יומן מסנן ההשחתות

[ 0 => '', 1 => '{{קבר', 2 => '| שם = קבר ראובן', 3 => '| נקבר = [[ראובן|ראובן בן יעקב]]', 4 => '| תקופה = [[המאה ה-15 לפנה"ס]]', 5 => '| תאריך גילוי = [[המאה ה-2 לפנה"ס]] ([[חברון]]){{ש}}[[המאה ה-12]] ([[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]]){{ש}}[[המאה ה-14]] ([[חורבת רומא]]){{ש}}[[המאה ה-15]] ([[מצרים]]){{ש}}[[המאה ה-20]] ([[פלמחים]])', 6 => '}}מקום '''קברו של [[ראובן]]''' בן יעקב הוא נושא שנוי ב[[מחלוקת]]. מקום קבורתו של [[ראובן]] וכן של שאר אחיו [[שבטי ישראל|השבטים]] <small>(מלבד [[יוסף]])</small> אינו מתואר ב[[תנ"ך]], וקיימות מספר [[מסורת|מסורות]] לגביו.', 7 => '', 8 => '==המקורות==', 9 => '===חברון (המאה ה-2 לפנה"ס)===', 10 => '[[קובץ:Hebron_Cave_of_the_Patriarchs.jpg|ממוזער|[[מערת המכפלה]], [[חברון]]]]', 11 => 'ספר [[צוואות השבטים]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]] - [[המאה ה-1 לפנה"ס]]):{{ציטוט|תוכן=וימת ראובן אחר אשר צווה לבניו את הדברים האלה. וישימוהו בארון עד העלותם אותו ממצרים, '''ויקברוהו ב[[חברון]], ב[[מערת המכפלה]]''', במקום קבורת אביו.|מקור= [[צוואות השבטים]], "צוואת ראובן בכור יעקב ולאה" פרק ז}}', 12 => '[[ספר היובלים]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]] - [[המאה ה-1 לפנה"ס]]):{{ציטוט|תוכן= ויוציאו בני ישראל את עצמות בני יעקב לבד מעצמות יוסף, '''ויקברו אותם על השדה במערת המכפלה על ההר'''|מקור= [[ספר היובלים]] פרק מו, טז}}', 13 => '[[יוסף בן מתתיהו]] ([[המאה ה-1]] לספירה):{{ציטוט|תוכן= וגם אחיו (של יוסף) מתו לאחר שחיו חיי טובה במצרים, כעבר זמן נשאו (בניהם) ונכדיהם את גוויותיהם '''וקברו אותן בחברון'''. ואילו את עצמות יוסף נשאו לארץ כנען בזמן מאוחר יותר, כשיצאו העברים ממצרים, משום שכך השביע אותם יוסף.|מקור=[[קדמוניות היהודים]], 199 - 200 (מהדורת אברהם שליט, תשל"ג)}}', 14 => '', 15 => '===ארץ ישראל (המאה ה-2)===', 16 => 'על פי [[חז"ל]] העלו [[נדודי בני ישראל במדבר|בני ישראל]] את כל [[שבטי ישראל|בני יעקב]] ל[[ארץ ישראל בעת העתיקה|ארץ ישראל]] להיקבר שם:', 17 => '{{ציטוט', 18 => '| תוכן = "והעליתם את עצמותי מזה אתכם", שומע אני מיד? תלמוד לומר "אתכם" - כשתהיו עולים. ומנין שאף '''עצמות שאר השבטים העלו עמם'''? שנאמר: "מזה אתכם"', 19 => '| מקור = [[מכילתא דרבי ישמעאל]], שמות, פרשת בשלח פרק יג, פסוק יט', 20 => '| מירכאות = כן', 21 => '}}', 22 => '{{ציטוט', 23 => '| תוכן = [[רבי יהודה]] אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והלא '''כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים'''.', 24 => '| מקור = [[ספרי]], דברים, וזאת הברכה, פרק לג פסוק ז (פיסקה שמח)', 25 => '| מירכאות = כן', 26 => '}}', 27 => '{{ציטוט', 28 => '| תוכן = ר' [[שמעון בן אלעזר]] אומר מנין ש'''כל עצמות השבטים עלו עמו'''? תלמוד לומר "והעליתם את עצמותי מזה אתכם".', 29 => '| מקור = [[מכילתא דרשב"י]], שמות, פרשת בשלח פרק יג, פסוק יט', 30 => '| מירכאות = כן', 31 => '}}', 32 => '{{ציטוט', 33 => '| תוכן = אמר ר' [[רב חמא בר חנינא (הראשון)|חמא בר חנינא]]: משל למלך שהיה משיא את בנו ובא איפרכוס לטעון באפיריון ולא הניחו לו. אמר המלך: הניחו לו, למחר הוא משיא את בתו ואני מכבדו במה שכיבדני. ככתוב <small>([[בראשית]] מו)</small> "אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה". מה