תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
את הטנזור ניתן להגדיר כ[[העתקה לינארית|העתקה מולטי-לינארית]] של [[וקטור (אלגברה)|וקטורים]] ו[[פונקציונל|פונקציונלים]] אל [[שדה המספרים הממשיים]] <math>\mathbb{R}</math>. טנזור שממפה k וקטורים מ[[מרחב וקטורי]] V ו-m פונקציונלים מ[[המרחב הדואלי]] *V נקרא "טנזור מדרגה m על k". ברם, בשימושים מעשיים - בייחוד ב[[פיזיקה]] ו[[הנדסה]] - נוח לעבוד דווקא עם הרכיבים של הווקטור, המייצגים אותו ב[[קואורדינטות|מערכת קואורדינטות]] מסוימות. מערך הרכיבים של הווקטור כן תלוי בקואורדינטות ומשתנה בצורך "קו-ואריאנטית כללית" (מונח זה יוסבר בהמשך).
 
טנזור פיזיקלי יכול להיות [[סקלר (פיזיקה)|סקלר]] (טנזור מדרגה 0), [[וקטור (פיזיקה)|וקטור]] (טנזור מדרגה 1), [[מטריצה|ומטריצה]] (טנזור מדרגה 2). קיימים גם טנזורים בעלי אינדקס גבוה יותר, אולם 3 הגדלים שהוזכרו (סקלר, וקטור ומטריצה) הם הנפוצים. ניתן לכתוב טנזורים במונחים של [[מערכת צירים]], כמערך של סקלרים, אך הם מוגדרים כך כדי להיות חפשיים מכל [[מערכת ייחוס]]. טנזורים משמשים ב[[פיזיקה]] וב[[הנדסה]]. אחת הדוגמאות החשובות ביותר הינה [[טנזור מאמצים]], שהינו טנזור מדרגה שנייה ([[מטריצה]]).
 
במשוואות פיזיקליות אי אפשר לסכום או לחסר בין גדלים המיוצגים על ידי טנזורים מדרגות שונות, כך למשל לא ניתן לסכום וקטור עם סקלר - אין משמעות לפעולה כזו.