תחנה לבריאות המשפחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: וכיוצא בזה; |
מ בוט החלפות: הסרת רווח מיותר; |
||
שורה 7:
חשיבות המפעל והצלחתו הביאו לפתיחת תחנות באזורים נוספים בארץ על ידי הסתדרות נשים עבריות, [[ויצו]], וקופות החולים. בחלק מהאזורים לקחו הרשויות המקומיות את המפעל תחת חסותן. עם קום המדינה, עברה האחריות לתחנות מארגוני הנשים למשרד הבריאות; אך התחנות שהיו באחריות קופות החולים ובאחריות [[עירייה|עיריות]] ירושלים ו[[תל אביב]] נותרו בידיהן.
בשנת 1972 נקבע הסדר בין המדינה ל[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]] על פיו [[משרד הבריאות]] ישא בעלויות התפעול הרפואי-מקצועי של התחנות לבריאות המשפחה, בעלויות ההקמה של המבנים תשאנה הרשויות המקומיות בסיוע [[משרד השיכון]] ו[[מפעל הפיס]] ובעלויות ההחזקה השוטפות (מים, חשמל, שיפוצים, גינון, ניקיון וכיוצא בזה) תשאנה הרשויות המקומיות
עד שנת [[1995]] לחלק מה[[אוכלוסייה]] בישראל לא היה [[ביטוח בריאות]]. אחת ההצדקות לקיומן הנפרד של תחנות טיפת חלב בתקופה זו הייתה להבטיח ששירותיהן יינתנו לכלל התושבים. עם הפעלת [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], כאשר הכיסוי הביטוחי הובטח לכלל האוכלוסייה, היו אמורות התחנות לעבור לחסותן של קופות החולים. עם זאת התנגדות ציבורית מנעה את ההעברה הזאת, והנושא נמצא בדיונים מאז.
| |||