כנסייה (מוסד) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ :בוט החלפות (-כנסיה +כנסייה) |
מ בוט החלפות: ארגון; מסוים; טקס; ענייני; היווצרות; |
||
שורה 1:
{{עריכה|נדרשים מקורות לנאמר, מיעוט קישורים פנימיים וחיצוניים|נושא=מדעי החברה|נושא2=מדעי הרוח}}
'''כנסייה''' היא התארגנות [[דת]]ית המאופיינת על ידי מיסוד של תפקידים ויחסים דתיים ותביעה לחלות לאומית (כנסייה לאומית של אומה
== תהליך
כנסייה נוצרת במספר שלבים, שאינם בהכרח עוקבים, אלא יכולים להתרחש במקביל:
'''מיסוד''' -
ככל שקהילה דתית חדשה הולכת וגדלה, נבצר ממנה לשמור על יציבות וסדר רק בתוקף הקשרים האישיים שבין חבריה. על כן, עולה הצורך במיסוד של המבנה
'''תפקיד וכאריזמה''' -
שורה 12:
'''קאנוניזציה''' -
הכנסייה בלבד קובעת את מהות, סדר ולשון כתבי הקודש ורק לאנשיה יש סמכות דתית לפרש כתבים אלו. הכנסייה גם קובעת את נוסח
'''התפשרות עם המציאות''' -
במסגרת של קהילה דתית קטנה או [[כת]] דתית, החברים נדרשים לאורח חיים דתי חמור וקיצוני. דבר זה אינו אפשרי במסגרת של כנסייה גדולה. המבקשים והמוכנים להמשיך באורח החיים הדתי החמור פורשים בדרך כלל, מהציבור והופכים ל[[נזיר]]ים. על רוב הצבור, מאידך, מותאמות מצוות דתיות שהצבור יכול לעמוד בהן והמותאמות ליכולתם וסגולותיהם של בני אדם "רגילים". הכנסייה חייבת להתפשר עם המציאות החברתית כדי למשוך אליה את מירב הציבור על כל גווניו התרבותיים והמעמדיים. המאמין הופך לחבר
== הכנסייה והשלטון החילוני ==
שורה 21:
* במקרים רבים השלטון האזרחי זקוק ללגיטימציה מצד הכנסייה כדי להתקבל על ידי העם. שליטים רבים מוכרזים על ידי הכנסייה כנבחרי האל והם נמשחים לתפקידם בכנסיות ועל ידי כהני דת.
* הכנסייה זקוקה לשלטון החילוני כדי שזה יבטיח וינצור את המונופול הדתי שלה.
היריבות בין הכנסייה והשלטון החילוני נובעת מכך שכל אחת מהם רוצה לחדור לתחומו של השני ולהשתלט על אחוזות כוח שם. הכנסייה שאפה תמיד לחדור לתחומי הפוליטיקה והכלכלה החילונית ואילו השלטון החילוני נטה להתערב
* שלטון מלא של הכנסייה (כמו שלטון הדלאי למה בטיבט או הכהן הגדול בימי בית שני) המכונה שלטון תאוקרטי.
* השתלטות השליט החילוני על הכנסייה והפיכתה לאחת מזרועות השלטון החילוני (כמו באנגליה שם המלכה היא גם ראש הכנסייה האנגליקנית).
|