בגאודים – הבדלי גרסאות

'''בָּגָאוּדָאי''' ('''bagaudae''' או '''bacaudae''') הוא שם של קבוצות לוחמים המופיע פעמיים במהלך ההיסטוריה של [[גאליה]], ב[[המאה השלישית|מאה השלישית]] וב[[המאה החמישית|מאה החמישית]] לספירה. במקור היה זה שמה של קבוצת איכרים מורדים בתקופת [[משבר המאה השלישית]] בגאליה תחת שלטון [[האימפריה הרומית]]. פירוש השם היה ככל הנראה "לוחמים". לפי ניקסון<ref>C.E.V. Nixon ''In Praise of Later Roman Emperors: The Panegyrici Latini'' (1994)</ref> היו הבגאודאי "כנופיות של פורעי חוק באזורי הכפר שעסקו בביזה ובשוד", אך לפי וייטמן<ref>E.M. Wightman, ''Gallia Belgica''</ref> מדובר היה בבעלי אדמות גאלים מקומיים שמרדו והפרווהפכו ל"טיראנים". הם מופיעים בכתובים כתופעה בשנת [[284]] וכוחם נמחץ על ידי הקיסרים [[מקסימיאנוס]] ו[[קראוסיוס]] שפעלו למען ה[[אוגוסטוס (תואר)|קיסר-אוגוסטוס]] [[דיוקלטיאנוס]].

הבסקים נלחמו תחת פיקוד רומי בשנת [[407]] כדי להדוף פלישות של [[שוואבים]], [[ונדלים]] ו[[אלאנים]]. שנתיים אחרי כן חצו שבטים גרמאנים אלו את הפירנאים בלא בעיות, אך עברו לשטחים העשירים יותר של [[היספניה]] ולא נותרו בשטח הבסקים. מאוחר יותר, ידוע כי ה[[ויזיגותים]] ואחריהם ה[[פרנקים]] ניסו להכניע את הבסקים בלי הצלחה מרובה. בשנת [[711]] עדיין נלחם המלך הוויזיגותי [[רודריק]] כנגד הבסקים כאשר הפולשים המוסלמים הגיעו לממלכה מדרום. על–פי ההיסטוריונים הבסקים, רק ההשערה שמרידת הבגאודאי הצליחה באופן מלא בשטח הבסקי יכולה להסביר מדוע נותרו אלו עצמאיים בתקופת הפלישות הגרמאניות ולא הכירו כלל את המבנה הסוציו-אקונומי הפיאודליסטיה[[פיאודליזם|פיאודליסטי]] אפילו בסוף [[ימי הביניים]], למרות השפעתו הרבה על שכניהם.