פיוטר יקיר – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|תוכן=אדם מבקש לצאת לארץ אבותיו משום כך צריך להטיל עליו אימה, רעב, כופר, בתי ­כלא, מחנות ריכוז ? הרי רק משום כך מנת חלקם של אחינו הוא סבל זה. הם מקבלים על עצמם את דין הסבל באהבה ובגאווה. ואף זה הוא חזיון מופלא ­ הדור הצעיר שלא ידע לא מלה עברית, לא היסטוריה של עמנו, מוכן היום לקידוש השם למען זכותו שלו, למען זכותם של כל היהודים בברית­ המועצות, לצאת או לשוב לארץ­ ישראל. צאו וראו: פיוטר יקיר נעצר ונשבר. לפני מעצרו מסר לקונביה, כתב העתון ״טיימס" מלונדון, לאמור: "אם יכוני, אדבר כפי שאדרש". אני אומר זאת על יסוריסוד נסיוני במחנות הריכוז.... כאנשים בני ­חורין, אדוני היושב ­ראש, זכאים אנו לשאול: זה גורלו של אדם; פיוטר יקיר, בנו של הגנרל הסובייטי המפורסם, מקימו של חיל השריון של ברית­ המועצות, איך זה קרה שפיוטר יקיר היה לאדם אחר? מדוע מסר את חבריו לתנועה הליברלית הדמוקרטית ומדוע הוא מכה על חטא? מה עוול עשה כאשר נלחם למען חירות האדם בברית­ המועצות, למען עתון חפשי מצנזורה ממשלתית ועוד? אבל זו עובדה. הוא נשבר. סילבה זלמנסון, שקולניק, קולצ׳ינסקי, לוויטש, טיומקין, מרימי טיומקן הקטנה - ­ הם לא נשברו. הם מקבלים על עצמם את הסבל של חקירות ליליות, מן הערב עד הבוקר, תוך שלילת השינה במשך שבועות או חודשים, כדי שהאדם - כפי שאנחנו יודעים מנסיוננו יגיע לרגע שבו יאמר: "אני מוכן להודות בכל ובלבד שתתנו לי קצת לישון"...הם לא נשברו. הם אומרים: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני".|מקור=}}