|
== דיאגנוזה ==
מאחר והתסמינים של סרטן השחלה בשלבים המוקדמים, שלב I ושלב II, אינם ממוקדים, קשה לאבחן סוג סרטן זה. בבדיקה הגופנית על הרופאים לבדוק האם ישנה התרחבות של הבטן ואת קיומה של מיימת, אותה ניתן למצוא לרוב בשלבים מתקדמים. בבדיקה וגינלית בימנואלית - מישוש של שחלה מוגדלת ואיברי אגן מוגדלים.
סרטן בשלבים מוקדמים (סטייג' I או II) הינו קשה לאבחון מאחר ואין תסמינים ספציפיים אשר יכולים לכוון לאבחנה עצמה.
בבדיקה גופנית יש לשים לב להתרחבות של הבטן, קיומה של מיימת (שקיימת בשלבים מתקדמים לרוב), ובבדיקה וגינלית בימנואלית- מישוש של שחלה מוגדלת ואיברי אגן מוגדלים.
במידה וקיים חשד, יש לערוך בדיקות דם הכוללות ספירת דם מלאה ואלקטרוליטים.
רמת BHCG צריכה להילקח בנשים שבהן יש לחשוד גם בהריון. בנוסף יש למדוד את רמת AFP (אלפא-פטו-פרוטאין) ורמות [[LDH]] בעיקר אצל נשים צעירות וילדות בהן חושדים בגידול מסוג germ cell tumor.
כדי לאבחן את המחלה, משתמשים גם ב'''מרקר מסוג CA-125'''. הינוזהו מרקר אשר יכול לעזור באבחון המחלה, אולם מדוברהספציפיות במרקרוהרגישות עם ספציפיותשלו ורגישותהם נמוכותנמוכים יחסית. זהו [[חלבון]] המקודד על ידי גן הנקרא MUC16. חלבון זה הינוהוא מרכיב של חלקים בעיןב[[עין]], מערכת הנשימה ומערכת הרבייה הנשית. השימוש בו נעשה בעיקר לצורך אבחון של סרטן השחלות, אולם יש לזכור כי רמותיו עולות במצבים נוספים. כגוןלמשל, רמות של חלבון זה עולות בעת סרטן הרחם, החצוצרות, הריאות, השד ומערכת העיכול,. רמות של חלבון זה עולות וכןגם במצבים שפירים או שאינם סרטניים שמביאים למתיחה, גירוי והגדלה של איברי האגן-, כגון: הריון, אנדומטריוזיס או מחלות דלקתיות. רמות נורמליות שלושל חלבון זה נעות בין 0-35 (μg/mL).
עוד הליכים המבוצעים כדי לאבחן סרטן זה הם בדיקות הדמיה שונות כמו אולטראסאונד, [[MRI]],{{כ}} ו-[[CT]].
כמו כן מבוצעות בדיקות הדמיה כגון אולטראסאונד ובדיקות הדמיה נוספות- CT, MRI וכו'.
האבחנה הסופית נעשיתנערכת על ידי ניתוח-: הניתוח יכול להיעשות בגישה פתוחה (לפרוטומיה - חתך דרך קיר הבטן) או באמצעות [[לפרוסקופיה]]. במהלך הניתוח, מוסר הגידול וכן נעשית סריקה בחלל הבטן אחר גרורות. כלומרהווה אומר, התהליך הניתוחי הינוהוא גם תרפויטי וגם דיאגנוסטי. משמע, הליך שיש בו כדי להעניק טיפול לחולה כמו גם לאבחנה.
== טיפול ==
| 