מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 2213 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'יהודית1000' |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => 'autopatrolled',
1 => '*',
2 => 'user',
3 => 'autoconfirmed'
] |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 189509 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'מאוס: סיפורו של ניצול' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'מאוס: סיפורו של ניצול' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'יהודית1000',
1 => 'KotzBot',
2 => 'דוג'רית',
3 => 'Ovedc',
4 => 'RimerMoshe',
5 => 'Ldorfman',
6 => 'Mr. boo',
7 => 'בר',
8 => 'מפתח-רשימה',
9 => 'עמק שושנים'
] |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '/* ארט ספיגלמן */ הוספת מקור' |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{קומיקס
|תמונה=[[קובץ:Maus he2010.jpg]]
|כיתוב=עטיפת המהדורה העברית של הכרך הראשון
|יוצר=[[ארט ספיגלמן]]
|סוגה=[[רומן גרפי]], [[שואה]], [[ביוגרפיה]]
|סטטוס=
|פרסום אחרון=[[1991]]
|פרסום ראשון=[[1980]]
|יצא לאור=
|סינדיקציה=
|ISBN=
|ארץ מקור={{דגל|ארצות הברית||+}}
|שפת מקור=[[אנגלית]]
|מוציא לאור=
|מספר החוברות=
|מספר האוגדנים=
|מספר הספרים=
|קומיקס קודם=
|קומיקס הבא=
|שם=מאוס: סיפורו של ניצול
|שם בשפת המקור=Maus: A Survivor's Tale
}}
'''"מאוס: סיפורו של ניצול"''' (ב[[אנגלית]]: '''Maus: A Survivor's Tale''') הוא [[ספר זיכרונות]] בצורת [[רומן גרפי]], אשר נכתב ואויר על ידי אמן ה[[קומיקס]] ה[[יהדות ארצות הברית|יהודי]]-[[אמריקאי]] [[ארט ספיגלמן]] וראה אור בשנים [[1980]]–[[1991]]. תוכנו של רוב הספר הוא זיכרונותיו של אביו של היוצר, ולָאדֶק ספיגלמן, [[יהדות פולין|יהודי]]-[[פולני]] [[ניצול השואה]], והאירועים שחווה בתקופת [[השואה]]. בשאר הספר מתואר ההווה, והשיחות בין ארט ספילגמן לאביו, ומערכת היחסים בינם. הדמויות בספר מיוצגות על ידי חיות [[האנשה|אנתרופומורפיות]], כאשר גזעים שונים מתוארים כחיות שונות. בשנת [[1992]] זכה הספר ב[[פרס פוליצר]].
== סקירה כללית ==
הספר מתאר את חייו של ולאדק ספיגלמן, אביו של ארט ספיגלמן, לפני [[מלחמת העולם השנייה]] בתור יהודי-פולני בערים [[ראדום (עיר)|ראדום]], [[צ'נסטוחובה]], [[סוסנוביץ]] ו[[ביאלסקו]], ובזמן מלחמת העולם השנייה, כאסיר מלחמה ליד [[נירנברג]], ב[[לובלין]], סוסנוביץ בשנית, סורדולה, מחנה [[אושוויץ]], שם היה אסיר מספר 175113, [[גרוס-רוזן]] ו[[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]]. במקביל מתוארים חייו ב[[ניו יורק]] וב[[פלורידה]]. במהלך הספר מראה ספיגלמן כיצד אביו, למרות חוויותיו במלחמת העולם השנייה, מראה [[גזענות]] מחמירה כלפי [[אפרו-אמריקאים|אנשים כהי-עור]], וכיצד אישיותו העוקצנית מקשה על הסובבים אותו לסבול אותו. לדוגמה - אשתו השנייה, מאלה, לה נישא לאחר שאמו הביולוגית של ספיגלמן, אניה, התאבדה.
== רקע היסטורי ==
הספר מתחיל באמצע [[שנות השלושים של המאה העשרים]]. בתחילת שנת 1938 מתרחשת הקצנה ברדיפת היהודים בגרמניה, המובילה לגלי [[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות]] ב[[פולין]] המתוארים בספר, בהשפעת [[עליית הנאצים לשלטון]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19481|הכותב=ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן|כותרת=1937 - 1939 : הקצנה ברדיפת היהודים|אתר=הספריה של מטח|תאריך=2009}}}}
ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201601.pdf|כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .
ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=687|הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}
גירוש יהודי סוסנוביץ לאושוויץ החל ב-10 במאי 1942. ב-12 באוגוסט 1942 בוצעה [[סלקציה]] המונית בגטו, כ-4,000 יהודים גורשו לאושוויץ. ב-15 במרס 1943 הושלמה העברת התושבים הפולנים משרודולה והחלו להעביר את יהודי סוסנוביץ לגטו זה. גטו שרודולה אכלס כ-14,000 יהודים. בין המועברים היו ספיגלמן ומשפחתו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}}
לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/statistics.html#details|הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}
הספר מתאר שבשנת 1944, לאחר שמבצע ה[[הברחה]] של ספיגלמן ואשתו נכשל, הם נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. כשיהודים הובאו לאושוויץ, ביניהם ספיגלמן ואשתו, ראשית בוצעה הפרדה בין גברים לנשים. האסירים נדרשו להתפשט, למסור את רכושם, וללבוש מדי אסיר. על אמת האסיר קועקע מספר, אשר שימש כאמצעי זיהוי. ד"ר [[יוזף מנגלה]], פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית, יחד עם עוד קציני [[אס אס]], בצעו סלקציה של אסירי הגטו על פי מראם, בין אלה שהיו כשירים לעבודה ואלה שנשלחו ישירות להמתה. ספיגלמן שרד מספר פעמים סלקציה זו.
לאחר מרד ה[[זונדרקומנדו (אס אס)|זונדרקומנדו]] נעצרה למעשה ההשמדה בתאי הגזים. [[היינריך הימלר|הימלר]] הורה על פירוק הציוד בתאי הגזים ובמשרפות והעברתו למחנה [[גרוס-רוזן|גרוס רוזן]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15450|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=אושוויץ - תולדותיו וייחודו|אתר=הספריה של מטח|תאריך=1997}}}}
ב-18 בינואר 1945, הוחל פינוי מהיר של כ-66,000 אסירים מאושוויץ ומהמחנות הסמוכים, והחלו צעדות המוות אל מחנה גרוס רוזן. בין הצועדים היה ספיגלמן. בצעדות המוות האסירים הוכרחו לצעוד ברציפות למשך מרחקים ארוכים. כל אדם שניסה לברוח או שתשו כוחותיו, נורה על ידי האס אס.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8392|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=צעדות המוות|אתר=הספריה של מטח|תאריך=1990}}}} לאחר שהגיע אל מחנה גרוס רוזן, ספיגלמן הועבר בקרונות משא צפופים אל מחנה [[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]]. ממחנה זה הועברו חלק מהאסירים, ובנייהם ספיגלמן, אל הגבול השווייצרי בתור שבויים. ב-2 בספטמבר 1945 מסתיימת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 ספיגלמן טס מפולין לשוודיה, במטרה לברוח מפולין, אשר בה מתחשים גילויי אנטישמיות גם לאחר השואה, כנגד היהודים אשר ניסו לחזור לבתיהם ולהשיג את רכושם בחזרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jewishagency.org/he/antisemitism/content/25739|הכותב=|כותרת=גלגולה של שנאה|אתר=הסוכנות היהודית לארץ ישראל|תאריך=2005}}}} דוגמה לכך הוא בן משפחת גילבר אשר שב לביתו אבל נרצח בידי הפולנים אשר שכנו בבית.
