מרחב השם של הדף (page_namespace) | 0 |
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title) | 'שמחת תורה' |
שם הדף המלא (page_prefixedtitle) | 'שמחת תורה' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext) | '[[קובץ:Torah and jad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו]]
'''שמחת תורה''' הוא חג [[יהדות|יהודי]], המציין את סיום [[קריאת התורה]] והתחלתה מחדש במחזור שנתי. ב[[ארץ ישראל]] מועד החג הוא ב[[שמיני עצרת]] ([[כ"ב בתשרי]]), ומחוצה לה הוא נחוג ב[[יום טוב שני של גלויות]] של שמיני עצרת ([[כ"ג בתשרי]]).
==מקור החג==
===שמו===
שם זה, שמחת תורה, על אף שלא נמצא ב[[תלמוד]], מקורו מזמן קדום והוזכר אף ב[[זוהר]].<ref>פנחס רנו ב</ref> "רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין ל[[ספר תורה]] ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו '''ונתכנה יום שמחת תורה'''".<ref>[[רי"ץ גיאת]] הלכות לולב</ref> וכך הוקבע ב[[שולחן ערוך]]: "וקורין יו"ט האחרון יום '''שמחת תורה''' לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה".<ref>[[רמ"א]] תרסט</ref>
===השמחה===
השמחה עצמה לכבוד סיומה של תורה מקורה כבר ב[[מדרש]] [[אגדה (יהדות)|האגדה]] ([[שיר השירים]] רבה):
{{ציטוט|תוכן=ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו, אמר ר' אלעזר:מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה, שהרי שלמה כשאמר לו הקב"ה הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך וכו' שמיד היה שומע העופות מצפצפים והיה מבין לשונם ומיד עשה משתה, הא למדת שעושין סעודה לגמרה של תורה. לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה.<ref>[[ספר האשכול|האשכול]] (הוצאת אלבק) עמ' 105. וראה תיקוני זוהר, להרב מרגליות לזוהר פנחס רנו ב אות ב</ref>|מרכאות=כן}}
אין המדרש מכוון כלפי יום זה ביחוד, אבל [[ראשונים]] הסתמכו בדברי המדרש וממנו הסיקו פרטי הלכות על אופיה וצורתה של השמחה.
===מועדו===
מקורו של יום הוקבע על פי השיטה המחזורית של חכמי בבל שבה הסתיים המחזור השנתי של קריאת התורה אחת לשנה ביום זה, בניגוד למנהג ארץ ישראל הקדום, אשר על פיו היו מסיימים את מחזור קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי. עם התפשטותו של מנהג בבל בעולם היהודי כולו, ואף בארץ ישראל, התפשט גם מנהג חגיגות שמחת תורה.
ביסודו, נקבע חג שמחת תורה ב[[יום טוב שני של גלויות]] של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי), וכך הוא נחוג בכל תפוצות ישראל. בארץ ישראל, בה נחוג שמיני עצרת יום אחד בלבד ואין בה יום טוב שני של גלויות, נהגו לחגוג את שמחת תורה ביום שמיני עצרת עצמו (כ"ב בתשרי).
==הקריאה בתורה ומנהגיה==
בקריאת התורה קוראים בפרשת "[[וזאת הברכה]]", המסיימת את ספר דברים, ונהוג לכבד בעלייה לתורה את כל באי בית הכנסת, לרבות הילדים, העולים יחד לתורה (במספר קהילות נקראת עלייה זו '''עליית כל הנערים'''). מיד לאחר סיום פרשת וזאת הברכה מתחילים בקריאת פרשת "[[בראשית (פרשה)|בראשית]]", הפותחת את התורה.
===חתני התורה===
לאחר עליית כל הקהל לתורה בפרשת "וזאת הברכה" עולה '''חתן-תורה''' לקרוא את סוף הפרשה (וסוף התורה כולה) ומיד אחריו עולה '''חתן-בראשית''' ומתחיל לקרוא מ[[פרשת בראשית]] כדי לסמל את המשכיות ומחזוריות התורה. מסיבה דומה נהוג [[הפטרה|להפטיר]] בתחילת [[ספר יהושע]] שהוא הראשון מספרי הנביאים.
במרבית הקהילות הספרדיות (למעט מערב אירופה) קיים חתן נוסף המכונה "חתן מעונה" הקורא את הפסוקים "מעונה אלהי קדם" עד "ויעל משה" (דברים, ל"ג, כ"ז-כ"ח). בכמה מקהילות הבלקן, ובקהילות [[גאורגיה]], קיים חתן רביעי, המכונה "חתן ויעל". חתנים אלו עולים לפני חתן תורה, שלפי המנהג, חוזר וקורא, את כל פרשת "וזאת הברכה", מתחילתה ועד סופה.
במנהג [[נוסח איטליה|איטליה]] לעומת זאת קיים רק חתן אחד והוא חתן תורה, שלאחר קריאתו קוראים רק קטע קצר מפרשת בראשית מתוך החומש בלי ברכות.
===מנהגים נוספים הקשורים בקריאה===
בכמה מקהילות האשכנזים נהוג להגביה את ספר התורה הפוך - כאשר הצד הכתוב מופנה החוצה. יש שהתנגדו למנהג זה.
מנהג נוסף בחלק מקהילות האשכנזים הוא לקרוא בתורה גם בליל שמחת תורה.
==ההקפות==
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות#בשמחת תורה|הקפות בשמחת תורה]]}}
את שיאן של חגיגות החג מסמלות ה"[[הקפות]]", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או [[מספר טיפולוגי]] של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.
===מקורם===
ההקפות, בין של ליל שמחת תורה ובין של יום, אינן נזכרות לא ב[[ראשונים]], ב[[ארבעה טורים]] או ב[[בית יוסף]]. ב"המנהגים", של [[יצחק אייזיק מטירנא|ר' יצחק אייזיק מטירנא]] הוזכרו, אבל רק אלו של הלילה: "מפקין כל ס"ת שבארון ו[[שליח ציבור|ש"ץ]] נוטל ס"ת אחת ומתחיל אנא ד' הושיעה נא אלוקי הרוחות ב' או ג' חרוזות ומסבב את המגדל והעם עמו עם הס"ת". למחרת, ב[[שחרית]]: "ומפקין כל ס"ת שבארון וש"ץ אומר שמע ישראל אחר גדלו ועומד אצל המגדל ואומר אנא ד' הושיעה נא כאמש רק '''שאין מסבב המגדל'''". ה[[רמ"א]] פסק את מנהג ההקפות ב[[שו"ע]]: "נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי התורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות [הוצאת כל ספרי התורה נזכרה גם בראשונים] וכל מקום לפי מנהגו. ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם ה[[לולב]] ו'''הכל משום שמחה'''".
===מספרם===
לא ב"המנהגים" ולא ברמ"א הוקבעו מספר ההקפות. ב[[משנה ברורה]] כתב בשם [[אחרונים]]: "יש מקיפים ג' פעמים ויש ז' פעמים, כמו ב[[הושענא רבה]], וכל מקום לפי מנהגו".
