שדה חיטה עם עורבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של הייתשלהדוס (שיחה) לעריכה האחרונה של Rhone
כתיבה מחדש
שורה 9:
|מוזיאון=[[מוזיאון ואן גוך]], [[אמסטרדם]]
}}
'''שדה חיטה עם עורבים''' (ב[[צרפתית]]: '''Champ de blé aux corbeaux''') הוא [[ציור]] [[צבע שמן|שמן]] על בד מיולי [[1890]] מעשה ידי הצייר ה[[הולנד]]י ה[[פוסט אימפרסיוניזם|פוסט אימפרסיוניסטי]] [[וינסנט ואן גוך]]. יצירההציור זוהוא היאמהאחרונים אחתשהשלים היצירותהצייר האחרונות שצוירו על ידי האמן בטרםלפני [[התאבדות|התאבדהתאבדותו]] בשדות המתוארים ביצירה.
==תיאור היצירה ונסיבות יצירתה==
היציאה מתארת שדה [[חיטה]] שמעליו שמים מעוננים בהם עפים [[עורב]]ים רבים. הצופה עומד במפגש שלוש דרכים החוצות את השדה. השדות צוירו ב[[אובר-סור-אואז|אובר-סור-אוּאז]] בה שהה האמן. במאי [[1890]], אחרי שנה בה היה מאושפז, עזב ואן-גוך את בית החולים בסאן-רמי ועבר לטיפול בקליניקה של [[פול גאשה]] באובר-סור-אוּאז שליד [[פריז]], כדי להיות קרוב לאחיו תיאו ש[[נישואים|נישא]] זמן קצר קודם לכן.
 
==תיאור היצירה ונסיבות יצירתה==
הפרשנות המקובלת ליצירה זו היא שהיצירה מראה את מצבו הנפשי של האמן, זמן קצר לפני התאבדותו. השמים הכהים המעוננים והעורבים מציינים את דיכאונו, והעורבים משמשים סימן למותו הקרב.
היציאהביצירה מתארתמוצג שדה [[חיטה]] שמעליותחת שמים מעוננים בהם עפיםמעופפים [[עורב]]ים רבים. הצופה עומד במפגש. שלוש דרכים החוצות את השדה מופיעות בציור, כשהדרך במרכז נקטעת באופן לא מוסבר באמצעה. השדות צוירו ב[[אובר-סור-אואז|אובר-סור-אוּאז]] בהשם שהה האמן. במאי [[1890]], אחרי שנה בה היה מאושפז בגלל מחלת נפש, עזב ואן-גוך את בית החולים בסאן-רמי ועבר לטיפול בקליניקה של [[פול גאשה]] באובר-סור-אוּאז שלידהסמוכה ל[[פריז]], כדי להיות קרוב לאחיו תיאו ש[[נישואים|נישא]] זמן קצר קודם לכן. בסרט "התשוקה לחיים" ובסרט "וינסנט ותיאו" הוצגה היצירה כאחרונה אותה השלים ואן גוך, וכמעין 'מכתב התאבדות', אך חוקרי יצירתו של ואן גוך, כמו יאן הולסקר ורונלד פיקבאנס, מתארכים אותה ל-9 עד ל-10 ביולי, מועד שאחריו הספיק ואן גוך ליצור עוד כמה ציורים.{{הערה|Ronald Pickvance, ''Van Gogh in Saint-Rémy and Auvers'' (Harry N. Abrams, Inc., 1986), עמ' 276.}}
 
אופיה הקודר של היצירה, הדרך הנקטעת באמצעה והעורבים המעופפים על רקע השמים המעוננים עוררו פירושים המקשרים בין השמים המעוננים והעורבים המעופפים לדיכאונו ולמותו הקרב של ואן גוך.{{הערה|Cliff Edwards, ''Van Gogh and God: a creative spiritual quest'', Loyola Press, 1989, עמ' 145-150.}} פירושים אלו אינם מעוגנים במציאות חייו של ואן גוך, שהעדיף תמיד ציור שמים מעוננים וסוערים, ושבמכתביו לתאו התייחס לעורבים תמיד כישויות נבונות ומעוררות תקווה דווקא,{{הערה|לדוגמה [http://www.vggallery.com/letters/080_V-T_070.pdf מכתב 70 מיולי 1876] ו[http://www.vggallery.com/letters/097_V-T_085.pdf מכתב 85 מינואר 1877]}} והיה מודע היטב כי שימוש נבון בהם ייפה את יצירתו.{{הערה|לדוגמה [http://www.vggallery.com/letters/152_V-T_136.pdf מכתב 136 מספטמבר 1880 לתיאו] ומכתב [http://www.vggallery.com/letters/316_V-R_R29.pdf מספר 29 לרפרד מפברואר 1883].}}
ואן גוך התאבד בשדות המתוארים בתמונה בחודש בה צייר אותה. בערב ה-[[27 ביולי]] [[1890]] הלך ואן גוך לטיול בשדות, במהלכו ירה בעצמו בחזהו. מבלי להבין שהוא פצוע פצעי מוות שב לפונדק שבו שהה, ושם נפטר כעבור יומיים, כשאחיו, [[תיאו ואן גוך]], לצדו.
 
היצירהאחרי מותו של ואן גוך נותרה כחלקהיצירה מאוספירכוש המשפחה, ומוצגתוהיום היא כיוםמוצגת ב[[מוזיאון ואן גוך]] שב[[אמסטרדם]].
 
==אזכורים תרבותיים==
היצירה היוותההוחייתה השראה לפרקבפרק החמישי בסרטו של [[אקירה קורוסאווה]] "[[חלומות (סרט)|חלומות]]". היצירה היוותההוצגה השראהבסרט לסצנת"התשוקה ההתאבדותלחיים" של וינסנט מינלי (1956) כביטוי היצירתי האחרון של ואן גוך, המתאבד בסרט מייד אחרי השלמת הציור. סמיכות אירועים דומה מוצגת גם בסרט "[[וינסנט ותיאו]]" משנת [[1990]].
 
== קישורים חיצוניים==
* [http://www.vangoghmuseum.nl/vgm/index.jsp?page=3343&collection=1282&lang=en אתר רשמי]
 
 
==הערות שוליים==
<references />
 
{{וינסנט ואן גוך}}