אינוורסיה (מטאורולוגיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
באופן אינטואיטבי ניתן להסתכל על שכבת האינוורסיה (באיזה גובה שתהא), כעל מחסום או תקרה. מעל לתקרה זו, כמעט ולא מתפתחים עננים, ולמעשה השכבות שמעל שכבת האינוורסיה אינן "מעניינות" ברמה המטאורולוגית.
 
==בסיס האינוורסיה, "כלוב" האוויר וזיהום אויראוויר==
חלק גדול ביותר מן השינויים האטמוספירים נובע מתהליך הקרוי הסעה (או קונבקציה). בתהליך זה, הקרקע סופגת חום מן השמש, ומחממת את האוויר הצמוד לה. אויראוויר זה, בהיותו חם מסביבתו מתחיל לטפס במעלה האטמוספירה. באופן "רגיל", ככל שעולים בגובה כך יורדת הטמפרטורה. לכן האוויר החם שהחל לטפס מפני הקרקע, אמנם יתקרר, אך ישאר תמיד חם ביחס לסביבתו וימשיך לטפס במעלה האטמוספירה. תהליך זה של הסעת חום מן הקרקע לאטמוספירה קשור קשר הדוק עם תהליך יצירת העננים.
במידה ומתקיימת אינוורסיה בגובה מסוים, נאמר ברום של 1200 מטרים, האוויר החם יטפס מעלה-מעלה, עד אשר יתקל באותה תקרה - בשכבת האינוורסיה. , בשכבת האינוורסיה, הטמפרטורה עולה עם הגובה, וכך האוויר שהגיע מן הקרקע, יחדל להיות חם מסביבתו. שהרי סביבתו רק הולכת ומתחממת עם העלייה בגובה. בשלב מסוים חום הסביבה יעלה על חום האוויר המוסע מן הקרקע, ושם יעצר גוף האוויר שעלה מן הקרקע.
זוהי אותה "תקרה" מדוברת - בשלב מסוים בשכבת האינוורסיה, אויראוויר העולה מן הקרקע פשוט נעצר.
 
בשל עובדה זו, לאינוורסיה חשיבות אדירה בהיבט של זיהום האוירהאוויר. האוויר על-פני הקרקע בדרך-כלל מזוהם על ידי מקורות שונים כמו מפעלים, רכבים ותחנות כח. באופן רגיל, מתקיים תהליך הסעה המסייע לגוף האוויר המזוהם לטפס במעלה האטמוספירה. בכך מתרחק האוויר המזוהם מפני הקרקע, ואנו בערים על-פני הקרקע מרגישים פחות זיהום.
כאשר שכבת האינוורסיה היא נמוכה, גוף האוויר המזוהם מסוגל לטפס רק עד לנקודה בה מתחילה שכבת האינוורסיה - או בסיס שכבת האינוורסיה. וכך כאשר שכבת האינוורסיה נמוכה, נכלא האוויר המזוהם בין הקרקע לבסיס שכבת האינוורסיה ולא מאפשר לזיהום להתפזר.
 
בהיבט זה יש לציין כי רום (או גובה) שכבת האינוורסיה, משפיע בצורה שונה על מקומות שונים.
נניח כי ביום מסוים בסיס שכבת האינוורסיה מצוי בגובה של כ-1000 מטרים מעל פני הקרקע. לכאורה, ישנו מקום רב על-מנת שהזיהום המופק בקרקע יתפזר באופן נסבל. אך מצב זה נכון עבור ערים או יישובים השוכנים בגובה נמוך, כמו ת"א ושאר ערי מישור החוף. בישובים אלו לאוויר המזוהם יהיו כ-1000 מטרים שלמים לעלות באטמוספירה - ובכך להרחיק בצורה משמעותית את הזיהום מפני הקרקע. עם זאת, עבור ערים או יישובים השוכנים בגובה רב, ייתכן כי יום עם שכבת אינוורסיה בגובה זה, יהא יום בלתי-נסבל. לדוגמה העיר ירושלים שוכנת ברום ממוצע של 800 מטרים מעל פני הקרקע. בהנחה כי בסיס שכבת האינוורסיה, נמצא ברום של 1000 מטרים בלבד, הרי כי זיהום המופק בירושלים, יוכל לטפס כ-200 מטרים בלבד עד שיעצר בשכבת האינוורסיה. ביום מעין זה, צפוי להימדד בירושלים זיהום אויראוויר גבוה משמעותית מזה הנמדד בת"א.
באותו אופן, עם שכבת האינוורסיה היא נמוכה יחסית, נאמר ברום של כ-300 מטרים מעל פני הקרקע - הרי שההשפעה על ת"א ועל ירושלים, תהא שונה בתכלית. עבורר אנשים הגרים במישור החוף, יום מעין זה הולך להיות יום מזוהם יחסית (שכן לאוויר המזוהם יש רק כ-300 מטרים לטפס), בעוד שעבור אנשי ירושלים, הנמצאים באותו יום מעל שכבת האינוורסיה, האוויר המזוהם יכול לטפס מעלה-מעלה, והיום צפוי להיות נקי במיוחד!