כנסייה (מוסד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ :בוט החלפות (-כנסיה +כנסייה)
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארגון; מסוים; טקס; ענייני; היווצרות;
שורה 1:
{{עריכה|נדרשים מקורות לנאמר, מיעוט קישורים פנימיים וחיצוניים|נושא=מדעי החברה|נושא2=מדעי הרוח}}
'''כנסייה''' היא התארגנות [[דת]]ית המאופיינת על ידי מיסוד של תפקידים ויחסים דתיים ותביעה לחלות לאומית (כנסייה לאומית של אומה מסויימתמסוימת) או אוניברסלית (החלה על כל האנושות, כמו [[הכנסייה הקתולית]]). הכנסייה במובנה זה, נוצרת בדרך של תהליך גידולה של דת חדשה (למשל, ה[[נצרות]]) או על ידי פילוג של כנסייה קיימת (פילוג [[הכנסייה האנגליקנית]] מהכנסייה הקתולית, למשל).
 
== תהליך הווצרותהיווצרות הכנסייה ==
כנסייה נוצרת במספר שלבים, שאינם בהכרח עוקבים, אלא יכולים להתרחש במקביל:
 
'''מיסוד''' -
ככל שקהילה דתית חדשה הולכת וגדלה, נבצר ממנה לשמור על יציבות וסדר רק בתוקף הקשרים האישיים שבין חבריה. על כן, עולה הצורך במיסוד של המבנה האירגוניהארגוני ושל חובות וזכויות חברי הקהילה. המיסוד כולל הווצרותהיווצרות של שכבת נושאי תפקידים דתיים מיקצועיים - כהונה. הכהונה מתארגנת במבנה היירארכי ובירוקרטי של דרגות ותפקידים, סמכויות, זכויות וחובות. הכהונה כפופה לתהליכים רוטיניים של משמעת, מנגנוני פיקוח וחוקים מיוחדים ([[המשפט הקאנוני]]).
 
'''תפקיד וכאריזמה''' -
שורה 12:
 
'''קאנוניזציה''' -
הכנסייה בלבד קובעת את מהות, סדר ולשון כתבי הקודש ורק לאנשיה יש סמכות דתית לפרש כתבים אלו. הכנסייה גם קובעת את נוסח טכסיטקסי הפולחן, התפילות ומועדי החגים השונים. היא קובעת קדושים וצורות הפולחן המיוחדות להם.
 
'''התפשרות עם המציאות''' -
במסגרת של קהילה דתית קטנה או [[כת]] דתית, החברים נדרשים לאורח חיים דתי חמור וקיצוני. דבר זה אינו אפשרי במסגרת של כנסייה גדולה. המבקשים והמוכנים להמשיך באורח החיים הדתי החמור פורשים בדרך כלל, מהציבור והופכים ל[[נזיר]]ים. על רוב הצבור, מאידך, מותאמות מצוות דתיות שהצבור יכול לעמוד בהן והמותאמות ליכולתם וסגולותיהם של בני אדם "רגילים". הכנסייה חייבת להתפשר עם המציאות החברתית כדי למשוך אליה את מירב הציבור על כל גווניו התרבותיים והמעמדיים. המאמין הופך לחבר באירגוןבארגון הכנסייה אך בניגוד להרבה אירגוניםארגונים אחרים, הוא אינו בוחר בכנסייה אלא מוכנס כחבר בה ומשתמש בשירותיה כפי שהוא משתמש בשירותי מוסדות אחרים. שירותם אלו כוללים, לרוב: ענייני אישות, תרבות, סעד, בריאות ועוד. כך נוצרת תלות הדדית בין החברה והכנסייה. מצד אחד החברה תלויה בכנסייה הקובעת ומפקחת על נורמות ואורחות חיים בתחומים רבים של החברה ומצד שני הכנסייה חייבת למתן ולסגל את דרישותיה לחברה כדי שפיקוח זה של הכנסייה יוכתר בהצלחה.
 
== הכנסייה והשלטון החילוני ==
שורה 21:
* במקרים רבים השלטון האזרחי זקוק ללגיטימציה מצד הכנסייה כדי להתקבל על ידי העם. שליטים רבים מוכרזים על ידי הכנסייה כנבחרי האל והם נמשחים לתפקידם בכנסיות ועל ידי כהני דת.
* הכנסייה זקוקה לשלטון החילוני כדי שזה יבטיח וינצור את המונופול הדתי שלה.
היריבות בין הכנסייה והשלטון החילוני נובעת מכך שכל אחת מהם רוצה לחדור לתחומו של השני ולהשתלט על אחוזות כוח שם. הכנסייה שאפה תמיד לחדור לתחומי הפוליטיקה והכלכלה החילונית ואילו השלטון החילוני נטה להתערב בעניניבענייני דת ודוגמה וגם להשתלט על נכסים כלכליים של הכנסייה. הפתרונות האפשריים של קונפליקט זה הנם:
* שלטון מלא של הכנסייה (כמו שלטון הדלאי למה בטיבט או הכהן הגדול בימי בית שני) המכונה שלטון תאוקרטי.
* השתלטות השליט החילוני על הכנסייה והפיכתה לאחת מזרועות השלטון החילוני (כמו באנגליה שם המלכה היא גם ראש הכנסייה האנגליקנית).