RNA פולימראז – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 11 שנים
מ (בוט משנה: ar:رنا بوليميراز)
בחיידקי ''[[Escherichia coli]]'' הפולימראז הוא [[מולקולה]] ענקית במשקל 449 [[דלטון|קילודלטון]]. לב הפולימראז ("אנזים הליבה") בנוי מ-4 תת-יחידות: שתי תת-יחידות α (אלפא), אחת β (בתא) ואחת 'β. האנזים השלם (ההולואנזים) כולל יחידה נוספת: σ (סיגמא), הקרויה לעתים "[[גורם סיגמא]]".
 
ליבת האנזים לבדה מסוגלת לבנות גדיל RNA לפי תבנית ה-DNA. למרות זאת, גורם הסיגמא חיוני לשעתוק מוצלח, שכן הוא מסייע לאנזים להיקשר ל-DNA בתחילתם של [[גן (ביולוגיה)|גנים]]. אודותהודות לכך לא מתבצעים שעתוקים אקראיים לכל אורך ה[[גנום]] אלא רק מתחילת ועד סופם של הגנים. ההולואנזים (אנזים הליבה וגורם הסיגמא) נצמדים לפני השעתוק לאזור המצוי לפני תחילת הגן והקרוי [[קדם]] (Promoter). כל הקדמים בתאים פרוקריוטיים מכילים רצפים מסוימים של נוקלאוטידים, אותם מסוגל גורם הסיגמא לזהות.
 
אנזימי RNA פולימראז נקשרים למקומות אקראיים ב-DNA בכל העת. לאחר קשירתם הם משוטטים לאורך גדיל ה-DNA עד שהם מגיעים לקדם, אזי הם נעצרים ומתחילים את השעתוק. לאחר שעתוק של כעשרה בסיסים ניתק גורם הסיגמא מהאנזים והמשך השעתוק מתבצע בלעדיו. בתחילת השעתוק נפרמת המולקולה הדו-גדילית של ה-DNA. בקדם קיים רצף קטן המכיל [[תימין]] ו[[אדנין]] בלבד; תימין נקשר לאדנין בשני [[קשרי מימן]] בלבד (לעומת שלושה קשרי מימן בין [[גואנין]] ו[[ציטוזין]]), כך שאזור זה מאפשר פרימה קלה יחסית של ה-DNA, תוך השקעה מינימלית של [[אנרגיה]]. פעילות פרימת ה-DNA קרויה '''הליקאז''' (Helicase), ו-RNA פולימראז מסוגל לה לבדו; האנזים [[DNA פולימראז]], לעומת זאת, המבצע את תהליך [[שכפול DNA|שכפול ה-DNA]], אינו מכיל פעילות הליקאז והוא נדרש להליקאז חיצוני.
משתמש אלמוני