הקבוצה היפואית – הבדלי גרסאות

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] מונה [[חסן בק]] להיות המושל הצבאי של יפו. הוא הורה ליישוב היהודי לאסוף ולהעביר לידיו את כל הנשק שבידיו. בעקבות כך התארגנה קבוצה של תושבי העיר וצעירים בוגרי הגימנסיה, להחביא את הנשק שהיה בבעלות יהודית מפני השלטונות. בין חברי הקבוצה נמנו ראשוני ההגנה בעיר: [[אברהם קריניצי]], [[אברהם אייזנשטיין]], [[סעדיה שושני]], [[יצחק הוז]] ובוגרי הגימנסיה [[דב הוז]], [[אליהו גולומב]], [[משה שרת]] יקותיאל בהרב ו[[דוד תדהר]]. פעולותה העיקרית של הקבוצה במהלך המלחמה היתה איסוף והחבאת נשק. לשם כך הם פרצו לארונות של סוחרי הנשק היהודים ביפו (אשר היו נעולים וחתומים על ידי השלטונות הטורקיים למשך ימי המלחמה). בעקבות פירוק קבוצת ההתיישבות בקלנדיה-[[עטרות]] הוברח הנשק של הקבוצה על ידי [[דוד תדהר]] ליפו. חברי הקבוצה גם קנו נשק מערבים, וניסו להכין [[פצצה|פצצות]] במו ידיהם, על פי הוראות שקיבלו מהמורה לכימיהל[[כימיה]] בגימנסיה 'הרצליה' ד"ר [[ויניק]].

בנוסף לפעולות איסוף הנשק עסקו חברי הקבוצה באימונים, והיו חברים בתנועת ההתעתמנות, הקמת תחנות לעזרה ראשונה לשעת חרום, חלוקת הסיוע האמריקאי, והחבאת מסמכים של התנועה הציוניתה[[ציונות|ציונית]] (בתקופהבאותה שבהתקופה הקאימקאם של יפו, [[בהא אל-דין בך]] ערך מעצרים נרחבים בקרבשל פעילים ציוניים). הקבוצה ראתה את עצמה ככפופה לוועד תל אביב ול[[המשרד הארצישראלי|משרד הארצישראלי]].

חברי הקבוצה שנחשבו לנוער איכותי חוזרו על ידי אנשי ["השומר" ו[[ניל"י]] אשר שאפו לצרף אותם לארגוניהם. עם ארגון 'השומר' נערכו מגעים לאיחוד; אך הרצון של הקבוצה להשאר כיחידה 'אוטונומית' לעומת רצון אנשי השומר" לגייס אותם לארגונם, מנע את האיחוד. ואולם 'השומר' הסכים להכיר בקבוצה כיחידת הגנה לאיזור יפו ותל אביב - ולא לפעול באזור זה. עם זאת היו רבים בקבוצה היפואית אשר הצטרפו לארגון "השומר".