הקבוצה היפואית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תולדות: הגהה |
הגהה |
||
שורה 6:
===במלחמת העולם הראשונה ===
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] מונה [[חסן בק]] להיות המושל הצבאי של יפו. הוא הורה ליישוב היהודי לאסוף ולהעביר לידיו את כל הנשק שבידיו. בעקבות כך התארגנה קבוצה של תושבי העיר וצעירים בוגרי הגימנסיה, להחביא את הנשק שהיה בבעלות יהודית מפני השלטונות. בין חברי הקבוצה נמנו ראשוני ההגנה בעיר: [[אברהם קריניצי]], [[אברהם אייזנשטיין]], [[סעדיה שושני]], [[יצחק הוז]] ובוגרי הגימנסיה [[דב הוז]], [[אליהו גולומב]], [[משה שרת]] יקותיאל בהרב ו[[דוד תדהר]]. פעולותה העיקרית של הקבוצה במהלך המלחמה היתה איסוף והחבאת נשק. לשם כך הם פרצו לארונות של סוחרי הנשק היהודים ביפו (אשר היו נעולים וחתומים על ידי השלטונות הטורקיים למשך ימי המלחמה). בעקבות פירוק קבוצת ההתיישבות בקלנדיה-[[עטרות]] הוברח הנשק של הקבוצה על ידי [[דוד תדהר]] ליפו. חברי הקבוצה גם קנו נשק מערבים, וניסו להכין [[פצצה|פצצות]] במו ידיהם, על פי הוראות שקיבלו מהמורה
בשנת [[1916]] נערך גיוס של תלמידי הגימנסיה לקורס קצינים בצבא הטורקי, ובכללם גם חברים רבים ב'קבוצה היפואית'. מבין הקבוצה הזאת היו שבשלבים מתקדמים של המלחמה השתמטו מהצבא וחזרו לישראל, אחרים שירתו בצבא עד לשלבים המאוחרים של המערכה. חלק מאילו הוצבו בחזית ארץ ישראל, ויכלו להמשיך לסייע לקבוצה היפואית מתוך שורות הצבא הטורקי. כך לדוגמה אברהם קרניצי שהיה מנהל עבודה בבית חרושת לנשק בדמשק השתמש בתפקידו לשלוח לקבוצה משללוחי נשק קטנים. נחום פפר שעסק בסלילת כבישים הצליח להבריח לחברי הקבוצה חמרי נפץ. הנשק והתחמושת הוחבאו במרתף ביתם של אהרון ו[[דוד סברדלוב]].
בנוסף לפעולות איסוף הנשק עסקו חברי הקבוצה באימונים, והיו חברים בתנועת ההתעתמנות, הקמת תחנות לעזרה ראשונה לשעת חרום, חלוקת הסיוע האמריקאי, והחבאת מסמכים של התנועה
חברי הקבוצה שנחשבו לנוער איכותי חוזרו על ידי אנשי
|