כיכר הכנסת – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Kikar-hknesset1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כיכר הכנסת- מבט מהטיילת]]

[[תמונהקובץ:Kikar_hknesset2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המזרקה בכיכר הכנסת]]

ראשית הכיכר כבר ב[[שנות העשריםה-20 של המאה ה-20]], כשנחנך [[קזינו גלי אביב]] על שפת הים, ורחוב אלנבי הוסט מערבה ממסלולו המקביל לים, כדי לקשר את העיר לקזינו. מקום זה (שעדין לא היה צומת) היה בשנות העשרים הנקודה היחידה בתל אביב שבה רחוב ראשי הגיע ל[[חוף תל אביב|חוף הים]]. ב-[[1924]] נפתחו בסמוך לנקודת המפגש של רחוב אלנבי עם הקזינו [[חוף רחצה]] מסודר ובתי מרחצאות. עם הזמן נבנו מתקני חוף נוספים, ורחוב מקביל לחוף הים, הוא רחוב הרברט סמואל של ימינו. בעקבות זאת הפך המקום ל[[כיכר עירונית|כיכר]] בעל מבנה של [[מניפה]], ונבנה בו [[מעגל תנועה]].

בתחילת [[שנות השלושיםה-30 של המאה העשריםה-20|שנות השלושיםה-30]] נבנו בצד הצפוני ובצד הדרומי של הכיכר שני [[בית מלון|בתי מלון]]. הבניין הצפוני היה מלון וקפה סן רמו, שהוסב בשנות הארבעים ל[[קולנוע קסם]]. בשנת [[1949]] התקיימו ישיבות [[הכנסת הראשונה]] בבניין קולנוע קסם, עד שהכנסת עלתה ל[[ירושלים]] בדצמבר אותה שנה. לאחר מכן השתכנה בבניין האופרה הישראלית מייסודה של [[אדיס דה פיליפ]], אשר פעלה במקום עד לשנת [[1982]].

כבר ב[[שנות החמישיםה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] החל האזור להידרדר, והציבור הדיר רגליו ממנו. הרחצה בחופים הסמוכים נאסרה בשל זיהום המים. בתי הקפה שלצד הכיכר הפכו לבארים מפוקפקים ולמרכזי הימורים וזנות. בתקופה זו גם בוטל [[מעגל תנועה|מעגל התנועה]] שהיה בכיכר והורחבו הרחובות.

ב[[שנות השמוניםה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הוחלפה הטיילת המוזנחת בטיילת חדשה ורחבה, החופים נוקו, והציבור שב לפקוד את המקום. בשנת [[1988]] שונתה שוב חזות הכיכר. הכבישים הוצרו ונבנתה רחבה ומזרקה. בניין קולנוע קסם נהרס, ובמקומו נבנה [[מגדל האופרה]], שכולל מספר קומות מסחריות ומגדל מגורים. הבניין משמר את עיצוב הקשתות של הבניין שנהרס, וכולל פינת הנצחה שמאזכרת את התקופה שבה שימש הבניין הישן כ[[משכן הכנסת|משכן]] הזמני של [[הכנסת]]. ב[[שנות התשעיםה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] שופצו גם בנינים נוספים סמוך לכיכר.