משה הכהן אבן ג'יקטילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
''' משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקטילה''' נולד ב- [[1020]] ב[[קורדובה]] - [[ספרד]], [[1080]] ב[[סרגוסה]], זרע למשפחת כוהנים מיוחסת. היה [[פיוט|פייטן]], [[מדקדקי העברית בימי הביניים|מדקדק]], ו[[פרשני המקרא|פרשן המקרא]]. הספרים שכתב אבדו, ועצם קיומם, או הכתוב בהם, ידוע לנו מתוך ספריהם של פרשנים אחרים כגון רבי [[אברהם אבן עזרא]]{{הערה|פרופ' '''זאב וייסמן''', מבוא למקרא יחידות 1-2, עמוד 34, [[האוניברסיטה הפתוחה]]}}. ראב"ע גילה כלפיו כבוד והערכה גם כאשר חלק על פירושיו{{הערה|באחרית דבר לספרו של רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא וסוףוסוד תורה''', בהוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]] ובעריכת הפרופסורים יוסף כהן ו[[אוריאל סימון]].}}, ואף כינה אותו "הגדול שבמדקדקים"{{הערה|שם=עברית|[[האנציקלופדיה העברית]], ערך ג'יקטילה, משה בר שמואל הכהן אבן-, כרך י' עמוד 721.}}, בעוד שרבי [[משה אבן עזרא]] אומר עליו: "הוא נמנה בין המעולים של המליצים הנשגבים"{{הערה|שם=עברית|[[האנציקלופדיה העברית]], ערך ג'יקטילה, משה בר שמואל הכהן אבן-, כרך י' עמוד 721.}}{{הערה|שם=עברית}}. ג'יקטילה היה אחד מהמשוררים הצעירים אשר נתמכו על ידי רבי [[שמואל הנגיד]], ולאות תודה חיבר שירי תהילה לכבוד רבי שמואל ולכבוד בנו אִל-יוסףִ.
 
ג'יקטילה חיבר פירושים ב[[ערבית]] על רוב ספרי ה[[תנ"ך|מקרא]]{{הערה|שם=עברית}}, ואף הבהיר בהקדמתו לתרגום שכתב על ספריו של רבי [[יהודה חיוג']] כי הצורך לכתוב חיבורים בתחומי ה[[בלשנות|לשון]] והפרשנות בשפה הערבית דווקא, נובע מדלותה של השפה העברית לעומת הערבית{{הערה|הקדמת אבן ג'יקטילה לתרגום ספרי חיוג', מהדורת יוחנן ביליאם נוט, [[ברלין]], [[ה'תר"ל]]}}.