שכל ישר (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Carmoking (שיחה | תרומות)
סגנון
שורה 1:
[[תמונה:Commonsense.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון של "שכלהשכל ישרהישר"]]
'''שכלהשכל ישרהישר''' (common sense) הוא [[מנשר]] פוליטי מאת [[תומאס פיין]], שפורסם לראשונה באופן אנונימי ב-[[10 בינואר]] [[1776]] בעת [[המהפכה האמריקאית]]. המסמך גינה את השלטון הבריטי בפרט ואת ה[[מונרכיה|שלטון המלוכני]] בכלל. הוא זכה לפופולריות עצומה, ותרם רבות לקידום המהפכה האמריקאית והפצת רעיון ה[[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיה הייצוגית]] במדינות נוספות. מחבר המסמך היה [[תומאס פיין]].
 
==תוכן הספר==
[[בנג'מין ראש]] עזר לפיין על ידי הערות עריכה והוא זה שהגה את שם המאמר.
 
עיקר המאמר מתחלק ל-4 חלקים קצרים ואורכו 48 עמודים (בעברית) 48 עמודים. בפרק הראשון פיין עוסק פיין בשלטון באופן כללי ובחוקה האנגלית. פיין מבחין בין השלטון לבין החברה. כמו כן פיין טוען פיין כי באופן טבעי אנשים היו בוחרים בשיטת שלטון של דמוקרטיה נציגותיתייצוגית. בהמשך הפרק פיין תוקף פיין את החוקה המלוכנית האנגלית. החיבור מנמק מדוע השלטון הבריטי על מושבותהמושבות ארצותבצפון הבריתאמריקה אינו לגיטימי. הספר גם מציע חוקה עבור ארצות הבריתהמושבות, המבוססת על בחירת נציגים. המשך הספר מוכר פחות וכולל הערכות אופטימיות של פיין על כוחהכוחן של ארצות הבריתהמושבות בהתמודדות מול אנגליה - לדוגמה הערכות שמורדים יוכלו להקים במהירות [[צי]] גדול תוך שהם נעזרים בעצים הרבים שיש בשטח המושבות.
 
==תפוצה והשפעה==
הספרון זכה כאמור לפופולריות עצומה במושבות שלבצפון ארצות הברית.אמריקה, והופץ במהדורה שנייה זמן קצר לאחר הראשונה. המהדורה השלישית יצאה ב-[[14 בפברואר]] 1776 וכללה גם דין וחשבון על כוחו של [[הצי הבריטי]], אפנדיקסנספח מורחב ותגובה לביקורת מצד ה[[אגודת הידידים|קווייקרים]]. הערכות שונות מעריכות את מספר העותקים של הספר שנמכרו בימי חייו של פיין בין 150,000 ל- 600,000 עותקים, בתקופה שגודלה שלשבה אכולוסייתאוכלוסיית המתיישבים עמדה על כ-3 מיליון איש.
 
[[תומאס ג'פרסון]], העריך שלא היה איש בארצות הברית שלא קרא את הספר. מאז הספר יצא בלמעלה מ-25 מהדורות בארצות הברית, ויצא לאור גם במדינות נוספת, בעיקר בבריטניה ובצרפת, כמו גם בעותקים פירטיים רבים.
 
פיין הקדיש את זכויות היוצרים על היצירה למדינה, כך שהוא עצמו לא זכה בשום הכנסה ישירה מהספר, אם כי הוא העניק לו פרסום בינלאומי.
 
ההיסטוריונית [[ברברה טוכמן]] כותבת בספרה "[[מצעד האיוולת]]" כי "חוברת התעמולה (...) חשמלה את המושבות, שכנעה אלפים בצורך להתקומם והביאה אותם עם רובי המוסקט שלהם למרכזי הגיוס". הדעות שהוצגו בספרון לא השפיעו רק על האיש הפשוט, אלא הרשימו גם דמויות בכירות באליטה המקומית: [[ג'ורג' וושינגטון]], לימים ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] הראשון של ארצות הברית, התרשם עמוקות מהדעות שהוצגו בספרון והחל לנטות לכיוון מחשבה על עצמאות מהאימפריה הבריטית. ב-[[4 ביולי]], כשישה חודשים בלבד לאחר פרסום הספרון, [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית|הכריזו]] שלוש -עשרה המושבות על עצמאותן]].
 
כוחו האמיתי של פיין היה טמון ביכולתו להציג רעיונות מסובכים, לכאורה, בצורה קוהרנטית ופשוטה יחסית. יכולת זו הייתה מופלאה במיוחד לאור צורת הכתיבה הפילוסופית והקשה, שהייתה רווחת באירופה ב[[עידן האורות|אותם הימים]]. פיין היה אף האדם שהציע את השם "ארצות הברית של אמריקה" למדינה העתידית.
 
פיין, הידוע בשל חדותבחדות לשונו וניסוחו הישיר, הצליח לכתוב בספר זה מסה מדינית שנגעה בלב ההמון, עוררה ויכוחים רבים ושלהבה את דמיונם של רבים. עד היום הספר נחשב על ידי רבים לאחת המסות הפוליטיות הטובות שנכתבו אי פעם.
 
הספר יצא לאור בעברית בשנת 2007 בהוצאת שלם, בתרגומה של ליה נירגד.