תלמוד לומר "גם עלה"? אמר: אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה; מלמד ש'''כל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו'''.', 34 => '| מקור = [[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת סוטה]] <small>(דף ח ע"ב; פרק א הלכה י)</small>', 35 => '| מירכאות = כן', 36 => '}}', 37 => '{{ציטוט', 38 => '| תוכן = "וישבע יוסף את בני ישראל" וגו', שומע אני מיד? תלמוד לומר "אתכם" - כשתהיו עולין. ומנין אף '''עצמות של שבטים העלו עמו'''? שנאמר "אתכם".', 39 => '| מקור = [[בראשית רבה]], ויחי ק, יא', 40 => '| מירכאות = כן', 41 => '}}', 42 => '{{ציטוט', 43 => '| תוכן = [[רבי יהודה]] אומר: אינו צריך. והלא כבר נאמר "כי השבע השביע את בני ישראל לאמר" והלא '''כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו עמו'''', 44 => '| מקור = [[מכילתא דברים|מדרש תנאים לדברים]], דברים, וזאת הברכה, פרק לג פסוק ז', 45 => '| מירכאות = כן', 46 => '}}', 47 => '{{ציטוט', 48 => '| תוכן = [[רבי יהודה]] אומר: וכי עצמות יוסף בלבד העלו בני ישראל ממצרים? והלא '''כל שבט ושבט העלו עצמות שבטו ממצרים'''.', 49 => '| מקור = [[ילקוט שמעוני]], דברים, וזאת הברכה, תתקנד', 50 => '| מירכאות = כן', 51 => '}}', 52 => '{{ציטוט', 53 => '| תוכן = "מזה אתכם": מלמד ש'''כל שבט ושבט העלה נשיאו עמו'''.', 54 => '| מקור = [[מדרש אגדה (בובר)]], שמות, בא-בשלח פרק יג', 55 => '| מירכאות = כן', 56 => '}}', 57 => '{{ציטוט', 58 => '| תוכן = [[יהודה הנשיא|רבי]] אומר: אינו צריך. והלא כבר נאמר "כי השבע השביע את בני ישראל לאמר" והלא '''כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו עמו'''', 59 => '| מקור = [[מדרש הגדול]], דברים, וזאת הברכה, פרק לג פסוק ז', 60 => '| מירכאות = כן', 61 => '}}', 62 => '', 63 => '===ארבל (המאה ה-12)===', 64 => 'מסורת קבר ראובן ביישוב [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]] הסמוכה ל[[טבריה]], מצויה בכתבי עולי הרגל החל מ[[המאה ה-12]].', 65 => '', 66 => '* רבי [[יעקב בן נתנאל הכהן]], סביב שנת [[1187]] לספירה: {{ציטוט|תוכן='''ארבל'''... '''קברות ראובן''' שמעון לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם| מירכאות = כן', 67 => '}}', 68 => '* רבי [[יצחק בן אלפרא]], בספר "קבלת צדיקי ארץ ישראל, איגרת ר' יצחק בן אלפרא לר' [[שלמה בן שמעון דוראן|שלמה בן ר' שמעון דוראן]]", סביב שנת [[1441]] לספירה: {{ציטוט|תוכן=ומשם עד '''ראובן''' בן יעקב ושמעון ולוי ויהודה ודינה ובנימין, ובין כל אחד ואחד מהלך יום או יומיים| מירכאות = כן', 69 => '}}', 70 => '', 71 => 'בשנת [[2007]] ביצעו הארכאולוג [[יוסי סטפנסקי]] ו[[ישראל הרצברג]] מחקר בו גילו על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות - את תיאור עולי הרגל כקברם של ראובן, [[שמעון]], [[לוי (דמות מקראית)|לוי]], [[דינה]] ו[[שת]] בן [[אדם הראשון]] בארבל.', 72 => '', 73 => '===חורבת רומא (המאה ה-14)===', 74 => '[[קובץ:חורבת רומי.jpg|ממוזער|חורבת רומא]]', 75 => 'מסורת קבר ראובן ב"רומיא" שב[[עבר הירדן]] מוזכרת לראשונה ב[[ספר הישר (אגדה)|ספר הישר]]: {{ציטוט|תוכן=ויקברו את ארונות מטות אבותיהם אשר העלו מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] איש בנחלת בניו. את שנים עשר בני יעקב קברו בני ישראל, איש באחוזת בניו. ואלה שמות הערים אשר קברו בהם את שנים עשר בני יעקב אשר העלו בני ישראל ממצרים. '''ויקברו את ראובן''' ואת [[גד]] '''ב[[עבר הירדן]] ברומיא''' אשר נתן להם [[משה]] לבניהם|מקור=[[s:ספר הישר - מקרא ואגדה/יהושע#277|ספר הישר, יהושע]], 277.