|
==ביוגרפיה==
בן-הרצל נולד ב[[וילנה|ווילנה]], ובהיותו בן ארבע [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] עם הוריו רבקה ושמעון. בשנת [[1944]] סיים את בית הספר העממיהיסודי "בלפור", וב-[[1948]] סיים את לימודי התיכון ב{{ה|גימנסיה העברית הרצליה}}. שירת בצה"ל, תחילה ב[[חטיבת גולני]], אז השתתף בקרב על [[דגניה]]. לאחר מכן עבר ל[[חיל הרפואה]] כקצין כוח אדם בדרגת סגן, ונטל חלק בהקמת "בית חולים מספר 5", הידוע כיום כ[[בית החולים שיבא]] ב[[תל השומר]].
עם שחרורו מצה"ל פנה בן-הרצל ללימודי [[משפטים]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. במקביל, בהמלצת [[חנה בן-ארי]] שהייתה [[קריין|קריינית]] ב"[[קול ההגנה]]" וב"[[קול ישראל]]", התקבל לעבודה ב"קול ישראל", כקריין חדשות ומגיש תוכניות רדיו שונות, בהן תכניות [[ג'אז]] ותוכניות ששידרו לראשונה את שירי להקת [[הביטלס]] בישראל.
בשנת 1955 נשלח בן-הרצל, בהמלצת ראש [[לשכת העיתונות הממשלתית]] ומנהל הרדיו דאז [[מויש פרלמן]], להשתלמות ב[[ארצות הברית]] במסגרת "פוינט 4" - תוכנית הסיור האמריקאית לארצות מתפתחות. בן-הרצל למד ב[[אוניברסיטת סירקיוז]] וסיים תואר "מוסמך לטלויזיה" בהצטיינות. במהלך שהותו בארצות הברית למד אצל גדולי שדרני הטלוויזיה דאז ובהם [[אדוארד מורו]], [[סטיב אלן]], [[וולטר קרונקייט]], [[ג'ק ווב]] ו[[מילטון ברל]].
עם שובו לארץ החל לשדר ברדיו את [[תסכית]] המתח המפורסם "מלכודת" – תיקי משטרה מספרים. לאחר מכן שידר את מרבית התוכניות הדוקומנטריות בקול ישראל, בהן התוכנית אודות [[המגילות הגנוזות]], עם מוסיקהמוזיקה אלקטרונית של [[יוסף טל]], שהוגשה לפרס איטליה. הוא שידר בשידור חי רבים מן האירועים הממלכתיים בארץ, ובהם השידור הנודע על [[אסון מעגן]]. בן-הרצל היה גם [[מבקר קולנוע]] וקריין חדשות ברדיו. הוא ערך לצד [[רפאל בשן]] את התוכנית "דיוקנו של רחוב", ולצד [[אלימלך רם]] את התוכנית "בצרור אחד". בן-הרצל עמד בראש הצוות ששידר בשידור חי את התוכנית "יום ביישוב", בה נודע בין השאר הראיוןהריאיון שלו עם "הילדה הרעבה מבית שאן". תוכניתו הפופולרית ביותר הייתה "[[בית המשפט (תוכנית רדיו)|בית המשפט]]", בהפקת [[רחל הרמתי]]; התוכנית כללה הליך משפטי המבוסס על מקרה אמיתי, בהשתתפות [[שופט]]ים ומשפטנים כגון [[שלמה תוסייהתוסיה הכהןכהן]], [[ויקטוריה אוסטרובסקי כהן]], [[שרה סירוטה]], שופט בית המשפט העליון [[גבריאל בך]] ועוד, לצד שחקנים שגילמו את תפקידי הנאשמים והעדים.
כאשר הוקמה [[הטלוויזיה הישראלית]] (ערוץ 1), מונה בן-הרצל על ידי המנכ"ל דאז [[חגי פינסקר]] לשמש כמנהל התוכניות. לעיתיםלעתים הגיש את התוכנית המרכזית "יום השישי" ותכניות אחרות.
משנות השבעים המוקדמות ניהל את [[להקת ענבל]] במשך עשור שנים.
בתקופה בה כיהן [[שאול ביבר]] כמנהל מחלקת האירועים במרכזב[[מרכז ההסברה]], שימש בן-הרצל כעורך, במאי ומגיש של מרבית האירועים הממלכתיים של מדינת ישראל, בהם [[יום הזיכרון לחללי צה"ל|ימי הזיכרון לחללי צה"ל]], יובל ל{{ה|תעשייה האווירית}}, יובל לאוניברסיטה העברית בירושלים, יובל ל[[מכון וייצמן למדע]] ב[[רחובות]], עשור להתיישבות ב[[רמת הגולן]], חגיגות [[חטיבת הנגב]], חגיגת "[[מקורות]]", ויובלות הערים [[יבנה]], [[קריית מלאכי]], [[מצפה רמון]], [[11 הנקודות]] בנגב ועוד. במלאת 25 שנים למדינת ישראל הפיק את המחזמר "כה לחי", האירוע המרכזי לציון אירוע זה.
ביוזמתו של [[אלי שטרית]], בן-הרצל הפיק, כתב וביים מטעם "ברית חיילי ה[[אצ"ל]]" וחוג "[[תגר]]" מופעים רבים, בהם שחזור כיבוש [[יפו]], [[הפריצה לכלא עכו]], תולדות האצ"ל ומפעלותיו, העצרת לזכר [[עשרת הרוגי מלכות|הרוגי המלכות]], 100 שנה להולדת [[מנחם בגין]] ועוד.
בן-הרצל נשוי לנירהל[[נירה גל]], זמרת ומורה לפיתוח קול ולדיבור, והוא אב ל-3 ילדים.
{{מיון רגיל:בן-הרצל, יעקב}}
|
