מפעל קירוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
המפעל הוקם ב-[[28 בפברואר]] [[1801]] על פי צו קיסרי של ה[[קיסר רוסיה|קיסר]] [[פאבל הראשון]], עם העברת מפעל הפלדה של קרונשטדט. בין השנים [[1868]] - [[1880]] המפעל היה בבעלותו של ניקולאי פוּטילוֹב, איש עסקים ומהנדס רוסי, שעל שמו נקרא המפעל החל מ-[[1868]] ועד [[1917]]. בשנת [[1900]] המפעל היה ממפעלי המתכות המתקדמים באירופה וב-[[1905]] היה במרכז [[מהפכת 1905]] כאשר פועלי המפעל יצאו להפגין מול ה[[צאר]] בכיכר הארמון שבעיר.
<br /><br />
במאי [[1917]] לנין נאם בפני פועלי מפעל זה, שוטח את השקפותיו ה[[סוציאליזם|סוציאליסטיות]]. נכון לפברואר [[1917]] המפעל היה למפעל הארטילרי הגדול ביותר ב[[פטרוגרד]]. ב-[[1922]], לאחר [[הלאמה|הלאמת]] המפעל, הוא נקרא בשם "הפוטילובץ האדום". המפעל ייצר קרונות לרכבות, טנקים (המפעל ייצר בין השאר את טנק [[T-34]] הנודע), מאז [[1934]] המפעל מכונה בשם מפעל קירוב, על שם ראש העיר לשעבר, [[סרגיי קירוב]]. המפעל נטל חלק נכבד בתעשיית המלחמה הסובייטית בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] וספג אבידות כבדות בעת [[המצור על לנינגרד]].
<br /><br /> ב-[[1992]] הוקמה חברת מפעל קירוב, כבעלת המניות במפעל. המפעל ייצר טרקטורים שונים ומחזיק בבעלות [[פטנט]] רשום על טנקי הקירובץ הרוסיים. המפעל ייצר גם מספר דגמים של [[חשמלית|חשמליות]] מדגם פוטילוב, על שם הבעלים הראשונים. ==קישורים חיצוניים==
{{commonscat|Kirov Plant (factory, Saint Petersburg)|מפעל קירוב}}
| |||