הבדלים בין גרסאות בדף "פריפיאט (עיר)"

הוסרו 153 בתים ,  לפני 10 שנים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: פופולרי;)
== הקמה ושגשוג ==
[[קובץ:Pripyat01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט על העיר ועל ה[[גלגל ענק|גלגל הענק]] הידוע מתוך אולם ההתעמלות (2006)]]
העיר פריפיאט נוסדה ב-[[1970]] בד בבד עם הקמת הכור הגרעיני הסמוך, במטרה לאכלס את עובדי הכור ומשפחותיהם. ערים מסוג זה כונו "ערי אטום". היא נקראה על שם ה[[נהר]] [[פריפייט (נהר)|פריפיאט]] שזורם בקרבה לה. פריפיאט הייתה בבת עינו של השלטון הקומוניסטי ותושביה (הצעירים ברובם) נהנו מרמת חיים גבוהה בתחומי החינוך, התרבות והפנאי. העיר נחשבה למופת של תכנון אדריכלי, ודופסי הבנייה בה ייושמו גם בערים אחרות ב[[ברית המועצות]].<ref name="אתר">[http://pripyat.com/en/city/visiting-card/2005/07/28/230.html Pripyat: Short Introduction], באתר pripyat.com{{כ}}</ref> בנוסף היא היוותה גם עורק תחבורתי חשוב. אוכלוסיית העיר מנתה כ-47,500 תושבים (לפי אומדן נובמבר 1985), והייתה בגידול מתמיד.<ref name="אתר" /> טרם האסון הייתה העיר בתנופת בנייה ומבנים ומתקנים חדשים עמדו להיחנך בה. ביניהם, אחד מסמליה המבוהקים ביותר של העיר כיום, [[גלגל ענק|הגלגל הענק]], אשר עמדעתיד היה להיחנך ב[[אחד במאי]] (ארבעה ימים לאחר האסון) לאות הערכה לתושבים.
 
== אסון צ'רנוביל ==
[[תחנת כוח|תחנת הכוח]] הגרעינית צ'רנוביל הורכבה מארבעה כורים פעילים ועוד שניים שהיו בבנייה. בלילה שבין [[25 באפריל|25]] ל-[[26 באפריל]] התבצע ניסוי בכור מספר 4. אולם, בשל תכנון לקוי ומספר שגיאות שביצעו המהנדסים, החל הכור לייצר כמות אנרגיה הגדולה בהרבה מהרגיל, ולהתחמם חימום יתר. המדענים שהבינו את חומרת המקרה, ניסו לטפל במצב אך ללא הועיל. ולאחר זמן קצר, החלו לוחיות הדלק הגרעיני בכור להתפוצץ ומי מערכת הקירור הפכו ל[[קיטור]]. כתוצאה מכך כיפת הבטון של הכור התפוצצה והכור עלה באש, שעה שה[[קרינה רדיואקטיבית|קרינה הרדיואקטיבית]] נפלטת החוצה ומתחילה להתפשט לכל עבר.
 
בבוקר של יום האסון, 26 באפריל, השכימו תושבי פריפיאט מבלי לדעת על המתחרש. מרביתם חזו בלהבות העולות מהכור, אולם השלטונות לא ידעו אותם בחומרת המקרה ולא הוציאו הנחיות בטיחות כלשהן, והחיים בעיר התנהלו כסדרם.<ref>[http://library.thinkquest.org/3426/data/emergency/evacuation.html על פינוי התושבים לאחר האסון], באתר thinkquest</ref> רק לאחר 36 שעות בהן נחשפו התושבים לקרינה הגבוהה, ולאחר שכל התקוות למניעת התפשטות הקרינה עלו בתהו, הוחלט על פינוי גורף של העיר. 1,100 [[אוטובוס]]ים הוזעקו עוד קודם לכן מ[[קייב]], מרחק של כ-110 ק"מ מפריפיאט. לתושבים נמסרה הודעה ב[[רדיו]] הקראה להביא כמות מספקת של בגדים ומסמכים חשובים, וכי הפינוי הינו זמני והם ישובו לבתיהם בקרוב. רק תושבים מעטים הספיקו לארוז את רכושם, ומרביתם נטשו את ביתם כמות שהוא. האוטובוסיםפינוי עברו מבית לבית ואספו את הדיירים.<ref>[http://www.chornobyl.in.ua/en/pripyat_1.htm The Pripyat City Today]</ref> הפינויהתושבים היה יעיל ומהיר וארך שעות מעטות, שבסופן, לא נותר אף לא אדם אחד בעיר פרט להמוני הפועלים שעסקו בכיבוי הכור ובאיטומו בטונות של [[בטון]].
 
