|
עניין נוסף המופיע ב[[משנה]] מפורשת ב[[מסכת כתובות]] הוא בדבר הקפדה שהנהיג בית דין זה כך שב[[כתובה]] של [[בת כהן]] בתולה הנישאת, יהיה כתוב סכום של ארבע מאות [[זוז]] ולא מאתיים בלבד, כפי שתיקנו חכמים לשאינן בנות כהן<ref>משנה כתובות א, ה; שם י, ב.</ref>.
==במועדי השנה==
===ראש חודש===
מןיתכן מקורותובית ה[[משנה]] אנו לומדים שפעילות בית דין זה לא הצטמצם רק בתחוםהדין של הכהונההכהנים והמקדשעסק בלבד,אף אלאבקבלת תוצאותעדים פעולתה השפיעה כמו כן גם בשטחים אחרים של האומה. השפעה זו מוכרת בעיקר בהעובדה של[[קידוש החודש|עידי הראייה של הלבנה]] באוכפי ראששעולה וראשוןמהמשנה אלב[[מסכת בית דין זו להעיד עדותם;ראש השנה]]: {{הדגשה|טוביה הרופא.. ראה את החדש.. ובנו ועבדו משחרר, וקבלו הכהנים<ref>לפי המקורות המובאות באנצ' לתארי כבוד ישראל ערך בדש"כ הערה ג שקאי המילה "כהנים" אבדש"כ. וגם מציין את גישתם של הכהנים שמקפידים על יחוס כי דורשים "ונשאו אתך (שמות יח,יב)" אתך בדומין לך (מתוס' ופסלו ר"ה כב. שמביא מסנה' לו:)</ref> אותו ואת בנו ופסלו את עבדו. וכשבאו לפני בית דין קבלו אותו ואת עבדו ופסלו את בנו|משנה ראש השנה א, ז|משנה ראש השנה א, ז}}. יש שהסבירו -כנותן טעם על דליגת הבית דין הגדול- מכיוון שעבודת המזבח (הקרבנות) -ושירת הלויים- מתחלפת כתוצאה ישירה מעת קביעת ראש חודש<ref>[[אגרות קודש]], כרך יח דף תקנט | בין הארבע בתי דינין שהיו במקדש תפקידן הייתה להורות בהלכות ..קידוש החודש.. כי פעם אחת קלקלו הלויים בשיר (ר"ה ל.)</ref> <ref>אנצ' לתארי כבוד ישראל ערך בדש"כ עמוד תנ"א</ref>
===יום הכיפורים===
פעילות הבית דין של הכהנים בההכנה לעבודת יום הכיפורים -והעבודה ביום הכיפורים עצמה- <ref>בנוי על ההשערה שהמילים "זקני כהונה" שמופיע ב[[מסכת יומא]] אכן מרמזים אל הבית דין של הכהנים</ref>, התבטא בהיוודאות שהכהן בקי בהלכות היום ולא יקריב את קטורת הסמים כעצת ה[[צדוקים]] אלא כעצת החכמים<ref>כלומר יקטיר את הקטורת בפנים הקודש הקדשים ולא בחוץ</ref>. הבית דין של כהנים גם הקפידו שהאיש שמוביל את השעיר אל המדבר יהיה כהן, אף שמדין תורה מותר לישראל לקחתו<ref>מסכת ראש השנה דף כז, במשנה שם וברש"י</ref>.
===חג הפסח ===
יש מסבירים שהבית דין של כהנים היו מפקחים ומפעילים -בנוסף להפקחה על הקרבת קרבן העומר במקדש- על [[מנחת העומר#קצירת העומר|קצירת התבואה]] למען הבאת קרבן העומר<ref>מאמר הרב מ. פוגלמן הודפס ב"סיני" חלק מ"ח עמוד נא (כך הבין מתלמוד בבלי מסכת מנחות דף סח עמוד א ודף סה עמוד א)</ref>
==חזקת הבית דין==
לבית דין של כהנים היה שם ידוע ל[[חז"ל]] בבחינת קפידותה לוודא שכהני המקדש היו פועלים פעולתם כפי דרישת הלכות המקדש -בלי התרשלות<ref>צפנת פענח לסנהנדרין פא: (ד"ה מתני')</ref>. בכך שה[[חזקה (הלכה)]] ש"[[חזקת שליח עושה שליחותו|שליח עושה שליחותו]]" בנוי על כך שסומכים בוודאות שהבית דין של כהנים יפקחו שהקרבת [[קורבן יולדת]] (קורבן קינים) -וכל ההקרבות הצריכות להיגמר לפני שקיעת החמה- יתקרבו על מזבח וייגמר עבודתן בשלימות ובעתם<ref>תלמוד בבלי מסכתות פסחים צ עמוד ב ועירובין דף לב בשם [[רב שמעיה]] ובפירוש רש"י שם</ref>.
==בית דין של החשמונאים==
יש דעה שהבית דין של חשמונאים היו בעצם בית דין של כהנים. מהתיקונים שתולים על בית דין זו היא קביעת נס של חנוכה כחג יהודי<ref>ספר ממלכת כהנים (פירוש ממלכת כהנים ל[[מגילת אנטיוכס]] עמוד קיט-כ</ref>. לפי דעתו של הרב [[שאר ישוב כהן]], עיקר הנס של חנוכה היה להראות שהחלטת בית דין של חשמונאים/כהנים להדליק המנורה דווקא באופן שלא יקבל טומאה -למרות שהותר/הודחה הטומאה עקב עבודת הציבור- הותאם עם רצון שמים שהראו -על ידי הנס של השראת השכינה בנר המערבי של המנורה- שהסכימו לפסק דינם<ref>[שיעור הרב ש.י. כהן באתר ישיבה בית-אל http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=7803]</ref>
==הערות שוליים==
| 