היידראבאד (פקיסטן) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}}; שוקי;
שורה 42:
לאחר שושלת קלהורה עברה השליטה במקום לשושלת טלפור. מיר פאתה עלי חאן טלפור עזב ב-[[1789]] את בירתו חודאבאד והפך את היידראבאד לבירתו החדשה. הוא הפך את מבצר פאקו קילו למקום מושבו והעביר גם את חצרו לעיר. יחד עם שלושת אחיו הוא שלט בעיר ובאזור והם נקראו "ארבעת החברים". שלטון טלפור נמשך מעל ל-50 שנה, עד [[1843]]. ב-17 בפברואר 1843 החל קרב מיאני בין האמירים של טלפור ובין [[הצבא הבריטי|צבא]] [[האימפריה הבריטית]] והוא הסתיים לאחר חמישה שבועות, ב-24 במרץ, בכיבוש העיר על ידי הבריטים. לאחר השתלטות הבריטים על סינד עברה קראצ'י להיות עיר הבירה של סינד.
 
ב-[[1947]], בזמן [[חלוקת הודו]], הייתה בהיידראבאד קהילה גדולה של סינדהים [[הינדים|הינדיים]] שעסקו בעיקר במסחר. הם תרמו רבות לכלכלת סינד בייחוד בדרך של יצוא מוצרים מקומיים לשווקילשוקי חוץ. בניגוד ל[[פנג'אב]] ול[[בנגל]] שחולקו בין שתי המדינות, נכלל מחוז סינד כולו בפקיסטן. ההינדים בסינד התכוונו להשאר בפקיסטן, אך עם ביצוע החלוקה, פרצו מעשי אלימות כנגדם והם נאלצו לנוס על נפשם כשהם משאירים את כל רכושם בסינד. תחילה ביקשו ההינדים לשוב לסינד עם שוך האלימות, אולם התברר להם כי הדבר אינו אפשרי. הסופרת ההינדית ילידת היידראבאד, [[פופאטי היראנאנדני]], מתארת ב[[אוטוביוגרפיה]] שכתבה את התעלמות השוטרים שצפו באלימות המתפרצת, לא עשו דבר למונעה ונכשלו בהגנה על הקהילה ההינדית.
 
גל ההגירה הגדול של מוסלמים שהגיעו בעקבות חלוקת הודו העלה את היקף האוכלוסייה בעיר בצורה ניכרת והממשלה הפקיסטנית החליטה על הקמת שתי ערי פרברים, [[לטיפאבאד]] ו[[קסימאבאד]]. ב[[שנות ה-80]] התפרצו בעיר מהומות ועימותים בין הסינדהים הוותיקים ובין ה[[מוהג'ירים]] שהגיעו מהשטח שנשאר בשליטת [[הודו]]. העיר נכנסה למערבולת של אלימות שבסופה התרכזו הסינדהים בקסימאבאד והמוהג'ירים התרכזו בלטיפאבאד. עד היום חצויה העיר על ידי חלוקה אתנית זו.
שורה 104:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references />
 
[[קטגוריה:פקיסטן: ערים]]