}}', 76 => '* ספר "ציוני קברים בארץ ישראל"{{הערה|כתב-יד מוסקבה}}, סביב שנת [[1440]] לספירה:{{ציטוט| תוכן ='''רומי, שם קבורת ראובן''' בן יעקב אבינו עליו השלום, בארון של חרש מונח על גבי הקרקע, במערה אשר היה בתוכה, הוא הנקרא מגארת אלכיזראן. ודלת אבן שלמה, סוגרת ופותחת כמלוא כף| מירכאות = כן}}', 77 => '* ספר "איגרת יחוס האבות"{{הערה|או "איגרת יחוס האבות והנביאים"}}, סביב שנת [[1537]] לספירה:{{ציטוט| תוכן ='''רומי, שם קבורת ראובן''' בן יעקב אבינו עליו השלום במערה, בארון של חרס מונח על הקרקע| מירכאות = כן}}', 78 => '* רבי יצחק בר מוסא בספרו "שבח לארץ ישראל"{{הערה|או "איגרת רבי יצחק בר מוסא"}}, סביב שנת [[1541]] לספירה:{{ציטוט|תוכן=ותלך עוד מעט{{הערה|מ[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], הקרובה ל[[חורבת רומא]]}} ותמצא '''קבר ראובן''' בן יעקב עליו השלום בהר, וממנו יוצא הירדן{{הערה|"לא ברורה כוונתו" <small>("מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך א', עמוד 433)</small>, אך נראה כי כוונתו להמוזכר ב"ספר הישר" שראובן נקבר ברומא שבעבר הירדן}}| מירכאות = כן}}', 79 => '* ספר "אגרת מספרת יחסותא דצדיקייא דארעא דישראל, שליחי ציון", סביב שנת [[1626]] לספירה:{{ציטוט| תוכן ='''רומי''', במערה לפני מערה... ו'''ראובן''' בן יעקב אבינו עליו השלום| מירכאות = כן}}', 80 => '* רבי [[יעקב ברוך]] בספרו "חיבת ירושלים", סביב שנת [[1785]] לספירה:{{ציטוט| תוכן ='''ראובן'''... '''מנוחתו ברומיא''' בעבר הירדן| מירכאות = כן}}', 81 => '* רבי [[משה טננבוים]] בספרו "מסעות משה", סביב שנת [[1924]] לספירה:{{ציטוט| תוכן ='''ראובן'''... '''מקום קבורתו בראמה''', סמוך ל[[נחל יבוק|יער יבוק]]| מירכאות = כן}}', 82 => '', 83 => '===מצרים (המאה ה-15)===', 84 => 'רבי [[יצחק אברבנאל]] (סוף [[המאה ה-15]]) מסייג את דברי חז"ל ולטענתו הם בגדר "דרש" בלבד וכי השבטים נשארו להיקבר ב[[מצרים]]:', 85 => '{{ציטוט', 86 => '| תוכן = אמנם '''שאר השבטים נשארו במצרים''' כי נדונו בגלות בחייהם ובמותם לא נפרדו ממנו וכמו שכתבו חז"ל שאף עצמות של כל השבטים העלו עמהם, דרש הוא. כי הכתוב מעיד <small>([[שמות]] י"ג)</small> "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" וגו'. ובסוף [[ספר יהושע]] <small>(כד)</small> "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", ואם עצמות שאר השבטים העלו גם כן איך לא נזכרו לא בעליה ולא בקבורה', 87 => '| מקור = [[פירוש אברבנאל|פירוש אברבנאל על התורה]], בראשית <small>(ט"ו:י"ב)</small>', 88 => '| מירכאות = כן', 89 => '}}', 90 => '', 91 => '===פלמחים (המאה ה-20)===', 92 => '[[קובץ:HPIM3492.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הקבר בנבי רובין]]', 93 => '{{ערך מורחב|ערכים=[[נבי רובין]]}}', 94 => 'מסורת ערבית רואה במבנה קבר המצוי בלב חולות [[פלמחים]], את מקום קבורתו של ראובן וכינו את המקום [[נבי רובין]] על שמו. המקום היווה מקום עלייה לרגל במאות הקודמות.', 95 => '', 96 => 'מקום הקבר לא נזכר כלל בספרות היהודית ובכתבי עולי הרגל והמסעות. נכון ל-[[2014]] המקום מוזנח, אך מצבת הקבר עצמה זוכה למבקרים יהודים הבאים להתפלל במקום.', 97 => '', 98 => 'ההיסטוריונית רבקה גונן טוענת{{הערה|Rivka Gonen, 2000. עמוד 209.