אהרון טנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות
שורה 13:
|דרגה={{דרגה|סגן אלוף||+}}
|תפקידים צבאיים=מפקד פלחה"ן חטיבה 45, מפקד הנדסה פיקוד דרום
|מלחמות וקרבות={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}<br/>{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}<br/>{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
|עיטורים={{דרגה|עיטור המופת||+}}
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=גשר ג'וני
}}
'''אהרון (ג'וני) טנא (טננבאום)''', ([[18 בספטמבר]] [[1940]] - [[18 באוקטובר]] [[1973]]), הוא חלל [[צה"ל]] ו[[קצין]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]], בעלשזכה ב[[עיטור המופת]].
 
'''אהרון (ג'וני) טנא (טננבאום)''', ([[18 בספטמבר]] [[1940]] - [[18 באוקטובר]] [[1973]]), חלל [[צה"ל]] ו[[קצין]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]], בעל [[עיטור המופת]].
 
== נעוריו ==
טנא נולד ב-[[18 בספטמבר]] [[1940]] ב[[פולין]] לחיים ודבורהולדבורה טננבאום. ב-[[1950]] עלה ל[[ישראל]]. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ברנר" ובבית-הספר-התיכון "כצנלסון" ב[[כפר סבא]].
 
טנא עסק הרבה ב[[ספורט]], החזיק באליפותוהחזיק באליפות בתי-הספר התיכוניים ב[[קפיצה לרוחק]] ואף עסק ב[[צניחה]]. הוא המשיך להתעסקלעסוק בספורט גם בצבא והחזיק באליפות פיקוד דרום בריצת 1,500 מטר.
טנא נולד ב-[[18 בספטמבר]] [[1940]] ב[[פולין]] לחיים ודבורה טננבאום. ב-[[1950]] עלה ל[[ישראל]]. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ברנר" ובבית-הספר-התיכון "כצנלסון" ב[[כפר סבא]].
 
טנא עסק הרבה ב[[ספורט]], החזיק באליפות באליפות בתי-הספר התיכוניים ב[[קפיצה לרוחק]] ואף עסק ב[[צניחה]]. הוא המשיך להתעסק בספורט גם בצבא והחזיק באליפות פיקוד דרום בריצת 1,500 מטר.
 
== שירותו הצבאי ==
טנא התגייס לצה"ל באוגוסט [[1958]] ושירת עד מותו ב[[חיל ההנדסה הקרבית]]. הוא סיים בהצלחה קורס [[צניחה]], קורס מפקדי [[פלוגה|פלוגות]] וקורס ל[[לוחמה זעירה]]. הוא סיים קורס קציני הנדסה בתור חניך מצטיין. טנא נחשב לקצין מוכשר ביותר ומילא שורת תפקידים: החל ממפקד שדה, עבור במפקדממפקד ב[[בהל"צ]] (בית הספר להנדסה צבאית) וכלה בתפקידי מטה.
טנא התגייס לצה"ל באוגוסט [[1958]] ושירת עד מותו ב[[חיל ההנדסה הקרבית]]. הוא סיים בהצלחה קורס [[צניחה]], קורס מפקדי [[פלוגה|פלוגות]] וקורס ל[[לוחמה זעירה]]. הוא סיים קורס קציני הנדסה בתור חניך מצטיין. טנא נחשב לקצין מוכשר ביותר ומילא שורת תפקידים: החל ממפקד שדה, עבור במפקד ב[[בהל"צ]] (בית הספר להנדסה צבאית) וכלה בתפקידי מטה.
 
טנא נשלח ל[[אתיופיה]] בשליחות של [[משרד הביטחון]] ושהה שם בשנים [[1961]]-[[1964]].
 
=== מלחמת ששת הימים ===
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד טנא על פלוגת ההנדסה (פלחה"ן) של [[חטיבה 45]]. ב-[[6 ביוני]] [[1967]] הסתבך כוח שריון של חטיבה 45 ב[[עמק דותן]]. הכוח הותקף על ידי טנקי [[M-48 פטון]] [[ירדן|ירדניים]] ומצבו היה קשה. הכוח פנה בקשר לבקשת חילוץ מ[[סיירת (יחידה)|פלוגת הסיור]], אך הם ענו שנדרש להם זמן להתארגן. טנא שמע זאת בקשר והתנדב מיד יחד עם יחידתו לסייע ולחלץ את הכוח הלכוד. טנא ופלוגת ההנדסה החטיבית מיהרו על גבי [[זחל"ם|זחל"מים]] אל עברלעבר המקום וחילצו את הטנקים תחת אש כבדה של [[טנק]]ים, של [[ארטילריה]] וכוחותושל כוחות [[חי"ר]] של [[צבא ירדן]]. הפלחה"ן נלחמה באומץ ולא נסוגה למרותאף שספגה אבדות כבדות, כולל 3 פגיעות (הזחלבזחל"ם של טנא נפגע 3 פעמים), עד אשר קיבלה פקודה מפורשת מהמח"ט. במהלך הלחימה חילצו הלוחמים את לוחמי הכוח הלכוד ואף ביצעו פעולות הנדסיות לפינוי הדרך, כגון הרמת שדה [[מוקש]]ים ופיצוץ [[גשר]]ים. הכוח איבד 12 לוחמים ובנוסף 16 חיילים נפצעו. 5 לוחמים קיבלו [[צל"ש]]ים על לחימתם בקרב ואילו טנא קיבל את [[עיטור המופת]].
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד טנא על פלוגת ההנדסה (פלחה"ן) של [[חטיבה 45]]. ב-[[6 ביוני]] [[1967]] הסתבך כוח שריון של חטיבה 45 ב[[עמק דותן]]. הכוח הותקף על ידי טנקי [[M-48 פטון]] [[ירדן|ירדניים]] ומצבו היה קשה. הכוח פנה בקשר לבקשת חילוץ מ[[סיירת (יחידה)|פלוגת הסיור]], אך הם ענו שנדרש להם זמן להתארגן. טנא שמע זאת בקשר והתנדב מיד יחד עם יחידתו לסייע ולחלץ את הכוח הלכוד. טנא ופלוגת ההנדסה החטיבית מיהרו על גבי [[זחל"ם|זחל"מים]] אל עבר המקום וחילצו את הטנקים תחת אש כבדה של [[טנק]]ים, [[ארטילריה]] וכוחות [[חי"ר]] של [[צבא ירדן]]. הפלחה"ן נלחמה באומץ ולא נסוגה למרות שספגה אבדות כבדות (הזחל"ם של טנא נפגע 3 פעמים), עד אשר קיבלה פקודה מפורשת מהמח"ט. במהלך הלחימה חילצו הלוחמים את לוחמי הכוח הלכוד ואף ביצעו פעולות הנדסיות לפינוי הדרך, כגון הרמת שדה [[מוקש]]ים ופיצוץ [[גשר]]ים. הכוח איבד 12 לוחמים ובנוסף 16 חיילים נפצעו. 5 לוחמים קיבלו [[צל"ש]]ים על לחימתם בקרב ואילו טנא קיבל את [[עיטור המופת]].
 