== הצגת הדמויות ==
ארט ספיגלמן מציג את הדמויות בספרו כחיות, כך שבני כל עם מופיעים כחיה אחרת:
* ה[[יהודים]] מצוירים כ[[עכבר]]ים.
* ה[[גרמנים]] מצוירים כ[[חתול הבית|חתולים]].
* שני ילדים של הורים מעורבים ממוצא יהודי וממוצא גרמני מצוירים כ[[עכבר]]ים עם פסי חתול.
* ה[[פולין|פולנים]] מצוירים כ[[חזיר הבית|חזירים]].
* ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] מצוירים כ[[כלב]]ים.
* ה[[צוענים]] מצוירים כ[[עש]].
* ה[[צרפתים]] מצוירים כ[[צפרדע]]ים.
* ה[[שוודיה|שוודים]] מצוירים כ[[אייל הצפון|איילים]].
* ה[[בריטים]] מצוירים כ[[דג]]ים.
* ה[[רוסים]] מצוירים כ[[דוב]]ים.
כל היצורים הללו [[האנשה|מואנשים]], ומתנהגים לחלוטין כ[[אדם|בני אדם]] - רק ראשיהם כראשי חיות. בהתאם לכך, מדי פעם נותן ספיגלמן שמות דומים למקומות אמתיים, כגון Mauschwitz (במקום [[אושוויץ]]) או Catzkills.
החיות מסמלות [[לאום|לאומים]] ו[[גזע (אדם)|גזעים]] שונים ממספר סיבות:
* הצגת היהודים כעכברים היא למעשה [[סאטירה]] לאופן שבו הנאצים ציירו את היהודים כ[[שרצים]]. כמו כן, השימוש בעכברים נועד לסמל את התושייה אותה הפגינו יהודים רבים במהלך תקופת השואה ואת חוסר יכולתם של הנאצים להשמיד לחלוטין את האוכלוסייה היהודית. בשלב מסוים בסיפור, המחבר מדבר עם [[יהודי]] [[ישראלי]], אשר מצויר כעכבר רגזן ושמנמן. באחד הראיונות עמו נשאל ספיגלמן איזו חיה לדעתו הכי מתאימה לייצג את הישראלים. תגובתו של ספיגלמן הייתה: "אין לי מושג ... [[דרבן (מכרסם)|דורבנים]]?".
* לאחר שהקומיקס יצא לשווקים בפולין, פולנים רבים מצאו אותו פוגעני משום שהפולנים מוצגים בו כ[[חזיר הבית|חזירים]]. עם זאת, פולנים רבים בעלילת הסיפור מתוארים באופן חיובי כגון האומנת של משפחת ספיגלמן וגברת מוטונוואה אשר הסתירה את אנייה וולאדק תוך כדי סיכון עצמי. ספיגלמן הסביר כי הוא בחר בחזירים בתום לב בשל הדמיון אותו ראה לדמויות בדיוניות אמריקאיות נודעות כגון [[מיס פיגי]] ו[[פורקי פיג]].
* הצגת הצרפתים כצפרדעים היא סאטירה לכך שהצרפתים נוהגים לאכול צפרדעים.
למעט האמריקאים (אשר מצוירים בסיפור ככלבים), לאורך הסיפור כל הדמויות מכל גזע כמעט זהות במראם. לדוגמה, רוב העכברים היהודים דומים זה לזה ולא ניתן להבחין בהבדלי המין או הגיל ביניהם. לבוש ופרטים חיצוניים נוספים המזוהים עם הדמויות משמשים בעיקר כאמצעי העיקרי המאפשר לקוראים להבדיל בין הדמויות - לדוגמה, ספיגלמן עצמו תמיד לובש חולצה לבנה בלי שרוולים וחולצה שחורה מעליה; אשתו הצרפתית, פרנסואז (אשר מצוירת כעכבר, משום שהיא התגיירה), לובשת חולצת פסים, ולוסיה (חברתו של ולאדק לפני אניה) בעלת חזה שופע למדיי. בעודם משוטטים ברחובות העיר לאחר שהיא נכבשה בידי הנאצים, היהודים לובשים מסכות של חזירים על מנת להמחיש את הטרחה אותה נקטו היהודים באותה העת על מנת להסתיר את זהותם האמיתית.
השימוש בחיות ברומן הגרפי נראה אולי לא מתאים, אך במקום ליצור לקבוצות השונות אופי אחיד אשר יהיה תואם לסטריאוטיפים חברתיים קיימים, ספיגלמן ממחיש לאורך הסיפור כמה טיפשי זה לסווג אדם על בסיס השתייכות לאומית או אתנית.
השימוש בבעלי חיים בעלילה מאפשר גם לנתק את הקוראים מן העולם האמיתי. אמצעי זה הופך את הסיפור למושך יותר עבור הדור הצעיר של הקוראים, אך עדיין מציג סיפור העוסק בהישרדות ממוות במהלך תקופת השואה. אף על פי כן, על מנת שלא להתנתק את הקורא לחלוטין מהמציאות, המחבר מציג את הפן האנושי באמצעות סיפור חייו של אביו ובאמצעות הצגת עולמם האישי ומערכות היחסים בין הדמויות השונות בסיפור.
==דמויות מרכזיות==
===ארט ספיגלמן===
[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]], ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.
===ולאדק ספיגלמן===
ולאדק הוא אביהם של ארט ורישיו, בעלה לשעבר של אניה ובשעת התרחשות העלילה נשוי למאלה. הוא מוצג כאדם [[קמצנות|קמצן]], [[אנוכיות|אנוכי]], אובססיבי, חרדתי ועקשן - תכונות שכנראה סייעו לו לשרוד את השואה, אך מפריעות מאוד לבני משפחתו. עם זאת, הוא בעל תושיה ופיקח. בעל דעות [[גזענות|גזעניות]] כלפי כהי עור.
===אניה ספיגלמן===
אניה היתה אשתו של ולאדק ואמם של רישיו וארט. שרדה את השואה במקביל לוולאדק. לאחר [[לידה|לידתו]] של רישיו סבלה מ[[התמוטטות עצבים]] כתוצאה מ[[דיכאון לאחר לידה]]. כשארט היה בן 20 היא [[התאבדות|התאבדה]] מבלי להשאיר מכתב, ומותה הותיר את ארט עם רגשות [[אשמה (רגש)|אשמה]] עזים.
===רישיו ספיגלמן===
רישיו היה בנם של ולאדק ואניה. כשהחלו ב[[גטו סוסנוביץ|גטו]] [[אקציה|אקציות]] בהן פונו ילדים וזקנים, ולאדק ואניה חששו לשלומו של רישיו ולכן שלחו אותו להסתתר אצל דודתו, טושה, ב[[זוויירצ'ה]]. כאשר הנאצים פשטו על הגטו בזוויירצ'ה העדיפה טושה למות מאשר ליפול לידיהם, ולכן [[רעל|הרעילה]] את עצמה יחד עם ביתה, רישיו ואחיינית נוספת. זכרו של רישיו העיק על משפחת ספיגלמן גם שנים רבות לאחר מותו, וארט חש כאילו עליו למלא את מקומו. החלק השני של מאוס מוקדש לו.
===מאלה ספיגלמן===
מאלה היא אישתו השניה של ולאדק. חיי הנישואין שלהם לא מוצלחים והם מתווכחים לעיתים קרובות. גם היא ניצולת שואה, אך ארט לא מנסה לחקור את עברה.
===פרנסואז מולי===
[[פרנסואז מולי|פרנסואז]] היא אשתו של ארט, [[קומיקסאי|קומיקסאית]] [[צרפת|צרפתייה]], ש[[גיור|התגיירה]] כדי להשביע את רצונו של ולאדק. בספר מוצג ארט מתלבט אם לייצג אותה בדמות [[צפרדע]] או [[עכבר]], ולבסוף מחליט לצייר אותה כעכבר.
== הספרים ==
הרומן מחולק לשני ספרים: הספר הראשון ("אבא מדמם היסטוריה", באנגלית: ''My Father Bleeds History'') מתאר את קורותיו של ולאדק ספיגלמן לפני המלחמה ובמהלכה ומסתיים בנקודה שבה ולאדק ואניה מגיעים לשערי [[אושוויץ]]. הספר השני ("וכאן החלו צרותיי" (באנגלית: ''And Here My Troubles Began'') ממשיך מאותה נקודה, ומתאר את קורותיו של ולאדק באושוויץ ואת הדרך שבה הצליח לשרוד במחנה. הספר השני ממשיך להציג את היחסים בין ארט ספיגלמן לאביו (כאשר גם אשתו של ארט מצטרפת לסיפור) ואף מתרכז בהם באופן רב ומפורט יותר מאשר הספר הראשון.
=== הספרים בישראל ===
חלקו הראשון של "מאוס" תורגם לראשונה ל[[עברית]] על ידי [[יעקב רוטבליט]] בסוף [[שנות השמונים]] תחת הכותרת "עכבר - סיפורו של ניצול". בתרגום זה לעברית לא נשמר משחק המילים של שם הספר ב[[אנגלית]], הן קרבה [[מצלול (ספרות)|מצלולית]] למילה Raus ב[[גרמנית]] שמשמעותה החוצה ולרוב כוונתה בהקשר של [[יהודי]]ם החוצה וכן עם המילה [[עכבר]] בגרמנית, Maus.
ב-[[2010]] הופיע לראשונה בעברית החלק השני ועמו גם החלק הראשון, שניהם בתרגומו של [[יהודה ויזן]] ובעריכתם של מרון ארן וצפורה לאמי (הוצאת 'מנגד', 2010). הפעם נשמר השם המקורי ו-'Maus' ראה אור כ-'מאוס'.
אחת מהדמויות המופיעות בספר כילד, [[מארק שפיגלמן]], הוא פרופסור וחוקר באוניברסיטה העברית (אביו של מארק, מילוש, היה בן דודו של ולאדק ספיגלמן).
==קישורים חיצוניים==
* {{nrg|[[כרמית ספיר-ויץ]]|עכבר הגטו: ביקורת על "מאוס"|102/889|5 במאי 2010|47|2}}
* [http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/maus ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/kichka.asp ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]
* [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/369/973.html דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו
* [http://www.writersblockg.com/מאוס-סיפורו-של-ניצול/ ביקורת על הספר] באתר Writer's Block
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{השואה|השואה באמנות}}
[[קטגוריה:ספרים על השואה]]
[[קטגוריה:רומנים גרפיים]]
[[קטגוריה:ספרים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1980]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1990]]
[[קטגוריה:בעלי חיים בקומיקס]]
[[קטגוריה:עכברים בתרבות]]
[[קטגוריה:חתולים בתרבות]]
[[קטגוריה:חזירים בתרבות]]
[[קטגוריה:כלבים בתרבות]]
[[קטגוריה:חרקים בתרבות]]
[[קטגוריה:צפרדעים בתרבות]]
[[קטגוריה:איילים בתרבות]]
[[קטגוריה:דוביים בתרבות]]
[[קטגוריה:דגים בתרבות]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{קומיקס
|תמונה=[[קובץ:Maus he2010.jpg]]
|כיתוב=עטיפת המהדורה העברית של הכרך הראשון
|יוצר=[[ארט ספיגלמן]]
|סוגה=[[רומן גרפי]], [[שואה]], [[ביוגרפיה]]
|סטטוס=
|פרסום אחרון=[[1991]]
|פרסום ראשון=[[1980]]
|יצא לאור=
|סינדיקציה=
|ISBN=
|ארץ מקור={{דגל|ארצות הברית||+}}
|שפת מקור=[[אנגלית]]
|מוציא לאור=
|מספר החוברות=
|מספר האוגדנים=
|מספר הספרים=
|קומיקס קודם=
|קומיקס הבא=
|שם=מאוס: סיפורו של ניצול
|שם בשפת המקור=Maus: A Survivor's Tale
}}
'''"מאוס: סיפורו של ניצול"''' (ב[[אנגלית]]: '''Maus: A Survivor's Tale''') הוא [[ספר זיכרונות]] בצורת [[רומן גרפי]], אשר נכתב ואויר על ידי אמן ה[[קומיקס]] ה[[יהדות ארצות הברית|יהודי]]-[[אמריקאי]] [[ארט ספיגלמן]] וראה אור בשנים [[1980]]–[[1991]]. תוכנו של רוב הספר הוא זיכרונותיו של אביו של היוצר, ולָאדֶק ספיגלמן, [[יהדות פולין|יהודי]]-[[פולני]] [[ניצול השואה]], והאירועים שחווה בתקופת [[השואה]]. בשאר הספר מתואר ההווה, והשיחות בין ארט ספילגמן לאביו, ומערכת היחסים בינם. הדמויות בספר מיוצגות על ידי חיות [[האנשה|אנתרופומורפיות]], כאשר גזעים שונים מתוארים כחיות שונות. בשנת [[1992]] זכה הספר ב[[פרס פוליצר]].
== סקירה כללית ==
הספר מתאר את חייו של ולאדק ספיגלמן, אביו של ארט ספיגלמן, לפני [[מלחמת העולם השנייה]] בתור יהודי-פולני בערים [[ראדום (עיר)|ראדום]], [[צ'נסטוחובה]], [[סוסנוביץ]] ו[[ביאלסקו]], ובזמן מלחמת העולם השנייה, כאסיר מלחמה ליד [[נירנברג]], ב[[לובלין]], סוסנוביץ בשנית, סורדולה, מחנה [[אושוויץ]], שם היה אסיר מספר 175113, [[גרוס-רוזן]] ו[[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]]. במקביל מתוארים חייו ב[[ניו יורק]] וב[[פלורידה]]. במהלך הספר מראה ספיגלמן כיצד אביו, למרות חוויותיו במלחמת העולם השנייה, מראה [[גזענות]] מחמירה כלפי [[אפרו-אמריקאים|אנשים כהי-עור]], וכיצד אישיותו העוקצנית מקשה על הסובבים אותו לסבול אותו. לדוגמה - אשתו השנייה, מאלה, לה נישא לאחר שאמו הביולוגית של ספיגלמן, אניה, התאבדה.
== רקע היסטורי ==
הספר מתחיל באמצע [[שנות השלושים של המאה העשרים]]. בתחילת שנת 1938 מתרחשת הקצנה ברדיפת היהודים בגרמניה, המובילה לגלי [[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות]] ב[[פולין]] המתוארים בספר, בהשפעת [[עליית הנאצים לשלטון]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19481|הכותב=ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן|כותרת=1937 - 1939 : הקצנה ברדיפת היהודים|אתר=הספריה של מטח|תאריך=2009}}}}
ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .
ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}
גירוש יהודי סוסנוביץ לאושוויץ החל ב-10 במאי 1942. ב-12 באוגוסט 1942 בוצעה [[סלקציה]] המונית בגטו, כ-4,000 יהודים גורשו לאושוויץ. ב-15 במרס 1943 הושלמה העברת התושבים הפולנים משרודולה והחלו להעביר את יהודי סוסנוביץ לגטו זה. גטו שרודולה אכלס כ-14,000 יהודים. בין המועברים היו ספיגלמן ומשפחתו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}}
לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}
הספר מתאר שבשנת 1944, לאחר שמבצע ה[[הברחה]] של ספיגלמן ואשתו נכשל, הם נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. כשיהודים הובאו לאושוויץ, ביניהם ספיגלמן ואשתו, ראשית בוצעה הפרדה בין גברים לנשים. האסירים נדרשו להתפשט, למסור את רכושם, וללבוש מדי אסיר. על אמת האסיר קועקע מספר, אשר שימש כאמצעי זיהוי. ד"ר [[יוזף מנגלה]], פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית, יחד עם עוד קציני [[אס אס]], בצעו סלקציה של אסירי הגטו על פי מראם, בין אלה שהיו כשירים לעבודה ואלה שנשלחו ישירות להמתה. ספיגלמן שרד מספר פעמים סלקציה זו.
לאחר מרד ה[[זונדרקומנדו (אס אס)|זונדרקומנדו]] נעצרה למעשה ההשמדה בתאי הגזים. [[היינריך הימלר|הימלר]] הורה על פירוק הציוד בתאי הגזים ובמשרפות והעברתו למחנה [[גרוס-רוזן|גרוס רוזן]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15450|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=אושוויץ - תולדותיו וייחודו|אתר=הספריה של מטח|תאריך=1997}}}}
ב-18 בינואר 1945, הוחל פינוי מהיר של כ-66,000 אסירים מאושוויץ ומהמחנות הסמוכים, והחלו צעדות המוות אל מחנה גרוס רוזן. בין הצועדים היה ספיגלמן. בצעדות המוות האסירים הוכרחו לצעוד ברציפות למשך מרחקים ארוכים. כל אדם שניסה לברוח או שתשו כוחותיו, נורה על ידי האס אס.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8392|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=צעדות המוות|אתר=הספריה של מטח|תאריך=1990}}}} לאחר שהגיע אל מחנה גרוס רוזן, ספיגלמן הועבר בקרונות משא צפופים אל מחנה [[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]]. ממחנה זה הועברו חלק מהאסירים, ובנייהם ספיגלמן, אל הגבול השווייצרי בתור שבויים. ב-2 בספטמבר 1945 מסתיימת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 ספיגלמן טס מפולין לשוודיה, במטרה לברוח מפולין, אשר בה מתחשים גילויי אנטישמיות גם לאחר השואה, כנגד היהודים אשר ניסו לחזור לבתיהם ולהשיג את רכושם בחזרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jewishagency.org/he/antisemitism/content/25739|הכותב=|כותרת=גלגולה של שנאה|אתר=הסוכנות היהודית לארץ ישראל|תאריך=2005}}}} דוגמה לכך הוא בן משפחת גילבר אשר שב לביתו אבל נרצח בידי הפולנים אשר שכנו בבית.
== הצגת הדמויות ==
ארט ספיגלמן מציג את הדמויות בספרו כחיות, כך שבני כל עם מופיעים כחיה אחרת:
* ה[[יהודים]] מצוירים כ[[עכבר]]ים.
* ה[[גרמנים]] מצוירים כ[[חתול הבית|חתולים]].
* שני ילדים של הורים מעורבים ממוצא יהודי וממוצא גרמני מצוירים כ[[עכבר]]ים עם פסי חתול.
* ה[[פולין|פולנים]] מצוירים כ[[חזיר הבית|חזירים]].
* ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] מצוירים כ[[כלב]]ים.
* ה[[צוענים]] מצוירים כ[[עש]].
* ה[[צרפתים]] מצוירים כ[[צפרדע]]ים.
* ה[[שוודיה|שוודים]] מצוירים כ[[אייל הצפון|איילים]].
* ה[[בריטים]] מצוירים כ[[דג]]ים.
* ה[[רוסים]] מצוירים כ[[דוב]]ים.
כל היצורים הללו [[האנשה|מואנשים]], ומתנהגים לחלוטין כ[[אדם|בני אדם]] - רק ראשיהם כראשי חיות. בהתאם לכך, מדי פעם נותן ספיגלמן שמות דומים למקומות אמתיים, כגון Mauschwitz (במקום [[אושוויץ]]) או Catzkills.
החיות מסמלות [[לאום|לאומים]] ו[[גזע (אדם)|גזעים]] שונים ממספר סיבות:
* הצגת היהודים כעכברים היא למעשה [[סאטירה]] לאופן שבו הנאצים ציירו את היהודים כ[[שרצים]]. כמו כן, השימוש בעכברים נועד לסמל את התושייה אותה הפגינו יהודים רבים במהלך תקופת השואה ואת חוסר יכולתם של הנאצים להשמיד לחלוטין את האוכלוסייה היהודית. בשלב מסוים בסיפור, המחבר מדבר עם [[יהודי]] [[ישראלי]], אשר מצויר כעכבר רגזן ושמנמן. באחד הראיונות עמו נשאל ספיגלמן איזו חיה לדעתו הכי מתאימה לייצג את הישראלים. תגובתו של ספיגלמן הייתה: "אין לי מושג ... [[דרבן (מכרסם)|דורבנים]]?".
* לאחר שהקומיקס יצא לשווקים בפולין, פולנים רבים מצאו אותו פוגעני משום שהפולנים מוצגים בו כ[[חזיר הבית|חזירים]]. עם זאת, פולנים רבים בעלילת הסיפור מתוארים באופן חיובי כגון האומנת של משפחת ספיגלמן וגברת מוטונוואה אשר הסתירה את אנייה וולאדק תוך כדי סיכון עצמי. ספיגלמן הסביר כי הוא בחר בחזירים בתום לב בשל הדמיון אותו ראה לדמויות בדיוניות אמריקאיות נודעות כגון [[מיס פיגי]] ו[[פורקי פיג]].
* הצגת הצרפתים כצפרדעים היא סאטירה לכך שהצרפתים נוהגים לאכול צפרדעים.
למעט האמריקאים (אשר מצוירים בסיפור ככלבים), לאורך הסיפור כל הדמויות מכל גזע כמעט זהות במראם. לדוגמה, רוב העכברים היהודים דומים זה לזה ולא ניתן להבחין בהבדלי המין או הגיל ביניהם. לבוש ופרטים חיצוניים נוספים המזוהים עם הדמויות משמשים בעיקר כאמצעי העיקרי המאפשר לקוראים להבדיל בין הדמויות - לדוגמה, ספיגלמן עצמו תמיד לובש חולצה לבנה בלי שרוולים וחולצה שחורה מעליה; אשתו הצרפתית, פרנסואז (אשר מצוירת כעכבר, משום שהיא התגיירה), לובשת חולצת פסים, ולוסיה (חברתו של ולאדק לפני אניה) בעלת חזה שופע למדיי. בעודם משוטטים ברחובות העיר לאחר שהיא נכבשה בידי הנאצים, היהודים לובשים מסכות של חזירים על מנת להמחיש את הטרחה אותה נקטו היהודים באותה העת על מנת להסתיר את זהותם האמיתית.
השימוש בחיות ברומן הגרפי נראה אולי לא מתאים, אך במקום ליצור לקבוצות השונות אופי אחיד אשר יהיה תואם לסטריאוטיפים חברתיים קיימים, ספיגלמן ממחיש לאורך הסיפור כמה טיפשי זה לסווג אדם על בסיס השתייכות לאומית או אתנית.
השימוש בבעלי חיים בעלילה מאפשר גם לנתק את הקוראים מן העולם האמיתי. אמצעי זה הופך את הסיפור למושך יותר עבור הדור הצעיר של הקוראים, אך עדיין מציג סיפור העוסק בהישרדות ממוות במהלך תקופת השואה. אף על פי כן, על מנת שלא להתנתק את הקורא לחלוטין מהמציאות, המחבר מציג את הפן האנושי באמצעות סיפור חייו של אביו ובאמצעות הצגת עולמם האישי ומערכות היחסים בין הדמויות השונות בסיפור.
