מחסן נתונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
←מדוע נדרש מחסן נתונים?: עריכה |
||
שורה 8:
== מדוע נדרש מחסן נתונים? ==
הצורך במחסן נתונים עולה כאשר [[ארגון]] זקוק לניתוח ודיווח אמין, משולב ואחיד של כלל הנתונים שלו ברמות צבירה שונות.
המציאות הפרקטית של ארגונים רבים היא שתשתיות המידע שלהם מנוהלות ע"י מספר [[מערכות מידע]] [[הטרוגניות]]. כך למשל לארגון מסוים עשויה להיות מערכת שמנהלת את [[ניהול קשרי לקוחות|קשרי הלקוחות]], מערכת אחרת המנהלת את [[משאבי אנוש|משאבי האנוש]], מערכת שלישית שמנהלת את [[ניהול מכירות|ניהול המכירות]] ומערכת רביעית המנהלת את [[חשבונאות|הכספים]] בארגון. לעיתים קרובות מערכות מתממשקות אחת עם השנייה בצורה לא מספקת אם בכלל ושאלות פשוטות כגון: "כמה זמן לקח לנציג לקוחות א' לעבוד מול לקוח ג'? כמה מוצרים מכרנו ללקוח ג'? האם לקוח ג' היה מרוצה מהשירות שסיפקנו לו? האם לקוח ג' שילם על מוצריו בזמן?" ונתינת תשובה לשאלות אלה עשויה להיות משימה קשה מאוד על אף שהמידע נמצא "אי שם" בין המערכות השונות.
בעייה נוספת היא [[Enterprise resource planning|שמערכות לתכנון משאבי ארגון]] מתוכננות בכדי לענות על צרכים ספציפיים בתוך הארגון. לדוגמא מערכת כלכלית עשויה לעזור להבין מידע על מוצר מסוים; מתי הוא נקנה, מתי הועבר ללקוח, מתי שילמו עבורו ולעיתים המערכת עשויה לספק שירותי חשבונאות נוספים כגון מניעה של תיעוד כפול. מידע כזה הוא שימושי מאוד עבור רואה החשבון של הארגון או עבור האחראי על הרכש אך [[מנכ"ל]] הארגון בהחלט לא מעוניין במידע ממוקד כ"כ. המנכ"ל לרוב מתעניין בשאלות כגון "מה היא העלות?" או "האם היוזמה האחרונה שלנו הורידה את ההוצאות שלנו?".
כדי להתגבר על בעיות אלה, מעתיקים את הנתונים למחסן הנתונים, שם הנתונים ממקורות שונים מועברים לסטנדרט אחיד.
| |||