אגודת הציירים והפסלים – הבדלי גרסאות

 

החל משנת 1923 הציגה האגודה 19 תערוכות קבוצתיות שונות. היו אלה תערוכות אקלקטיות ובהן הרבה יצירות אמנות ברמות אמנותיות שונות.<ref>בתערוכה של שנת [[1943]], לדוגמה, הוצגו מעל 200 יצירות. [[גילה בלס|בלס, גילה]], '''אופקים חדשים''', פפירוס, תל אביב 1980, עמ' 19.</ref> לצד תערוכות אלו נערכו מדי פעם תערוכות קבוצתיות שונות על בסיס מסחרי או אמנותי.

 

משנות ה-30 של המאה ה-20 היה [[חיים גליקסברג]] מזכיר וחבר ועד האגודה {{הערה|{{תדהר|6|2466|חיים גליקסברג}}}}.

 

בשנת 1948 כיהן [[יוסף זריצקי]] כיו"ר האגודה. כאשר הגיעה הזמנה להציג תערוכה של אמנים ישראלים במסגרת הביתן ה[[איטליה|איטלקי]] ב[[הביאנלה של ונציה|ביאנלה של ונציה]], הוא החליט לבחור על דעת עצמו, ולא מתוך שיתוף כלל האמנים, את רשימת האמנים המשתתפים, בשל חששו מפני בחירתם של אמנים בינוניים על ידי הכלל. הדבר עורר שערורייה באספה הכללית של האגודה, שהתקיימה בביתו של [[חיים גליקסברג]]. במהלך האספה הוחלט על הרחקתו מן האגודה של זריצקי. בתגובה להאשמות הודיעו כמה אמנים ובהם [[משה קסטל]], שטרייכמן, [[יוחנן סימון]] על פרישה מידית מן האגודה, והם הקימו עם זריצקי את [[אופקים חדשים]].

 

בשנים [[1969]]–[[1981]] כיהן כיו"ר האגודה [[אלכסנדר בוגן]].