אינטגרציה (חינוך) – הבדלי גרסאות

דווקא בבתי המשפט המחוזיים בישבם כבתי משפט לעניינים מנהליים, ניכרת מגמה שונה בפסיקה. עתירות רבות המוגשות לספם נדחות בנימוקי חשיבות האינטגרציה<ref>ראה עת"מ (י-ם) 304/01 '''שלם נ' עיריית ירושלים''' (לא פורסם, פס"ד מתאריך 14.02.02). כמו כן בש"א (ב"ש) 4567/02 '''בר נ' ראש עיריית אופקים''' (לא פורסם) - מתוך דן גבתון, '''טופי גן''', עמ' 504. עת"מ (י-ם) 1320/03 '''אלקלסי נ' עיריית ביתר עילית''' (לא פורסם, ניתן בתאריך 21.06.04), עת"מ (חי') 1334/05 '''אדות נ' משרדת החינוך''' (לא פורסם, ניתן ב-23.10.05) עת"מ (חי') 1292/03 '''אפרת נ' תירוש''' (לא פורסם, ניתן בתאריך 24.05.2004), עת"מ (י-ם) 241/06 '''האגודה לזכויות האזרח נ' משרד החינוך והתרבות''' (לא פורסם, ניתן בתאריך 26.04.2006).</ref> וגיבוי מדיניות השלטון המקומי. אין זה ברור אם תופעה זו נוצרת כתוצאה מכך ששופטי בתי המשפט המחוזיים מרגישים מחויבים לפסוק לפי ההלכה המוצהרת של בית המשפט העליון (שהייתה ועדיין יישום תוכנית האינטגרציה) או שעקב חוסר נכונותו של בית המשפט העליון לפסוק באופן גלוי ומוצהר על המדיניות הרצויה, ואולי חוסר יכולתו לעשות כן, מרגישים שופטי בתי המשפט המחוזיים חופשיים לפסוק על פי צו מצפונם וייתכן כי עולה כאן מחלוקת אידאולוגית.

 

 

==ראו גם==