האנתולוגיה היוונית – הבדלי גרסאות

יצירה מסוג זה, בהכרח היא קצרה. דבר זה עלה בקנה אחד עם הנטייה היוונית לפשטות וקיצור בהבעת רגשות אישיים, והמכתמים אכן מתאפיינים בגישה של "מעט המחזיק את המרובה": מילים מעטות המצליחות לתאר רגש או קו מחשבה יחיד, לעתים קרובות עם כמה רובדי משמעות. המכתמים התפתחו בהדרגה והפכו מכתובות מצבה לצורה שירית מוכרת, מגמה שהגיעה לשיאה בתור הזהב של [[אלכסנדריה]]. בסביבות שנת [[60 לפנה"ס]] אסף מלאגרוס איש גדר מבחר של טובי המכתמים שחיברו קודמיו ובני זמנו והכין מהם חיבור יחיד. אוספים של כתובות-מצבה, או של שירים בנושא מסוים, כבר נערכו בעבר, על ידי [[פולמון מאיליון]] ואחרים, אבל מלאגרוס היה הראשון שיישם את הרעיון בקנה מידה נרחב. האסופה שהכין, לקט מפרי עטים של 46 משוררים, וכן מכתמים רבים מפרי עטו, נקראה "סטפנוס" (Στεφανος), כלומר "הזֵר" או "עטרת הראש": בשיר המהווה הקדמה הוא השווה כל משורר לפרח כזה או אחר. השירים היו מסודרים בסדר אלפביתי, על פי האות הראשונה של כל מכתם.

 

 

זמן מה לאחר מכן, בימי [[אדריאנוס]], כתב ה[[סופיזם|סופיסט]] [[דיוגניאנוס איש הרקליה]] (המאה השנייה לספירה) תוספת חדשה, ו[[סטראטון איש סרדיס]] יצר אוסף משלו, אלגנטי אך לוקה בפגמים, Μουσα Παιδικη ("מוּסָה פָּאידִיקֶה", כלומר מוזת נעורים), מפרי עטו וממה שליקט ממשוררים קדומים.

 

לא ידועות לנו אסופות חדשות עד זמנו של [[יוסטיניאנוס]], תקופה שבה כתיבת מכתמים, במיוחד בענייני אהבים, חזרה לתפוס מקום חשוב בזכות עבודתו של ההיסטוריון והמשורר [[אגתיאס איש מירינה]], איש החצר [[פאולוס סילנטאריוס]] ובני חוגם. יצירותיהם, שהפגינו חדשנות ויצירתיות, כמו גם מנייריזם, נאספו בידיו של אגתיאס לאנתולוגיה חדשה, שנקראה "החוג" או "המעגל" (Κυκλος, "קיקלוֹס"). היה זה האוסף הראשון שחולק לספרים וסודר על פי נושאי השירים.

 

[[קטגוריה:ספרות והיסטוריוגרפיה ביוון העתיקה]][[קטגוריה:ספרות העולם הקלאסי]]