מרדכי חביב לובמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: הגהה |
←בארץ ישראל: הגהה |
||
שורה 11:
לובמן הסכים לאתגר ופקידי הברון הקצו לו בניין במושבה לצורך הקמת המוסד החדש - בית הספר העברי הראשון בתבל. בשנתו הראשונה ([[1886]]-[[1887]]) לימד לובמן לבדו עברית בשיטת התרגום מ[[יידיש]].
בשנתו השנייה ([[1887]]-[[1888]]) עבר ללמד עברית בשיטת [[עברית בעברית]] וכן [[מתמטיקה|חשבון]] וטבע על בסיס תרגומיו מ[[רוסית]] לעברית של ספרי הלימוד. באותה שנה הזמין לובמן את [[דוד יודילוביץ]], איש חינוך עברי פעיל באותה התקופה, להצטרף אליו להוראה בבית הספר. יודילוביץ נענה מיד בחיוב והשניים המשיכו יחד בפיתוח בית הספר העברי הראשון בארץ, שלימים נודע כ[[בית ספר חביב]], הפעיל עד היום. בתקופה זו אף השתתף בהגהת השיר '''[[התקווה]]''' ל[[נפתלי הרץ אימבר]], בסגנונו ובתוכנו, יחד עם [[ישראל בלקינד]] ו[[דוד יודילביץ]].<ref>דוד יודילביץ', '''ראשון לציון התרמ"ב - התש"א''', עמ' 508.</ref>
בהמשך מונה על ידי פקידות הברון למפקח הראשי על בתי הספר של [[פתח תקווה]], ראשון לציון ועקרון (לימים [[מזכרת בתיה]]) וכן עמד בראש [[אספת המורים]] (לימים [[הסתדרות המורים]]). הוא גם השתתף בכתיבת עיתון הילדים [[עולם קטן (שבועון לילדים)|עולם קטן]]. לובמן שימש בתפקידיו עד מותו מ[[שחפת]] ב[[י"ט בחשון]] [[ה'תרנ"ו]], והוא בן 38 בלבד.
| |||