ויליאם הנרי ואנדרבילט – הבדלי גרסאות
ויליאם הנרי ואנדרבילט (William Henry Vanderbilt I; 8 במאי 1821 - 8 בדצמבר 1885) היה איש עסקים אמריקאי |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־12:46, 21 בדצמבר 2010
ויליאם הנרי ואנדרבילט (William Henry Vanderbilt I; 8 במאי 1821 - 8 בדצמבר 1885) היה איש עסקים אמריקאי, יורשו של אבי משפחת ואנדרבילט, קורנליוס ואנדרבילט. עם מות אביו, ב-1877 ירש ואנדרבילט כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל ואנדרבילט את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם[1].
קריירה
ואנדרבילט, שנולד בניו בראונסוויק, ניו ג'רזי, היה ילדו הרביעי של קורנליוס ואנדבילט ובנו הראשון (שלוש אחיותיו הבכורות ביו בנות). ואנדרבילט האב טיפח את בנו מגיל צעיר והכניס אותו לעמדות ניהול בחברות הרכבת שלו. בגיל 41 היה ואנדרבילט נשיא חברת הרכבת של סטטן איילנד ובהמשך נשיא חברת הרכבת המרכזית של ניו יורק וחברת רכבת נהר הדסון. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן (טולדו (אוהיו) - שיקגו - קליבלנד - בפאלו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה (דטרויט - אן ארבור ודרום אונטריו). בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית.
ואנדרבילט היה דובר בוטה וחסר-רסן של הקפיטליזם. בתגובה לטענה שהמונופוליזם, בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי הגיב במשפט "הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בבטחונם של נוסעיו או בנוחותם. (נאמר בראיון ל-Chicago Daily News ב-9 באוקטובר, 1882)[2]. אמירה זו מהווה דוגמה בולטת להלך-הרוח של העשירים המופלגים של התקופה שהיו ברובם בעלי חברות רכבות ובנקאים שכונו "הברונים השודדים".
תרומות
ואנדרבילט תרם כאחוז מהונו עבור המטרופוליטן אופרה, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות לאוספו תרם גם אוסף ציורים חשוב, אוניברסיטת ואנדרבילט ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה.