פיודור טיוטצ'ב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''פיודור איבאנוביץ' טיוטצ'ב''' ([[רוסית]]: '''Фё́дор Ива́нович Тю́тчев'''){{כ}} ([[5 בדצמבר]] [[1803]] - [[27 ביולי]] [[1873]]), [[משורר]] ו[[דיפלומט]] [[רוסיה|רוסי]]. (התאריכים המופיעים כאן הם לפי [[הלוח הגרגוריאני]]. לפי [[הלוח היוליאני]], הוא נולד ב-[[23 בנובמבר]] [[1803]] ומת ב-[[15 ביולי]] [[1873]]).
==חייו ויצירתו==
פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה [[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטית]] ותיקה. למד בפקולטה ל[[ספרות]] של [[אוניברסיטת מוסקבה]], לאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי ב[[מינכן]], שם קיים קשרים גם עם [[שלינג]] ו[[היינה]]. לאחר מכן היה דיפלומט ב[[טורינו]]. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כ[[צנזורה|צנזור]].
טיוטצ'ב כתב כארבע מאות שירים. שירתו של העשור השני של [[המאה התשע-עשרה]] היא שירה מסורתית בסוגת אודה של [[המאה ה-18|המאה השמונה-עשרה]] ברוסיה. בשירים של שנות השלושים נראים מוטיבים רומנטיים, בעיקר רומנטיזם גרמני (תמונת הלילה, כאוס). זאת שירה שגורמת למחשבות. הנושאים העיקריים הם הרהורים על מערכת העולם, גורלו של האדם וטבע. בשנות הארבעים טיוטצ'ב כמעט שלא חיבר שירים, אבל כתב כמה מאמרים על היחסים בין רוסיה והתרבות המערבית
בשנת 1854
ב-1850 התאהב באצילה רוסית שירדה מנכסיה – ילנה אלכסנדרובנה דניסייבה. הוא הקדיש לה כמה שירים שנונים, שבהם תיאר את האהבה כאסון גורלי. מאוחר יותר החוקרים והעורכים קיבצו את השירים האלה באוסף 'דניסייבסקיי'. דניסייבה נפטרה ב-1864.
==הערכה==
טיוטצ'ב נחשב לאחד מגדולי משוררי רוסיה במאה ה-19 ושמו מוזכר בהקשר זה בסמיכות לשמו של [[אלכסנדר פושקין]] {{הערה|{{דבר||בעקבות כינוס המשוררים הסובייטים במינסק|1936/03/27|00600}}}}. ביחד עם [[ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב]] היה ידוע כממבטא העליונות של העם הרוסי, אותו מכנה זאב ז'בוטינסקי]] ה[[אתה בחרתנו מכל העמים|אתה בחרתנו]] של העם הרוסי {{הערה|{{דבר|[[זאב ז'בוטינסקי]]|ז'בוטינסקי על המצב בציונות|1926/10/19|00302}}}}.
==קישורים חיצוניים==
*[http://ruthenia.ru/tiutcheviana/index.html Тютчевиана] (אתר בשפה הרוסית שמוקדש לטיוטצ'ב)
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:טיוטצ'ב, פיודור}}
| |||