==דמויות מרכזיות==
===ארט ספיגלמן===
[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Victoria A. Elmwood|שם="HAPPY, HAPPY EVER AFTER": THE TRANSFORMATION OF TRAUMA BETWEEN THE GENERATIONS IN ART SPIEGELMAN'S "MAUS: A "SURVIVOR'S TALE}}</ref> ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.
===ולאדק ספיגלמן===
ולאדק הוא אביהם של ארט ורישיו, בעלה לשעבר של אניה ובשעת התרחשות העלילה נשוי למאלה. הוא מוצג כאדם [[קמצנות|קמצן]], [[אנוכיות|אנוכי]], אובססיבי, חרדתי ועקשן - תכונות שכנראה סייעו לו לשרוד את השואה, אך מפריעות מאוד לבני משפחתו. עם זאת, הוא בעל תושיה ופיקח. בעל דעות [[גזענות|גזעניות]] כלפי כהי עור.
===אניה ספיגלמן===
אניה היתה אשתו של ולאדק ואמם של רישיו וארט. שרדה את השואה במקביל לוולאדק. לאחר [[לידה|לידתו]] של רישיו סבלה מ[[התמוטטות עצבים]] כתוצאה מ[[דיכאון לאחר לידה]]. כשארט היה בן 20 היא [[התאבדות|התאבדה]] מבלי להשאיר מכתב, ומותה הותיר את ארט עם רגשות [[אשמה (רגש)|אשמה]] עזים.
===רישיו ספיגלמן===
רישיו היה בנם של ולאדק ואניה. כשהחלו ב[[גטו סוסנוביץ|גטו]] [[אקציה|אקציות]] בהן פונו ילדים וזקנים, ולאדק ואניה חששו לשלומו של רישיו ולכן שלחו אותו להסתתר אצל דודתו, טושה, ב[[זוויירצ'ה]]. כאשר הנאצים פשטו על הגטו בזוויירצ'ה העדיפה טושה למות מאשר ליפול לידיהם, ולכן [[רעל|הרעילה]] את עצמה יחד עם ביתה, רישיו ואחיינית נוספת. זכרו של רישיו העיק על משפחת ספיגלמן גם שנים רבות לאחר מותו, וארט חש כאילו עליו למלא את מקומו. החלק השני של מאוס מוקדש לו.
===מאלה ספיגלמן===
מאלה היא אישתו השניה של ולאדק. חיי הנישואין שלהם לא מוצלחים והם מתווכחים לעיתים קרובות. גם היא ניצולת שואה, אך ארט לא מנסה לחקור את עברה.
===פרנסואז מולי===
[[פרנסואז מולי|פרנסואז]] היא אשתו של ארט, [[קומיקסאי|קומיקסאית]] [[צרפת|צרפתייה]], ש[[גיור|התגיירה]] כדי להשביע את רצונו של ולאדק. בספר מוצג ארט מתלבט אם לייצג אותה בדמות [[צפרדע]] או [[עכבר]], ולבסוף מחליט לצייר אותה כעכבר.
== הספרים ==
הרומן מחולק לשני ספרים: הספר הראשון ("אבא מדמם היסטוריה", באנגלית: ''My Father Bleeds History'') מתאר את קורותיו של ולאדק ספיגלמן לפני המלחמה ובמהלכה ומסתיים בנקודה שבה ולאדק ואניה מגיעים לשערי [[אושוויץ]]. הספר השני ("וכאן החלו צרותיי" (באנגלית: ''And Here My Troubles Began'') ממשיך מאותה נקודה, ומתאר את קורותיו של ולאדק באושוויץ ואת הדרך שבה הצליח לשרוד במחנה. הספר השני ממשיך להציג את היחסים בין ארט ספיגלמן לאביו (כאשר גם אשתו של ארט מצטרפת לסיפור) ואף מתרכז בהם באופן רב ומפורט יותר מאשר הספר הראשון.
=== הספרים בישראל ===
חלקו הראשון של "מאוס" תורגם לראשונה ל[[עברית]] על ידי [[יעקב רוטבליט]] בסוף [[שנות השמונים]] תחת הכותרת "עכבר - סיפורו של ניצול". בתרגום זה לעברית לא נשמר משחק המילים של שם הספר ב[[אנגלית]], הן קרבה [[מצלול (ספרות)|מצלולית]] למילה Raus ב[[גרמנית]] שמשמעותה החוצה ולרוב כוונתה בהקשר של [[יהודי]]ם החוצה וכן עם המילה [[עכבר]] בגרמנית, Maus.
ב-[[2010]] הופיע לראשונה בעברית החלק השני ועמו גם החלק הראשון, שניהם בתרגומו של [[יהודה ויזן]] ובעריכתם של מרון ארן וצפורה לאמי (הוצאת 'מנגד', 2010). הפעם נשמר השם המקורי ו-'Maus' ראה אור כ-'מאוס'.
אחת מהדמויות המופיעות בספר כילד, [[מארק שפיגלמן]], הוא פרופסור וחוקר באוניברסיטה העברית (אביו של מארק, מילוש, היה בן דודו של ולאדק ספיגלמן).
==קישורים חיצוניים==
* {{nrg|[[כרמית ספיר-ויץ]]|עכבר הגטו: ביקורת על "מאוס"|102/889|5 במאי 2010|47|2}}
* [                                                                       ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]
* [                                                               ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]
* [                                                              דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו
* [http://www.writersblockg.com/מאוס-סיפורו-של-ניצול/ ביקורת על הספר] באתר Writer's Block
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{השואה|השואה באמנות}}
[[קטגוריה:ספרים על השואה]]
[[קטגוריה:רומנים גרפיים]]
[[קטגוריה:ספרים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1980]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1990]]
[[קטגוריה:בעלי חיים בקומיקס]]
[[קטגוריה:עכברים בתרבות]]
[[קטגוריה:חתולים בתרבות]]
[[קטגוריה:חזירים בתרבות]]
[[קטגוריה:כלבים בתרבות]]
[[קטגוריה:חרקים בתרבות]]
[[קטגוריה:צפרדעים בתרבות]]
[[קטגוריה:איילים בתרבות]]
[[קטגוריה:דוביים בתרבות]]
[[קטגוריה:דגים בתרבות]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -29,11 +29,11 @@
הספר מתחיל באמצע [[שנות השלושים של המאה העשרים]]. בתחילת שנת 1938 מתרחשת הקצנה ברדיפת היהודים בגרמניה, המובילה לגלי [[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות]] ב[[פולין]] המתוארים בספר, בהשפעת [[עליית הנאצים לשלטון]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19481|הכותב=ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן|כותרת=1937 - 1939 : הקצנה ברדיפת היהודים|אתר=הספריה של מטח|תאריך=2009}}}}
-ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201601.pdf|כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .
+ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .
-ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=687|הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}
+ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}
גירוש יהודי סוסנוביץ לאושוויץ החל ב-10 במאי 1942. ב-12 באוגוסט 1942 בוצעה [[סלקציה]] המונית בגטו, כ-4,000 יהודים גורשו לאושוויץ. ב-15 במרס 1943 הושלמה העברת התושבים הפולנים משרודולה והחלו להעביר את יהודי סוסנוביץ לגטו זה. גטו שרודולה אכלס כ-14,000 יהודים. בין המועברים היו ספיגלמן ומשפחתו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}}
-לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/statistics.html#details|הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}
+לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}
הספר מתאר שבשנת 1944, לאחר שמבצע ה[[הברחה]] של ספיגלמן ואשתו נכשל, הם נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. כשיהודים הובאו לאושוויץ, ביניהם ספיגלמן ואשתו, ראשית בוצעה הפרדה בין גברים לנשים. האסירים נדרשו להתפשט, למסור את רכושם, וללבוש מדי אסיר. על אמת האסיר קועקע מספר, אשר שימש כאמצעי זיהוי. ד"ר [[יוזף מנגלה]], פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית, יחד עם עוד קציני [[אס אס]], בצעו סלקציה של אסירי הגטו על פי מראם, בין אלה שהיו כשירים לעבודה ואלה שנשלחו ישירות להמתה. ספיגלמן שרד מספר פעמים סלקציה זו.
@@ -70,5 +70,5 @@
==דמויות מרכזיות==
===ארט ספיגלמן===
-[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]], ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.
+[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Victoria A. Elmwood|שם="HAPPY, HAPPY EVER AFTER": THE TRANSFORMATION OF TRAUMA BETWEEN THE GENERATIONS IN ART SPIEGELMAN'S "MAUS: A "SURVIVOR'S TALE}}</ref> ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.
===ולאדק ספיגלמן===
ולאדק הוא אביהם של ארט ורישיו, בעלה לשעבר של אניה ובשעת התרחשות העלילה נשוי למאלה. הוא מוצג כאדם [[קמצנות|קמצן]], [[אנוכיות|אנוכי]], אובססיבי, חרדתי ועקשן - תכונות שכנראה סייעו לו לשרוד את השואה, אך מפריעות מאוד לבני משפחתו. עם זאת, הוא בעל תושיה ופיקח. בעל דעות [[גזענות|גזעניות]] כלפי כהי עור.
@@ -94,7 +94,7 @@
==קישורים חיצוניים==
* {{nrg|[[כרמית ספיר-ויץ]]|עכבר הגטו: ביקורת על "מאוס"|102/889|5 במאי 2010|47|2}}
-* [http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/maus ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]
-* [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/kichka.asp ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]
-* [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/369/973.html דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו
+* [                                                                       ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]
+* [                                                               ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]
+* [                                                              דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו
* [http://www.writersblockg.com/מאוס-סיפורו-של-ניצול/ ביקורת על הספר] באתר Writer's Block
' |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .',
1 => 'ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}',
2 => 'לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}',
3 => '[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Victoria A. Elmwood|שם="HAPPY, HAPPY EVER AFTER": THE TRANSFORMATION OF TRAUMA BETWEEN THE GENERATIONS IN ART SPIEGELMAN'S "MAUS: A "SURVIVOR'S TALE}}</ref> ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.',
4 => '* [                                                                       ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]',
5 => '* [                                                               ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]',
6 => '* [                                                              דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201601.pdf|כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .',
1 => 'ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=687|הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}',
2 => 'לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/statistics.html#details|הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}',
3 => '[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]], ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.',
4 => '* [http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/maus ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]',
5 => '* [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/kichka.asp ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]',
6 => '* [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/369/973.html דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [
0 => 'http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/maus',
1 => 'http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/kichka.asp',
2 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/369/973.html',
3 => 'https://www.yadvashem.org/he/righteous/statistics.html#details',
4 => 'https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201601.pdf',
5 => 'https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=687'
] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19481',
1 => 'https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15450',
2 => 'https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8392',
3 => 'http://www.jewishagency.org/he/antisemitism/content/25739',
4 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q59696?uselang=he#P123',
5 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/102/889.html',
6 => 'http://www.writersblockg.com/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A1-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C/'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.jewishagency.org/he/antisemitism/content/25739',
1 => 'http://www.writersblockg.com/%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A1-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C/',
2 => 'http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/maus',
3 => 'http://www.yadvashem.org/yv/he/education/interviews/kichka.asp',
4 => 'https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8392',
5 => 'https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19481',
6 => 'https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15450',
7 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/102/889.html',
8 => 'https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/369/973.html',
9 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q59696?uselang=he#P123',
10 => 'https://www.yadvashem.org/he/righteous/statistics.html#details',
11 => 'https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201601.pdf',
12 => 'https://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=687'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{קומיקס
|תמונה=[[קובץ:Maus he2010.jpg]]
|כיתוב=עטיפת המהדורה העברית של הכרך הראשון
|יוצר=[[ארט ספיגלמן]]
|סוגה=[[רומן גרפי]], [[שואה]], [[ביוגרפיה]]
|סטטוס=
|פרסום אחרון=[[1991]]
|פרסום ראשון=[[1980]]
|יצא לאור=
|סינדיקציה=
|ISBN=
|ארץ מקור={{דגל|ארצות הברית||+}}
|שפת מקור=[[אנגלית]]
|מוציא לאור=
|מספר החוברות=
|מספר האוגדנים=
|מספר הספרים=
|קומיקס קודם=
|קומיקס הבא=
|שם=מאוס: סיפורו של ניצול
|שם בשפת המקור=Maus: A Survivor's Tale
}}
'''"מאוס: סיפורו של ניצול"''' (ב[[אנגלית]]: '''Maus: A Survivor's Tale''') הוא [[ספר זיכרונות]] בצורת [[רומן גרפי]], אשר נכתב ואויר על ידי אמן ה[[קומיקס]] ה[[יהדות ארצות הברית|יהודי]]-[[אמריקאי]] [[ארט ספיגלמן]] וראה אור בשנים [[1980]]–[[1991]]. תוכנו של רוב הספר הוא זיכרונותיו של אביו של היוצר, ולָאדֶק ספיגלמן, [[יהדות פולין|יהודי]]-[[פולני]] [[ניצול השואה]], והאירועים שחווה בתקופת [[השואה]]. בשאר הספר מתואר ההווה, והשיחות בין ארט ספילגמן לאביו, ומערכת היחסים בינם. הדמויות בספר מיוצגות על ידי חיות [[האנשה|אנתרופומורפיות]], כאשר גזעים שונים מתוארים כחיות שונות. בשנת [[1992]] זכה הספר ב[[פרס פוליצר]].
== סקירה כללית ==
הספר מתאר את חייו של ולאדק ספיגלמן, אביו של ארט ספיגלמן, לפני [[מלחמת העולם השנייה]] בתור יהודי-פולני בערים [[ראדום (עיר)|ראדום]], [[צ'נסטוחובה]], [[סוסנוביץ]] ו[[ביאלסקו]], ובזמן מלחמת העולם השנייה, כאסיר מלחמה ליד [[נירנברג]], ב[[לובלין]], סוסנוביץ בשנית, סורדולה, מחנה [[אושוויץ]], שם היה אסיר מספר 175113, [[גרוס-רוזן]] ו[[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]]. במקביל מתוארים חייו ב[[ניו יורק]] וב[[פלורידה]]. במהלך הספר מראה ספיגלמן כיצד אביו, למרות חוויותיו במלחמת העולם השנייה, מראה [[גזענות]] מחמירה כלפי [[אפרו-אמריקאים|אנשים כהי-עור]], וכיצד אישיותו העוקצנית מקשה על הסובבים אותו לסבול אותו. לדוגמה - אשתו השנייה, מאלה, לה נישא לאחר שאמו הביולוגית של ספיגלמן, אניה, התאבדה.
