יצחק בן אבא מרי – הבדלי גרסאות

מהדורה מתוקנת יותר נערכה על ידי הרב מאיר יונה ש"ץ בורונצקי, רבה של [[סוויסלאץ]] שליד [[הורודנה]] ומחבר הספר "הר המוריה" על הרמב"ם.{{הערה|תקופה מסוימת היה גם [[אב בית דין]] ב[[בריסק]]. חיבר גם את "מי השלח", ביאור על אגדות [[מסכת ברכות]]. חיבורים נוספים שלו נותרו בכתב יד, ביניהם פירוש על כל [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]], ראו בהקדמתו לחצי השני של חלק א בעיטור, ובדברי בנו, רבי מרדכי ש"ץ, בהקדמת ספרו "תורת מרדכי", ורשה תרס"ב. הרב מאיר יונה נפטר בסיון תרנ"א, בהיותו בן שמונים ("נחלת אבות", וילנה תרנ"ד, עמ' 73).}} הוא הדפיס את הערות המהדיר שקדם לו, "נתיבות שמואל", בתוספת פירוש נרחב בשם "שער החדש". בפירושו הוא מתקן את שיבושי נוסח העיטור, מציין את מקורותיו ומסביר את דבריו ודרכו בפירוש הסוגיה, תוך השוואה לשיטות [[ראשונים]] אחרות. בחלק "עשרת הדברות" נקרא הפירוש "פתח הדביר".{{הערה|המהדיר מציין בהקדמתו שבחר לקרוא לכל חיבוריו בשמות הקשורים ל[[בית המקדש]].}} תחילה הדפיס את חלק ב (וילנה תרל"ד, 1874) ולאחריו את חלק א (חציו בורשה תרמ"ג, 1883, וחציו השני כעבור שנתיים, ורשה תרמ"ה, 1885).

 

 

כיום נפוצה מהדורת צילום של מהדורת ורשה-וילנה, כרוכה בכרך אחד,{{הערה|מאחר שהספר נדפס בשלושה חלקים, מיספור העמודים מתחלף שוב ושוב באמצע הספר.}} ובסופה הקטעים החסרים הנ"ל, בשם "תשלום העיטור". כתבי יד של הספר מצויים בספריית [[ותיקן|הותיקן]] וב[[בית המדרש לרבנים]] ב[[ניו יורק]]. גם בימינו, כאשר ספרי [[ראשונים|הראשונים]] יוצאים לאור בהידור רב ובביקורת הנוסח על פי כתבי יד, טרם יצאה לאור מהדורה משופרת של ספר העיטור.