|
|
|
המושג '''[[לימס|לִימֶס]]''' (ב[[לטינית]]: '''limes''') פירושו "ה[[ספר (פוליטיקה)|סְפר]] הרומי". היו אלה מערכות להגנת גבולותיה של [[הקיסרות הרומית]] – [[חומה|חומות]], [[מצודה|מצודות]] או [[ביצורים]] אשר נועדו לתחום את הקיסרות מפני שבטים פולשים ב[[המאה ה-4|מאות ה-4]] עד [[המאה ה-6|ה-6]].
'''לימס פלשׂתינה''' (limes Palestinae, הגייה מדויקת "לימס פָּלֶסְטִינַיי") היה לימס ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], אשר חצה את ה[[נגב]] מחוף [[הים התיכון]], באזור צפון [[חצי האי סיני]], עד לחוף [[ים המלח]] ו[[הערבה]]. מאחדות מהמצודות נשארו שרידים עד ימינו (בקרבת היישובים [[עין בוקק]], [[חצבה]], "חתרתורים", "מוחילה", [[עבדת]] ו[[מצד תמר]] בכביש [[דימונה]]-[[סדום]].)<ref>בתוך: [[זאב וילנאי]], [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], תל אביב: [[עם עובד]] – תרבות וחינוך, 1978 (הדפסה שלישית), עמ' 4037–4038.</ref> הלימס של ארץ ישראל נועד להגן על האימפריה מפני פלישות של שבטי הנוודים, וכן להבטיח את נתיבי הסחר הבינלאומי החשובים. הנגב זכה בתקופה זו לשגשוג, במידה רבה הודות ללימס.
== אזכורים היסטוריים ==
|
