דלקת מעי נמקית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטלוג לעריכה
דורית (שיחה | תרומות)
מ רגע
שורה 2:
'''דַּלֶּקֶת מְעִי נִמְקִית''' (ב[[אנגלית]]: '''Necrotizing enterocolitis''',{{כ}} '''NEC''') היא מצב רפואי הנראה בעיקר אצל [[פג]]ים, שבו חלקים מה[[מעי]] עוברים [[נמק]] (נקרוזיס) ומתים.
 
NECהסימנים נראההמוקדמים במרביתלדלקת המקריםמעי אצל פגים, כאשר הסימנים המוקדמיםנמקית כוללים אי סבילות למזון והאכלה, עליה בשאריות האכלה, הרחבה של הבטן וצואהו[[צואה]] דמית. עם התקדמות המחלה יש [[דיסקולורציה]] של הבטן ועלולה להתהוות פרפורציה של המעי יחד עם פריטוניטיס ותת [[לחץ דם]], אשר דורשיםהדורשים התערבות טיפולית מהירה.
== סימנים ==
NEC נראה במרבית המקרים אצל פגים, כאשר הסימנים המוקדמים כוללים אי סבילות למזון והאכלה, עליה בשאריות האכלה, הרחבה של הבטן וצואה דמית. עם התקדמות המחלה יש [[דיסקולורציה]] של הבטן ועלולה להתהוות פרפורציה של המעי יחד עם פריטוניטיס ותת לחץ דם, אשר דורשים התערבות טיפולית מהירה.
 
אבחוןהאבחון לדלקת מעי נמקית נעשה לרוב כאשר יש חשד קליני. נעשהלשם צילוםכך נעזרים בצילום בטן, סקירה אשר מראה לולאות מעי מורחבות, פנאומטוזיס אינטסיטינליס (קיום בועות קטנות בחלל הבטן- פתוגנומוני), גז בווריד הפורטלי ופנאומופריטונאום (קיום אויר חופשי מחוץ למעי). כ- 5% עד 10% מהפגים בעלי משקל נמוך מאוד (מתחת ל- 1500 גרם) מאובחנים עם NECדלקת מעי נמקית.
== אבחון ==
אבחון נעשה לרוב כאשר יש חשד קליני. נעשה צילום בטן סקירה אשר מראה לולאות מעי מורחבות, פנאומטוזיס אינטסיטינליס (קיום בועות קטנות בחלל הבטן- פתוגנומוני), גז בווריד הפורטלי ופנאומופריטונאום (קיום אויר חופשי מחוץ למעי). כ- 5% עד 10% מהפגים בעלי משקל נמוך מאוד (מתחת ל- 1500 גרם) מאובחנים עם NEC.
 
איןהסיבה כיוםלהיווצרות סיבהדלקת ידועהמעי להיווצרותנמקית שלאינה NECידועה עדיין. חלקקיימות מהתיאוריותמספר תיאוריות בנושא, אשר חלקן מצביעות על זיהום שגורםהגורם להתפתחות ה-NECדלקת מעי נמקית, אולם לא נמצאו פתוגנים ספציפיים האחראיים לכך. האיזורהאזור אשר נפגע במרבית המקרים ב-בדלקת מעי NECנמקית הינוהוא האיזורהאזור האילאו-צקאלי (המחבר בין המעי הדק למעי הגס). יצוין כי NEC כמעט ואף פעם לא נראה אצל פגים לפני האכלה דרך הפה, וכי מתן אוכל על ידי פורמולה מגדיל את הסיכון לפיתוח NEC פי 10 יותר מאשר האכלה מחלב אם.
== טיפול ==
הטיפול כולל בעיקר טיפול תמיכתי, מנוחת מעיית וצום, דקומפרסיה של הקיבה (על ידי ביצוע שאיבות חוזרות), טיפול אנטיביוטי ומתן נוזלים ואלקטרוליטים. כאשר לא ניתן לשלוט במחלה באמצעים שמרניים אלו בלבד, או כאשר יש פרפורציה של המעי, יש לפנות לניתוח חירום על מנת לכרות את קטע המעי אשר עבר נקרוזיס. בניתוח מבוצע קולוסטומי אשר לאחר מכן מתוקן לצורך השקה מחודשת של חלקי המעי התקינים.
 
== סיבות ==
אין כיום סיבה ידועה להיווצרות של NEC. חלק מהתיאוריות מצביעות על זיהום שגורם להתפתחות ה-NEC אולם לא נמצאו פתוגנים ספציפיים האחראיים לכך. האיזור אשר נפגע במרבית המקרים ב- NEC הינו האיזור האילאו-צקאלי (המחבר בין המעי הדק למעי הגס). יצוין כי NEC כמעט ואף פעם לא נראה אצל פגים לפני האכלה דרך הפה, וכי מתן אוכל על ידי פורמולה מגדיל את הסיכון לפיתוח NEC פי 10 יותר מאשר האכלה מחלב אם.
 
== מניעה ==
במחקר שפורסם בשנת 2008 נמצא כי שימוש בשיעור גבוה יותר של ליפידים באינפוזיה הורידה משמעותית את הסיכון לפיתוח NECדלקת מעי נמקית לעומת קבוצת הביקורת. נאונטולוגים נוספים ציינו את החשיבות של אספקת כמויות מועטות של חלב אם דרך הפה, בעוד עיקר התזונה נעשית תוך ורידית, על מנת להקל על המעי בתהליך ההתפתחות ולא לגרום לעומסים כבדים עליו.
 
== פרוגנוזה ==
הבראה מ-NECמדלקת מעי נמקית אשר טופלטופלה באמצעים שמרניים ללא ניתוח, כוללת כ-10 עד 14 יום בהם התינוק לא ניזון דרך הפה. הסיבוכים בטווח הארוך יכולים לכלול [[אנמיה]] ו[[חסימת מעיים]].סיכויי הישרדותם של תינוקות העוברים ניתוח עומדים על 70%-80%, כאשר הסיבוכים לטווח הארוך הם short bowel syndrome ו-neurodevelopmental disability.
 
{{הבהרה רפואית}}