== לאחר האסון ==
[[קובץ:Pripyat panorama 2009-001.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מבט פנורמי על העיר כיום (2009). ניתן לראות את הצמחייה הרבה שגדלה בינות הבתים, וברקע את הכור הגרעיני (מימין).]]
לאחר אטימת הכור ניסו השלטונות לטהר את האזור על מנת לאפשר את חזרת התושבים, אך משהבינוכשהבינו שלא ניתן לעשות כן, הוכרז על האזור שסובב את הכור ברדיוס של עד 30 ק"מ כ"אזורכשטח סגור"הסגר. הכניסה לאזור זה הייתה למוגבלת מאוד וכרוכה באישורים רבים, והתושבים שפונו הבינו כי לעולם עוד לא ישובו לגור בעירם. מעטים מהם עוד חזרו לאחר האסון כדי לאסוף את רכושם, אולם הרוב מעולם לא שבו. ברם, ההגבלות לא מנעו מ[[ונדליזם|וונדליסטים]] וגנבים אחרים לפשוט על העיר ולקחת מכל הבא ליד מהבתים הנטושים. העיר נחשבה ליעד מועדף במיוחד בעיני גנבי המתכות, שהמשיכו בפשיטותיהם גם שנים רבות לאחר האסון. העיר גם שימשה מקלט ל[[חסר בית|חסרי הבית]] ול[[פושע]]ים נמלטים שהסתננו לתחומיה.
 
לאחר האסון סיפקו השלטונות יחידותמקומות דיורמגורים בקייב ובערים אחרות למפונים שנותרו חסרי כל. רבים מהם גם אוכלסו בעיר סלָבוטיץ', המרוחקת כ-45 ק"מ מפריפיאט ונבנתה זמן קצר לאחר מכן במיוחד למטרה זו.
רבים מהם גם אוכלסו בעיר סלָבוטיץ', המרוחקת כ-45 ק"מ מפריפיאט ונבנתה זמן קצר לאחר האסון במיוחד למען התושבים שפונו.
 
עם [[התפרקות ברית המועצות]] עברה העיר לשליטת [[אוקראינה]].
 
פריפיאט, להבדיל מהעיר השכנה [[צ'רנוביל]] שהשתקמה קמעה מאז האסון, נותרה נטושה ומוזנחת עד היום. עדות לכך ניתן לראות בעובדה שעד היום נותרו כרזות תעמולה קומוניסטיות תלויות ברחבי העיר.<ref>[http://forum.lametayel.co.il/forum_msg/th-1072896/msg-3013951 ביקור בצ'רנוביל], ב"פורום למטייל"</ref> לעומת זאת, עולם החי החל לשגשג דווקא לאחר האסון ועזיבת האדם, חרף הזיהום הכבד. צמחייה רבה החלה לגדול ללא הפרעה ברחובות בעיר, ולעתים אף בתוך הבתים עצמם. גם [[בעלי חיים|בעלי החיים]] ניצלו את עזיבת האדם<ref>[http://www.eoearth.org/article/Environmental_effects_of_the_Chernobyl_accident Environmental effects of the Chernobyl accident], באתר Encyclopedia of Earth</ref>; באזור התרבו מינים רבים של בעלי חיים וציפורים, שחלקם נדירים מאוד<ref>[http://www.chornobyl.in.ua/en/exclusion_zone.htm Geographical description of Chernobyl Exclusion Zone]</ref> ואחרים לא תועדו באזור טרם האסון.<ref>אדוארד דוקס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526367,00.html המסע לצ'רנוביל ובחזרה], באתר [[ynet]]{{כ}}</ref>
כיום העיר מאובטחת על ידי שומרים שמגבילים את הכניסה לעיר על מנת למנוע הברחה של חפצים מזוהמים החוצה. אולם, בשנים האחרונות גדלה הפופולריות של סיורים תיירותים לפריפיאט ולכור שלידה, שמוצעים על ידי חברות מסחריות. התיירים מגיעים בקבוצות מאורגנות עם מדריך, ומתבקשים להציג תעודת בהיכנסם לאזור, ולבדוק את רמת הקרינה על בגדיהם טרם הם עוזבים אותו. על אף שהאזור מזוהם פחות מבעבר, בטיחות הסיורים עדיין מוטלת בספק.