קרונוע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קרונועים ברכבת ישראל: קישור לידיעה על דליקה ברכבת קרונוע |
|||
שורה 11:
הקרונוע שהיה בעבר בשימוש סדיר ב[[ישראל]] היה מתוצרת חברת "אסליגן" ה[[גרמניה|גרמנית]] והיה מורכב ממערך בן שלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף [[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60]], אז עקב תקלות וקשיי תחזוקה, הוצאו מהם המנועים, והמערכים נגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף [[שנות ה-70]]. בתחילת [[שנות ה-90]], בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ב[[רכבת גרורת קטר|רכבות גרורות קטר]]. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד היום.
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3. ב-28 בדצמבר [[2010]] פרצה דליקה בקרונוע שנסע בקו [[נהריה]]-[[באר שבע]]<ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005504,00.html</ref>.
קרונוע הרכינה שנוסה בארץ היה של חברת "Adtranz" והושאל לרכבת ישראל על ידי הרכבת הגרמנית (DB) בחודש [[מרץ]] [[1998]]. הקרונוע נוסה על [[מסילת הרכבת לירושלים]] ועל [[מסילת הדרום|המסילה לבאר שבע]], אך למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, לא נעשה כיום שימוש בקרונועי רכינה על ידי רכבת ישראל.
| |||