיוונית שבה היא תארה תחילה מסכת תיאטרון ומאוחר יותר גם את המסכה וגם את תכונות הנפש המוחצנות שעל השחקן להפגין כאשר הוא מרכיב אותה על פניו. הרומאים השתמשו במילה "פרסונה" כדי לתאר גם את תכונות האופי שהשחקן או אדם שאינו שחקן מפגין כאשר אינו מרכיב כל מסכה – דהינו [[תדמית]]. מאוחר יותר תיארה המילה גם את תדמיתו החיצונית המופגנת של אדם וגם את תכונותיו האמיתיות המוכרות רק למעטים – המשמעות המקובלת כיום ל-"אישיות". לאחר פרסום תורתו של [[זיגמונד פרויד]], החל שימוש במושג "אישיות" גם לתיאור מכלול המנגנונים הנפשיים המניעים כל פרט שהוא להתנהגות, מחשבות ורגשות כל שהם – המבנה הכללי של נפשו של כל אדם ובהשאלה גם המבנה הכללי של נפשו של כל פרט ממין כל שהוא.
| |||