==ראו גם==
* [[שמיני עצרת]]
* [[דגל שמחת תורה]]
== לקריאה נוספת ==
* [[אברהם יערי]], '''תולדות חג שמחת-תורה - השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן'''. הוצאת [[מוסד הרב קוק]] 1964. ציון בהערות שוליים: תולדות חג שמחת תורה
* הרב [[שלמה יוסף זווין]], '''המועדים בהלכה''', מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תש"ם
== קישורים חיצוניים ==
* {{קשע|138}}
* {{הארץ|[[בנימין לאו]]|פרשת השבוע, גשמי רצון ברכה ונדבה|1119710|08/10/09}}
* {{אנציקלופדיה ynet|שמחת תורה|21665|MjE2NjVfNjQ1NjU4ODZfMTQ4Njg3MjAw}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 שמחת תורה], אתר he.chabad.org
* [http://www.amit.org.il/hagim/simchatora/ שמחת תורה], באתר אמי"ת
* [http://www.kipa.co.il/holidays/Simchat_Torah/ שמחת תורה], באתר כיפה
* מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3159 חג שמחת תורה], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
* ישראל משה מלאדז, [http://www.hebrewbooks.org/41919 צלא דמהימנותא], דף כה ע"ב ואילך, באתר Hebrewbooks.
* יום טוב לוינסקי, [http://www.hebrewbooks.org/34306 ספר המועדים], כרך ד, עמ' 236-292, באתר Hebrewbooks.
* שמעון פינקוס, [http://www.hebrewbooks.org/20032 שיחות מורנו הגאון רבי שמעון דוד פינקוס, סוכות], עמ' קעא-קפא, באתר Hebrewbooks.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{סוכות}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:חגי ישראל]]
[[en:Simchat Torah]]
[[ceb:Simḥat Tora]]
[[cs:Simchat Tóra]]
[[de:Simchat Tora]]
[[es:Simjat Torá]]
[[fi:Simhat Tora]]
[[fr:Sim'hat Torah]]
[[hu:Szimchat Tórá]]
[[it:Simchat Torah]]
[[nl:Simchat Thora]]
[[nn:Simhàt Torá]]
[[pt:Simchat Torá]]
[[ro:Simhat Torá]]
[[ru:Симхат Тора]]
[[sv:Simchat Torah]]
[[uk:Сімхат Тора]]
[[yi:שמחת תורה]]
[[zh:西赫托拉節]]
[[zh-yue:妥拉節]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext) | '[[קובץ:Torah and jad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו]]
'''שמחת תורה''' הוא חג [[יהדות|יהודי]], המציין את סיום [[קריאת התורה]] והתחלתה מחדש במחזור שנתי. ב[[ארץ ישראל]] מועד החג הוא ב[[שמיני עצרת]] ([[כ"ב בתשרי]]), ומחוצה לה הוא נחוג ב[[יום טוב שני של גלויות]] של שמיני עצרת ([[כ"ג בתשרי]]).
==מקור החג==
===שמוהיפה והמהיםם===
שם זה, שמחת תורה, על אף שלא נמצא ב[[תלמוד]], מקורו מזמן קדום והוזכר אף ב[[זוהר]].<ref>פנחס רנו ב</ref> "רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קילוסין והידורין ל[[ספר תורה]] ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספרי תורה יפיםם וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו '''ונתכנה יום שמחת תורה'''".<ref>[[רי"ץ גיאת]] הלכות לולב</ref> וכך הוקבע ב[[שולחן ערוך]]: "וקורין יו"ט האחרון יום '''שמחת תורה''' לפי ששמחין ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה".<ref>[[רמ"א]] תרסט</ref>
===השמחה===
השמחה עצמה לכבוד סיומה של תורה מקורה כבר ב[[מדרש]] [[אגדה (יהדות)|האגדה]] ([[שיר השירים]] רבה):
{{ציטוט|תוכן=ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו, אמר ר' אלעזר:מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה, שהרי שלמה כשאמר לו הקב"ה הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך וכו' שמיד היה שומע העופות מצפצפים והיה מבין לשונם ומיד עשה משתה, הא למדת שעושין סעודה לגמרה של תורה. לכך עושין סעודות גדולות ותענוגים גדולים ביום שמחת תורה לכבוד סיום התורה.<ref>[[ספר האשכול|האשכול]] (הוצאת אלבק) עמ' 105. וראה תיקוני זוהר, להרב מרגליות לזוהר פנחס רנו ב אות ב</ref>|מרכאות=כן}}
אין המדרש מכוון כלפי יום זה ביחוד, אבל [[ראשונים]] הסתמכו בדברי המדרש וממנו הסיקו פרטי הלכות על אופיה וצורתה של השמחה.
