בלוטה אקסוקרינית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לאחד לתוך |
הרחבה |
||
שורה 4:
ההפרשה האקסוקרינית נחלקת לסוגים שונים לפי מבנה הבלוטה וצינורותיה: בלוטה פשוטה היא בלוטה שבה צינור ההפרשה משרת יחידת הפרשה אחת, ואילו בלוטה מורכבת היא בלוטה שבה הצינור מתפצל ומשרת מספר יחידות הפרשה נפרדות. בנוסף, גם האזור המפריש יכול להסתעף או להתקפל, ואז הבלוטה נקראת מסועפת (branched) או סלילית (coiled) בהתאם. כאשר האזור המפריש בבלוטה הוא גם כן בצורת צינור, הבלוטה נקראת צינורית (tubular), וכאשר הוא בצורת שק, הבלוטה נקראת אונית (acinar).
כמו כן, בלוטות אקסוקריניות נחלקות לשלושה סוגים, לפי האופן בו החומר המופרש יוצא מן הבלוטה: בלוטות מרוקריניות (נקראות גם אקריניות) הן בלוטות המפרישות [[חלבון|חלבונים]] או [[גליקופרוטאין|גליקופרוטאינים]] ב[[אקסוציטוזה]]. זהו אופן ההפרשה הנפוץ ביותר, וכך מופרשת ה[[זיעה]] בעור. בלוטות אפוקריניות מפרישות את החומר המיועד להפרשה יחד עם חלק גדול מן התא, העטוף [[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] ומכיל [[ציטופלזמה]]. כך מופרשת זיעה ב[[בית שחי|בית השחי]]. בלוטות הולוקריניות מפרישות תאים שלמים עם החומר המיועד להפרשה. הפרשה זו מאפיינת בלוטות חלב. הבלוטות המרוקריניות נחלקות אף הן לשני סוגים: נסיוביות (סרוזיות) וריריות (מוקוזיות), לפי החלבונים והגליקופרוטאינים שהן מפרישות.
==ראו גם==
| |||