== רקע היסטורי ==
הספר מתחיל באמצע [[שנות השלושים של המאה העשרים]]. בתחילת שנת 1938 מתרחשת הקצנה ברדיפת היהודים בגרמניה, המובילה לגלי [[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות]] ב[[פולין]] המתוארים בספר, בהשפעת [[עליית הנאצים לשלטון]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19481|הכותב=ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן|כותרת=1937 - 1939 : הקצנה ברדיפת היהודים|אתר=הספריה של מטח|תאריך=2009}}}}
ב-1 בספטמבר 1939 פורצת [[מלחמת העולם השנייה]]. ולאדק ספיגלמן מתואר כלוחם ב[[פולין במלחמת העולם השנייה|חזית הפולנית-גרמנית]]. לאחר זמן קצר הקרב תם ונלקחים שבויי מלחמה, ביניהם ספיגלמן. על פי נתוני יד ושם, במערכת ספטמבר 1939 נפלו בשבי הגרמני כ-60,000 חיילים יהודיים. המחנה המוזכר בספר הוא מחנה השבויים נירנברג. במחנה זה בדומה למחנות נוספים, היהודים הועברו לחלק נפרד משאר השבויים. באזור שיכון היהודים התזונה הייתה לקויה, השיכון האופייני היה באוהלים לא מוסקים. השבויים אוכלסו בצפיפות ובלי מתקני תברואה הולמים. מבחינת העבודה הקשה והיחס האלים כלפיהם, חיי השבויים היהודים היו דומים לחיי האסיר ב[[מחנות ריכוז|מחנות הריכוז]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |כותרת=שבויי מלחמה יהודים|אתר=יד ושם|תאריך=}}}} ספיגלמן הועבר יחד עם שבויים רבים אל מחנות באזור [[לובלין]], שבו ישנם [[בור הריגה|בורות הריגה]] (בורות הירי). בעזרת קרוביו, ספיגלמן משתחרר מהשבי ושב ל[[סוסנוביץ|סוסנוביץ']] .
ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם, סוסנוביץ נכבשה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן החל תהליך הדרגתי של השתלטות וגירוש היהודים מבתיהם לשיכונים צפופים ומוגדרים- תהליך יצירת [[גטו סוסנוביץ|גטו סוסנוביץ']]. החיים בגטו זה, כמובא בספר, אפיינו גם [[גטאות בשואה|גטאות]] נוספים: הייתה חלוקה של תלושי מזון, מצוקת רעב, סחר לא חוקי במזון, ובוצעו [[אקציה|אקציות]] כנגד שוכני הגטו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=המכון הבין-לאומי לחקר השואה|כותרת=סוסנובייץ (Sosnowiec)|אתר=יד ושם|תאריך=}}}}
גירוש יהודי סוסנוביץ לאושוויץ החל ב-10 במאי 1942. ב-12 באוגוסט 1942 בוצעה [[סלקציה]] המונית בגטו, כ-4,000 יהודים גורשו לאושוויץ. ב-15 במרס 1943 הושלמה העברת התושבים הפולנים משרודולה והחלו להעביר את יהודי סוסנוביץ לגטו זה. גטו שרודולה אכלס כ-14,000 יהודים. בין המועברים היו ספיגלמן ומשפחתו.{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}}
לאחר פינוי גטו שרודולה ספיגלמן ואשתו חיפשו מקום מסתור חדש. ניתן לראות את פעילותם של מכרים פולנים למשפחת ספיגלמן, אשר העניקו מחסה למשפחה, ותפקדו כ[[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת= |הכותב=|כותרת=סטטיסטיקות|אתר=יד ושם|תאריך=2019}}}}
הספר מתאר שבשנת 1944, לאחר שמבצע ה[[הברחה]] של ספיגלמן ואשתו נכשל, הם נשלחו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. כשיהודים הובאו לאושוויץ, ביניהם ספיגלמן ואשתו, ראשית בוצעה הפרדה בין גברים לנשים. האסירים נדרשו להתפשט, למסור את רכושם, וללבוש מדי אסיר. על אמת האסיר קועקע מספר, אשר שימש כאמצעי זיהוי. ד"ר [[יוזף מנגלה]], פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית, יחד עם עוד קציני [[אס אס]], בצעו סלקציה של אסירי הגטו על פי מראם, בין אלה שהיו כשירים לעבודה ואלה שנשלחו ישירות להמתה. ספיגלמן שרד מספר פעמים סלקציה זו.
לאחר מרד ה[[זונדרקומנדו (אס אס)|זונדרקומנדו]] נעצרה למעשה ההשמדה בתאי הגזים. [[היינריך הימלר|הימלר]] הורה על פירוק הציוד בתאי הגזים ובמשרפות והעברתו למחנה [[גרוס-רוזן|גרוס רוזן]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15450|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=אושוויץ - תולדותיו וייחודו|אתר=הספריה של מטח|תאריך=1997}}}}
ב-18 בינואר 1945, הוחל פינוי מהיר של כ-66,000 אסירים מאושוויץ ומהמחנות הסמוכים, והחלו צעדות המוות אל מחנה גרוס רוזן. בין הצועדים היה ספיגלמן. בצעדות המוות האסירים הוכרחו לצעוד ברציפות למשך מרחקים ארוכים. כל אדם שניסה לברוח או שתשו כוחותיו, נורה על ידי האס אס.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8392|הכותב=ישראל גוטמן|כותרת=צעדות המוות|אתר=הספריה של מטח|תאריך=1990}}}} לאחר שהגיע אל מחנה גרוס רוזן, ספיגלמן הועבר בקרונות משא צפופים אל מחנה [[מחנה הריכוז דכאו|דכאו]]. ממחנה זה הועברו חלק מהאסירים, ובנייהם ספיגלמן, אל הגבול השווייצרי בתור שבויים. ב-2 בספטמבר 1945 מסתיימת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 ספיגלמן טס מפולין לשוודיה, במטרה לברוח מפולין, אשר בה מתחשים גילויי אנטישמיות גם לאחר השואה, כנגד היהודים אשר ניסו לחזור לבתיהם ולהשיג את רכושם בחזרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jewishagency.org/he/antisemitism/content/25739|הכותב=|כותרת=גלגולה של שנאה|אתר=הסוכנות היהודית לארץ ישראל|תאריך=2005}}}} דוגמה לכך הוא בן משפחת גילבר אשר שב לביתו אבל נרצח בידי הפולנים אשר שכנו בבית.
== הצגת הדמויות ==
ארט ספיגלמן מציג את הדמויות בספרו כחיות, כך שבני כל עם מופיעים כחיה אחרת:
* ה[[יהודים]] מצוירים כ[[עכבר]]ים.
* ה[[גרמנים]] מצוירים כ[[חתול הבית|חתולים]].
* שני ילדים של הורים מעורבים ממוצא יהודי וממוצא גרמני מצוירים כ[[עכבר]]ים עם פסי חתול.
* ה[[פולין|פולנים]] מצוירים כ[[חזיר הבית|חזירים]].
* ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] מצוירים כ[[כלב]]ים.
* ה[[צוענים]] מצוירים כ[[עש]].
* ה[[צרפתים]] מצוירים כ[[צפרדע]]ים.
* ה[[שוודיה|שוודים]] מצוירים כ[[אייל הצפון|איילים]].
* ה[[בריטים]] מצוירים כ[[דג]]ים.
* ה[[רוסים]] מצוירים כ[[דוב]]ים.
כל היצורים הללו [[האנשה|מואנשים]], ומתנהגים לחלוטין כ[[אדם|בני אדם]] - רק ראשיהם כראשי חיות. בהתאם לכך, מדי פעם נותן ספיגלמן שמות דומים למקומות אמתיים, כגון Mauschwitz (במקום [[אושוויץ]]) או Catzkills.