===מועדו===
מקורו של יום הוקבע על פי השיטה המחזורית של חכמי בבל שבה הסתיים המחזור השנתי של קריאת התורה אחת לשנה ביום זה, בניגוד למנהג ארץ ישראל הקדום, אשר על פיו היו מסיימים את מחזור קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי. עם התפשטותו של מנהג בבל בעולם היהודי כולו, ואף בארץ ישראל, התפשט גם מנהג חגיגות שמחת תורה.
ביסודו, נקבע חג שמחת תורה ב[[יום טוב שני של גלויות]] של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי), וכך הוא נחוג בכל תפוצות ישראל. בארץ ישראל, בה נחוג שמיני עצרת יום אחד בלבד ואין בה יום טוב שני של גלויות, נהגו לחגוג את שמחת תורה ביום שמיני עצרת עצמו (כ"ב בתשרי).
==הקריאה בתורה ומנהגיה==
בקריאת התורה קוראים בפרשת "[[וזאת הברכה]]", המסיימת את ספר דברים, ונהוג לכבד בעלייה לתורה את כל באי בית הכנסת, לרבות הילדים, העולים יחד לתורה (במספר קהילות נקראת עלייה זו '''עליית כל הנערים'''). מיד לאחר סיום פרשת וזאת הברכה מתחילים בקריאת פרשת "[[בראשית (פרשה)|בראשית]]", הפותחת את התורה.
===חתני התורה===
לאחר עליית כל הקהל לתורה בפרשת "וזאת הברכה" עולה '''חתן-תורה''' לקרוא את סוף הפרשה (וסוף התורה כולה) ומיד אחריו עולה '''חתן-בראשית''' ומתחיל לקרוא מ[[פרשת בראשית]] כדי לסמל את המשכיות ומחזוריות התורה. מסיבה דומה נהוג [[הפטרה|להפטיר]] בתחילת [[ספר יהושע]] שהוא הראשון מספרי הנביאים.
במרבית הקהילות הספרדיות (למעט מערב אירופה) קיים חתן נוסף המכונה "חתן מעונה" הקורא את הפסוקים "מעונה אלהי קדם" עד "ויעל משה" (דברים, ל"ג, כ"ז-כ"ח). בכמה מקהילות הבלקן, ובקהילות [[גאורגיה]], קיים חתן רביעי, המכונה "חתן ויעל". חתנים אלו עולים לפני חתן תורה, שלפי המנהג, חוזר וקורא, את כל פרשת "וזאת הברכה", מתחילתה ועד סופה.
במנהג [[נוסח איטליה|איטליה]] לעומת זאת קיים רק חתן אחד והוא חתן תורה, שלאחר קריאתו קוראים רק קטע קצר מפרשת בראשית מתוך החומש בלי ברכות.
===מנהגים נוספים הקשורים בקריאה===
בכמה מקהילות האשכנזים נהוג להגביה את ספר התורה הפוך - כאשר הצד הכתוב מופנה החוצה. יש שהתנגדו למנהג זה.
מנהג נוסף בחלק מקהילות האשכנזים הוא לקרוא בתורה גם בליל שמחת תורה.
==ההקפות==
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות#בשמחת תורה|הקפות בשמחת תורה]]}}
את שיאן של חגיגות החג מסמלות ה"[[הקפות]]", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או [[מספר טיפולוגי]] של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.