}} כי הקבר בנבי רובין שייך כנראה ל[[שייח']] ערבי. ההיסטוריון [[וליד ח'אלדי]] כתב כי הקבר נבנה כנראה על מקדש [[כנען|כנעני]] ומקור ה[[הילולה|הילולות]] באזור הם בטקסים של [[עבודה זרה (יהדות)|עבודה זרה]].', 99 => '', 100 => '==לקריאה נוספת==', 101 => '*ישראל מאיר גבאי '''מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל''', ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011. כרך א'', 102 => '*Rivka Gonen, 2000. {{כ}}[http://books.google.com/?id=69u5nFnfkVYC&pg=PA209&dq=Nebi+Rubin Biblical Holy Places: An Illustrated] באתר [[גוגל ספרים]] {{מסת"ב|9780809139743}}.', 103 => '', 104 => '==הערות שוליים==', 105 => '{{הערות שוליים|יישור=ימין}}', 106 => '', 107 => '{{מיון רגיל:ראובן, קבר}}', 108 => '', 109 => '[[:קטגוריה:קברי השבטים]]', 110 => '[[:קטגוריה:קברי צדיקים]]', 111 => '[[:קטגוריה:קברי צדיקים בגליל]]', 112 => '[[:קטגוריה:ארבל (מושב)]]', 113 => '', 114 => '', 115 => ':', 116 => '', 117 => '', 118 => '', 119 => '', 120 => '', 121 => '==קבר שמעון==', 122 => '{{להשלים|כל הערך=לא|פסקה=כן|נושא=יהדות|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}', 123 => '[[קובץ:קבר שמעון בן יעקב.JPG|ממוזער|קבר שמעון בן יעקב במחלף אייל]]', 124 => 'מקום קברו של שמעון הוא נושא שנוי ב[[מחלוקת]]. מקום קבורתו של שמעון וכן של שאר אחיו [[שבטי ישראל|השבטים]] <small>(מלבד [[יוסף]])</small> אינו מתואר ב[[תנ"ך]], וקיימות מספר [[מסורת|מסורות]] לגביו: ב[[חברון]] (זיהוי מ[[המאה ה-2 לפנה"ס]]), [[ארץ ישראל]] (זיהוי מ[[המאה ה-2]]), [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]] (זיהוי מ[[המאה ה-12]]), [[כפר מנדא|מנדא]] (זיהוי מ[[המאה ה-14]]), [[מצרים]] (זיהוי מ[[המאה ה-15]]), [[קלקיליה]] וגבעת גד.', 125 => '', 126 => 'לפי [[ספרות חז"ל]] העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"}}.', 127 => '', 128 => 'ב[[ספר הישר (מדרש אגדה)|ספר הישר]] מסופר: {{ציטוט| תוכן=ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת שמעון ולוי קברו בעיר [[כפר מנדי|מנדא]] אשר נתנה לבני שמעון.|מקור=ספר הישר, סוף ספר יהושע}}', 129 => '', 130 => 'על-פי מסורת [[שומרונים|שומרונית]] וערבית, קבר שמעון (נבי שמעון) נמצא מערבית ל[[כביש 6]] - דרומית לצומת איל מול [[קלקיליה]]. העובר בכביש לאייל ובכביש 6 יכול לראותו, נחבא מעט בצל תאנה לא גדולה הצומחת לידו.', 131 => '', 132 => 'מקום משוער אחר הוא גבעת גד ליד אמציה בראש ההר הקבר המכונה שייך עלי{{הערה|1=[http://www.syt.co.il/showkever.asp?id=140 שמעון בן יעקב - הנגב והערבה - [[חבל לכיש]] - קברי צדיקים {{!}} SYT אטרקציות, טיולים וקברי צדיקים בארץ]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|9 באוקטובר 2017}}}}.', 133 => '', 134 => 'מקום נוסף בו יש המציינים את קבר שמעון הוא על יד [[הר ארבל]]. במקום מצוינים קברים נוספים, ביניהם של אחותו [[דינה]]{{הערה|[http://mytzadik.com/index.asp?page=tzadik&kid=1359 שמעון בן יעקב ולאה] מתוך [http://mytzadik.com/index.asp?lid=6 האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים]}}.' ]