מחנה 14 במרץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט משנה: en:March 14 alliance |
עדכון, מצריך עוד הרבה עבודה |
||
שורה 1:
'''קואליציית [[14 במרץ]]''' (ב[[ערבית]] '''تحالف 14 آذار''', תחאלוף 14 אד'אר, נקראת על שם תאריך [[מהפיכת הארזים]]), היא
שמה של קואליציה זו נגזר מתאריכה של [[מהפכת הארזים]], שבה למעלה ממיליון אזרחים לבנונים צעדו למרכז ביירות בתביעה לגרש את כוחותיה הצבאיים של סוריה משטח לבנון ב-14 במרץ [[2005]]. זאת, בעקבות ההתנקשות בחייו של [[רפיק אל-חרירי]], התנקשות שביצועה
==המפלגות החברות בקואליציה==
שורה 28:
|}
תוצאות אלו אמנם דומות לתוצאות הבחירות לפרלמנט בשנת [[2005]], אז זכתה הקואליציה ל-72 מושבים בפרלמנט, שהצטמצמו ל-68, בין היתר בעקבות התנקשויות בחברי הפרלמנט שאיישו אותם, אך נראה כי ניצחון זה היה ניצחון מוראלי על קואליציית 8 במרץ. חודשיים לאחר בחירות אלו, ב-[[2 באוגוסט]] [[2009]], הכריז [[וליד ג'ונבלאט]] כי עוזב יחד עם מפלגתו את הברית והופך לזרם מרכזי, בדומה לגישת נשיא לבנון, [[מישל סלימאן]]. בעוד ג'ונבלאט לא הצטרף לברית ה-8 במרץ באופן רשמי, עצם התבדלותו מגורמי ה-14 במרץ נתנה מהלומה קשה לניצחון הציר הפרו-מערבי בבחירות אלו. לאחר עזיבה זו של [[המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית]], נשחק ניצחון ה-14 במרץ בבחירות עוד, עם ההסכמה הסורית-סעודית בנובמבר 2009, אשר הובילה להקמת הממשלה. במסגרתה, סוכמה הקמת ממשלה אחדות במתווה בו 15 שרים יהיו מקואליציית ה-14 במרץ, 10 ממחנה ה-8 במרץ האופוזיציוני ו-5 אשר יבחרו על ידי נשיא לבנון [[מישל סלימאן]]. ההסכמה על הקמת ממשלה זו בחסות סוריה וסעודיה, סימלה את תחילתו של תהליך התקרבות בין מנהיגים מה-14 במרץ, ובעיקר זרם העתיד ובראשו ראש הממשלה סעד אל-חרירי, לסוריה תוך עזיבת המסורתיות אשר עמדו מאחורי הקמת המחנה, אשר אף כונה בעבר המחנה האנטי-סורי. תהליך זה הגיע לשיאו עם הגעתו של סעד אל-חרירי לפגישה עם נשיא סוריה [[בשאר אל אסד]] ב-[[19 בדצמבר]] [[2009]], ולאחר מכן בראיונו לעיתון [[א-שרק אל-אווסט]] בו הכריז כי בניגוד לטענות העבר, סוריה אינה עומדת מאחורי [[רצח רפיק אל-חרירי|רצח אביו]], [[רפיק אל-חרירי]].
[[קטגוריה:לבנון: פוליטיקה]]
|