===מקורם===
ההקפות, בין של ליל שמחת תורה ובין של יום, אינן נזכרות לא ב[[ראשונים]], ב[[ארבעה טורים]] או ב[[בית יוסף]]. ב"המנהגים", של [[יצחק אייזיק מטירנא|ר' יצחק אייזיק מטירנא]] הוזכרו, אבל רק אלו של הלילה: "מפקין כל ס"ת שבארון ו[[שליח ציבור|ש"ץ]] נוטל ס"ת אחת ומתחיל אנא ד' הושיעה נא אלוקי הרוחות ב' או ג' חרוזות ומסבב את המגדל והעם עמו עם הס"ת". למחרת, ב[[שחרית]]: "ומפקין כל ס"ת שבארון וש"ץ אומר שמע ישראל אחר גדלו ועומד אצל המגדל ואומר אנא ד' הושיעה נא כאמש רק '''שאין מסבב המגדל'''". ה[[רמ"א]] פסק את מנהג ההקפות ב[[שו"ע]]: "נוהגין במדינות אלו להוציא בשמחת תורה ערבית ושחרית כל ספרי התורה שבהיכל ואומרים זמירות ותשבחות [הוצאת כל ספרי התורה נזכרה גם בראשונים] וכל מקום לפי מנהגו. ועוד נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם ה[[לולב]] ו'''הכל משום שמחה'''".
===מספרם===
לא ב"המנהגים" ולא ברמ"א הוקבעו מספר ההקפות. ב[[משנה ברורה]] כתב בשם [[אחרונים]]: "יש מקיפים ג' פעמים ויש ז' פעמים, כמו ב[[הושענא רבה]], וכל מקום לפי מנהגו".
==ראו גם==
* [[שמיני עצרת]]
* [[דגל שמחת תורה]]
== לקריאה נוספת ==
* [[אברהם יערי]], '''תולדות חג שמחת-תורה - השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן'''. הוצאת [[מוסד הרב קוק]] 1964. ציון בהערות שוליים: תולדות חג שמחת תורה
* הרב [[שלמה יוסף זווין]], '''המועדים בהלכה''', מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תש"ם
== קישורים חיצוניים ==
* {{קשע|138}}
* {{הארץ|[[בנימין לאו]]|פרשת השבוע, גשמי רצון ברכה ונדבה|1119710|08/10/09}}
* {{אנציקלופדיה ynet|שמחת תורה|21665|MjE2NjVfNjQ1NjU4ODZfMTQ4Njg3MjAw}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 שמחת תורה], אתר he.chabad.org
* [http://www.amit.org.il/hagim/simchatora/ שמחת תורה], באתר אמי"ת
* [http://www.kipa.co.il/holidays/Simchat_Torah/ שמחת תורה], באתר כיפה
* מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3159 חג שמחת תורה], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
* ישראל משה מלאדז, [http://www.hebrewbooks.org/41919 צלא דמהימנותא], דף כה ע"ב ואילך, באתר Hebrewbooks.
* יום טוב לוינסקי, [http://www.hebrewbooks.org/34306 ספר המועדים], כרך ד, עמ' 236-292, באתר Hebrewbooks.
* שמעון פינקוס, [http://www.hebrewbooks.org/20032 שיחות מורנו הגאון רבי שמעון דוד פינקוס, סוכות], עמ' קעא-קפא, באתר Hebrewbooks.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{סוכות}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:חגי ישראל]]
[[en:Simchat Torah]]
[[ceb:Simḥat Tora]]
[[cs:Simchat Tóra]]
[[de:Simchat Tora]]
[[es:Simjat Torá]]
[[fi:Simhat Tora]]
[[fr:Sim'hat Torah]]
[[hu:Szimchat Tórá]]
[[it:Simchat Torah]]
[[nl:Simchat Thora]]
[[nn:Simhàt Torá]]
[[pt:Simchat Torá]]
[[ro:Simhat Torá]]
[[ru:Симхат Тора]]
[[sv:Simchat Torah]]
[[uk:Сімхат Тора]]
[[yi:שמחת תורה]]
[[zh:西赫托拉節]]
[[zh-yue:妥拉節]]' |
