|
ההיצע החקלאי המקומי - [[חלב]], [[חמאה]], [[גבינה]] ו[[דג]]ים - ממלאים תפקיד חשוב במטבח ההולנדי המסורתי. בין הגבינות ההולנדיות הידועות, ניתן למנות את ה[[אדם (גבינה)|אדם]] (Edammer) ואת ה[[גאודה]] (Gauda, מבוטאת בהולנדית "חאודה").
מבחינה היסטורית, קיימות מעבר להשפעות הגיאוגרפיותהגאוגרפיות, גם השפעות רבות של [[המטבח הצרפתי]], בעיקר על מטבחם של בני האצולה ההולנדית החל מן [[המאה ה-15]], ששאף להידמות ל"[[מטבח עילית|מטבח העילית]]" הצרפתי, ה-Haute cuisine.
[[קובץ:Boerenkool_stamppot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סטאמפוט]] עם [[כרוב עלים]] ועם נקניקיית [[רוקוורסט]]]]
עם זאת, בקרב פשוטי העם, ה[[מאכל לאומי|מאכל הלאומי]] הוא ה[[סטאמפוט]], מחית תפוחי אדמה וירקות. לעיתיםלעתים קרובות מוגש הסטאמפוט עם [[כרוב עלים]] ([[הולנדית]]: Mous). בנוסף מוגש הסטאמפוט לעיתיםלעתים קרובות עם נקניקיית [[רוקוורסט]] (Rookworst), נקניקיית חזיר מעושנת ועם בצל מטוגן. לעיתיםלעתים מגישים סטאמפוט עם [[כרוב חמוץ]] (zuurkool). בגירסאותבגרסאות אחרות של הסטאמפוט, מוגשת מחית של גזר, תפוחי אדמה ובצל עם קוביות שומן חזיר. יש המוסיפים גם עולש ([[אנדיב]]) לירקות בהם משתמשים. מאכל אופייני אחר למטבח ההולנדי הוא מרק אפונה (erwtensoep), אותו מכינים מגרגרי אפונה מיובשים שהושרו במים במהלך הלילה, קוביות נקניק או שומן חזיר וחתיכות תפוחי אדמה. מאכלים אלה מוגשים בעיקר בחורף או כשמזג האוויר קר.
|