בהמשך הקרבות השתתפה חטיבה 45 בכיבוש [[רמת הגולן]]. טנא המשיך לסייע לכוחות בפריצה הנדסית, פילוס דרך שדות מוקשים ומאמצי התבצרות. הוא עלה על [[ג'יפ]] שלל והנחה את הכוחות בפירוק 300 [[מוקש]]י [[נ"ט]] בכניסה ל[[מסעדה (יישוב)|כפר מסעדה]]. אחרי שכבשו כוחות צה"ל את הכפר הוביל טנא את מאמצי ההתבצרות בכפר.
שורה 46 ⟵ 42:
 
=== בין המלחמות ===
אחרי המלחמה מונה טנא למג"ד (מפקד גדוד) ב[[סיני]], שם היה אחראי על הקמת [[ביצורים]]. בסיום תפקידו זכה הגדוד שלו להערכה מיוחדת ממפקד האוגדה "על יכולת ומסירות וכושר ביצוע בעבודתם בחזית סיני". טנא למד לתואר הראשון בחוג ל[[סוציולוגיה]] ול[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] והשלים אותו במהלך שירותו הצבאי. הוא תכנן ללמוד לתואר שני ב[[מנהל עסקים]], אך ויתר על הלימודים לטובת התפקיד הבכיר של מפקד ההנדסה הפיקודי [[פיקוד הדרום]], ובתפקיד זה שימש ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
 
אחרי המלחמה מונה טנא למג"ד (מפקד גדוד) ב[[סיני]], שם היה אחראי על הקמת [[ביצורים]]. בסיום תפקידו זכה הגדוד שלו להערכה מיוחדת ממפקד האוגדה "על יכולת ומסירות וכושר ביצוע בעבודתם בחזית סיני". טנא למד לתואר הראשון בחוג ל[[סוציולוגיה]] ול[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] והשלים אותו במהלך שירותו הצבאי. הוא תכנן ללמוד לתואר שני ב[[מנהל עסקים]], אך ויתר על הלימודים לטובת התפקיד הבכיר של מפקד ההנדסה הפיקודי [[פיקוד הדרום]], ובתפקיד זה שימש ב[[מלחמת יום הכיפורים]].
 
בין המלחמות שירת כמפקד ההנדסה הפיקודי של [[פיקוד דרום]] בדרגת [[סגן אלוף]] (סא"ל). בתקופה שלפני [[מלחמת יום הכיפורים]] עסק טנא בהכשרת הכוחות ל[[צליחה בצה"ל|צליחה]], אימונים ופיתוח תרגולות בנושא, פיתוח אמצעי לחימה ואמצעי [[גשר|גישור]] ועוד. הוא הכין את כוחותיו לצליחת מכשול המים העיקרי שהיה תחת אחריות פיקוד דרום - [[תעלת סואץ]].
 
=== מלחמת יום הכיפורים ===
 
[[תמונה:Yom_Kippur_bridge1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גשר ג'וני]]
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] הצטרף טנא לאוגדתו של ה[[אלוף]] [[אריאל שרון]] כאחראי וכמפקד על פעולות הגישור והצליחה. הוא פיקד על הקמת הגשר הראשון ב[[תעלת סואץ]] -' "גשר הדוברות" -' במסגרת [[מבצע אבירי לב]]. את הגשר הקים טנא תחת הפגזה [[ארטילריה|ארטילרית]] כבדה מצד ה[[מצרים]] תוך פינוי מוקשים, חילוץ פצועים ושמירת המוראל של כוחות צה"ל למרות האבידות. לפי אתר "[[יזכור]]":
{{ציטוט|תוכן=במלחמה פקד אהרון על הקמת גשר הצליחה הראשון על פני התעלה, הוא גשר הדוברות. ימי הקמת הגשר היו שיא בקריירה הצבאית של קצין עז נפש זה: תחת אש ארטילרית כבדה ובלתי פוסקת של המצרים, שניסו למנוע את הקמת הגשרים, תוך חילוץ נפגעים, עידוד חיילים ופינוי שדות מוקשים ומכשולים אחרים, ניצח אהרון על מבצע הצליחה המסובך ביותר שידע צה"ל מעודו. אז שימש דוגמה לחייליו בקור רוחו, בשליטה שלו באנשים ובציוד, באומץ לבו ובידע המקצועי שלו.|מקור=אתר יזכור, משרד הביטחון}}