פיודור טיוטצ'ב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==חייו ויצירתו==
פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה [[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטית]] ותיקה באחוזה שלה ליד [[בריאנסק]]. הוא למד בפקולטה ל[[ספרות]] של [[אוניברסיטת מוסקבה]], לאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי ב[[מינכן]], שם קיים קשרים גם עם [[שלינג]] ו[[היינה]]. לאחר מכן היה דיפלומט ב[[טורינו]]. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כ[[צנזורה|צנזור]].
טיוטצ'ב כתב כארבע מאות שירים. שירתו של העשור השני של [[המאה התשע-עשרה]] היא שירה מסורתית בסוגת אודה של [[המאה ה-18|המאה השמונה-עשרה]] ברוסיה. בשירים של שנות השלושים נראים מוטיבים רומנטיים, בעיקר רומנטיזם גרמני (תמונת הלילה, כאוס). זאת שירה שגורמת למחשבות. הנושאים העיקריים הם הרהורים על מערכת העולם, גורלו של האדם וטבע. בשנות הארבעים טיוטצ'ב כמעט שלא חיבר שירים, אבל כתב כמה מאמרים על היחסים בין רוסיה והתרבות המערבית.
שורה 9:
בשנת 1854 הוצאה לאור אוסף שיריו הראשון על ידי ידידיו, ללא השתתפות המחבר, אשר לא ראה את עצמו כאיש ספרות. ב-1860-1870 רווחים בשירתו של טיוטצ'ב המוטיבים הפוליטיים. השיר המפורסם ביותר של טיוטצ'ב הוא "!Silentium".
ב-1850 התאהב באצילה רוסית שירדה מנכסיה – ילנה אלכסנדרובנה דניסייבה. הוא הקדיש לה כמה שירים שנונים, שבהם תיאר את האהבה כאסון גורלי. מאוחר יותר החוקרים והעורכים קיבצו את השירים האלה באוסף 'דניסייבסקיי'. דניסייבה נפטרה ב-1864.
==הערכה==
| |||