נח שימנוביץ – הבדלי גרסאות

בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להימלט מאירופה ולהגיע לחופי הארץ כ[[מעפילים|מעפיל]] לא חוקי, מצויד בוויזה של הצבא הפולני. הוא נעצר על ידי הבריטים ושהה תשעה חודשים ב[[מחנה המעצר בעתלית]]. בתקופת מעצרו ארגן שיעורי תורה ודאג{{מקור}} לאוכל כשר עבור העצורים היהודים, ובהם ניצולי אוניית המעפילים [[פאטריה]]. בהשתדלותם של הרב הראשי [[יצחק הרצוג]], [[משה בלוי]] והרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] שוחרר ממעצרו והוא התיישב בירושלים.

 

 

בשנת תשט"ו הוא החליט להעביר את הישיבה ל[[כפר חסידים]]. הוא רכש שטח אדמה בן עשרה דונמים והקים עליו מספר מבנים. הכול היה ערוך ומוכן לפתיחת הישיבה ואף נקבע מועד לחנוכת הבית - [[י"ח באייר]] ([[ל"ג בעומר]]) תשט"ו. אולם ימים מעטים לפני כן, בה' באייר, הוא לקה בלבו ומת. בעקבות פטירתו עברה הנהגת הישיבה לגיסו הרב [[אליהו אליעזר מישקובסקי]].