טקס שבועת אמונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אורי טל (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
אורי טל (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 2:
[[תמונה:Charles d'Orléans.png|שמאל|ממוזער|250px|[[שארל הראשון, דוכס אורליאן]] מקבל שבועת [[הומגיום]] מאחד ה[[וסאל|ווסאלים]] שלו]]
'''טקס שבועת אמונים''' (מלטינית, commendatio) הוא הטקס הרשמי שהתפתח בראשית [[ימי הביניים]] ליצירת קשר הנאמנות שבין [[אדון פיאודלי|אדון]] וה[[וסאל|ווסאל]] שלו. הטקס המוכר הראשון נערך ב[[צרפת]] ב[[המאה ה-7|מאה השביעית]], אך שורשיו קודמים לכך, כטקס שבו הילד (מקורה של המילה "וסאל" במילה ה[[קלטית]] gwas) הופך ממשועבד למשוחרר.
 
טקס שבועת האמונים ייצג הסכם דו-צדדי בין אדם החסר יכולת לקיים עצמו או להגן על עצמו, מוסר את עצמו לחסותו של אדם חזק ממנו. בתום הטקס הפך אדם מסוים לווסאל של האדון. הטקס כלל שני חלקים של שבועת אמונים: [[הומגיום]] ו[[פידליטס]].
 
==הומגיום==
מטרת טקס שבועת האמונים הייתה להפוך אדם מסוים לווסאל של האדון. הטקס כלל שני חלקים של שבועת אמונים: [[הומגיום]] ו[[פידליטס]]. בתחילתו של הטקס היה הזוטר, זה שיועד להפוך וסאל, מופיע חשוף ראש ונטול נשק, כסימן לכניעותו בפני האדון וכורע בפניו. הווסאל היה מניח את כפותיו בתנוחת תפילה,<ref>למעשה, סדר ההתפתחות הוא הפוך: לפני כינון טקס ההומגיום נהגו נוצרים להתפלל בתנוחה המקובלת בה המתפלל עומד ומושיט את ידיו אחורה. תנוחת התפילה הנוצרית המוכרת התפתחה בעקבות תנוחת טקס ההומגיום.</ref> המסמלת הכנעה מוחלטת, ומושיטן אל האדון.
 
האדון היה תופס את ידיו של הווסאל בין ידיו, ובכך מפגין את עליונותו, ואז היה הווסאל מכריז על בקשתו להפוך "האדם" והאדון היה מכריז על קבלת בקשתו. בכך הושלם חלק ההומגיום (homagium) של הטקס.
 
[[תמונה:Peter Paul Rubens 050.jpg|שמאל|ממוזער|230px|המלכה הקתולית [[מארי דה מדיצ'י]] כורעת בתנוחה מסורתית של [[וסאל]] בטקס שבועת האמונים בעת הכתרתה, אחרי עליית [[אנרי הרביעי מלך צרפת|אנרי הרביעי]] לשלטון. צויר על–ידי [[פטר פאול רובנס]]]]