החיות מסמלות [[לאום|לאומים]] ו[[גזע (אדם)|גזעים]] שונים ממספר סיבות:
* הצגת היהודים כעכברים היא למעשה [[סאטירה]] לאופן שבו הנאצים ציירו את היהודים כ[[שרצים]]. כמו כן, השימוש בעכברים נועד לסמל את התושייה אותה הפגינו יהודים רבים במהלך תקופת השואה ואת חוסר יכולתם של הנאצים להשמיד לחלוטין את האוכלוסייה היהודית. בשלב מסוים בסיפור, המחבר מדבר עם [[יהודי]] [[ישראלי]], אשר מצויר כעכבר רגזן ושמנמן. באחד הראיונות עמו נשאל ספיגלמן איזו חיה לדעתו הכי מתאימה לייצג את הישראלים. תגובתו של ספיגלמן הייתה: "אין לי מושג ... [[דרבן (מכרסם)|דורבנים]]?".
* לאחר שהקומיקס יצא לשווקים בפולין, פולנים רבים מצאו אותו פוגעני משום שהפולנים מוצגים בו כ[[חזיר הבית|חזירים]]. עם זאת, פולנים רבים בעלילת הסיפור מתוארים באופן חיובי כגון האומנת של משפחת ספיגלמן וגברת מוטונוואה אשר הסתירה את אנייה וולאדק תוך כדי סיכון עצמי. ספיגלמן הסביר כי הוא בחר בחזירים בתום לב בשל הדמיון אותו ראה לדמויות בדיוניות אמריקאיות נודעות כגון [[מיס פיגי]] ו[[פורקי פיג]].
* הצגת הצרפתים כצפרדעים היא סאטירה לכך שהצרפתים נוהגים לאכול צפרדעים.
למעט האמריקאים (אשר מצוירים בסיפור ככלבים), לאורך הסיפור כל הדמויות מכל גזע כמעט זהות במראם. לדוגמה, רוב העכברים היהודים דומים זה לזה ולא ניתן להבחין בהבדלי המין או הגיל ביניהם. לבוש ופרטים חיצוניים נוספים המזוהים עם הדמויות משמשים בעיקר כאמצעי העיקרי המאפשר לקוראים להבדיל בין הדמויות - לדוגמה, ספיגלמן עצמו תמיד לובש חולצה לבנה בלי שרוולים וחולצה שחורה מעליה; אשתו הצרפתית, פרנסואז (אשר מצוירת כעכבר, משום שהיא התגיירה), לובשת חולצת פסים, ולוסיה (חברתו של ולאדק לפני אניה) בעלת חזה שופע למדיי. בעודם משוטטים ברחובות העיר לאחר שהיא נכבשה בידי הנאצים, היהודים לובשים מסכות של חזירים על מנת להמחיש את הטרחה אותה נקטו היהודים באותה העת על מנת להסתיר את זהותם האמיתית.
השימוש בחיות ברומן הגרפי נראה אולי לא מתאים, אך במקום ליצור לקבוצות השונות אופי אחיד אשר יהיה תואם לסטריאוטיפים חברתיים קיימים, ספיגלמן ממחיש לאורך הסיפור כמה טיפשי זה לסווג אדם על בסיס השתייכות לאומית או אתנית.
השימוש בבעלי חיים בעלילה מאפשר גם לנתק את הקוראים מן העולם האמיתי. אמצעי זה הופך את הסיפור למושך יותר עבור הדור הצעיר של הקוראים, אך עדיין מציג סיפור העוסק בהישרדות ממוות במהלך תקופת השואה. אף על פי כן, על מנת שלא להתנתק את הקורא לחלוטין מהמציאות, המחבר מציג את הפן האנושי באמצעות סיפור חייו של אביו ובאמצעות הצגת עולמם האישי ומערכות היחסים בין הדמויות השונות בסיפור.
==דמויות מרכזיות==
===ארט ספיגלמן===
[[ארט ספיגלמן|ארט]] הוא [[קריקטורה|קריקטוריסט]] ו[[קומיקסאי]] במקצועו, נשוי לפרנסואז. סובל מ[[טראומה נפשית|טראומות]] כתוצאה מהיותו בן [[הדור השני לשואה]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Victoria A. Elmwood|שם="HAPPY, HAPPY EVER AFTER": THE TRANSFORMATION OF TRAUMA BETWEEN THE GENERATIONS IN ART SPIEGELMAN'S "MAUS: A "SURVIVOR'S TALE}}</ref> ולכן נעזר בטיפול [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרי]]. מערכת היחסים המורכבת שלו עם אביו, ולאדק, תופסת מקום מרכזי בסיפור העלילה.
===ולאדק ספיגלמן===
ולאדק הוא אביהם של ארט ורישיו, בעלה לשעבר של אניה ובשעת התרחשות העלילה נשוי למאלה. הוא מוצג כאדם [[קמצנות|קמצן]], [[אנוכיות|אנוכי]], אובססיבי, חרדתי ועקשן - תכונות שכנראה סייעו לו לשרוד את השואה, אך מפריעות מאוד לבני משפחתו. עם זאת, הוא בעל תושיה ופיקח. בעל דעות [[גזענות|גזעניות]] כלפי כהי עור.
===אניה ספיגלמן===
אניה היתה אשתו של ולאדק ואמם של רישיו וארט. שרדה את השואה במקביל לוולאדק. לאחר [[לידה|לידתו]] של רישיו סבלה מ[[התמוטטות עצבים]] כתוצאה מ[[דיכאון לאחר לידה]]. כשארט היה בן 20 היא [[התאבדות|התאבדה]] מבלי להשאיר מכתב, ומותה הותיר את ארט עם רגשות [[אשמה (רגש)|אשמה]] עזים.
===רישיו ספיגלמן===
רישיו היה בנם של ולאדק ואניה. כשהחלו ב[[גטו סוסנוביץ|גטו]] [[אקציה|אקציות]] בהן פונו ילדים וזקנים, ולאדק ואניה חששו לשלומו של רישיו ולכן שלחו אותו להסתתר אצל דודתו, טושה, ב[[זוויירצ'ה]]. כאשר הנאצים פשטו על הגטו בזוויירצ'ה העדיפה טושה למות מאשר ליפול לידיהם, ולכן [[רעל|הרעילה]] את עצמה יחד עם ביתה, רישיו ואחיינית נוספת. זכרו של רישיו העיק על משפחת ספיגלמן גם שנים רבות לאחר מותו, וארט חש כאילו עליו למלא את מקומו. החלק השני של מאוס מוקדש לו.
===מאלה ספיגלמן===
מאלה היא אישתו השניה של ולאדק. חיי הנישואין שלהם לא מוצלחים והם מתווכחים לעיתים קרובות. גם היא ניצולת שואה, אך ארט לא מנסה לחקור את עברה.
===פרנסואז מולי===
[[פרנסואז מולי|פרנסואז]] היא אשתו של ארט, [[קומיקסאי|קומיקסאית]] [[צרפת|צרפתייה]], ש[[גיור|התגיירה]] כדי להשביע את רצונו של ולאדק. בספר מוצג ארט מתלבט אם לייצג אותה בדמות [[צפרדע]] או [[עכבר]], ולבסוף מחליט לצייר אותה כעכבר.
== הספרים ==
הרומן מחולק לשני ספרים: הספר הראשון ("אבא מדמם היסטוריה", באנגלית: ''My Father Bleeds History'') מתאר את קורותיו של ולאדק ספיגלמן לפני המלחמה ובמהלכה ומסתיים בנקודה שבה ולאדק ואניה מגיעים לשערי [[אושוויץ]]. הספר השני ("וכאן החלו צרותיי" (באנגלית: ''And Here My Troubles Began'') ממשיך מאותה נקודה, ומתאר את קורותיו של ולאדק באושוויץ ואת הדרך שבה הצליח לשרוד במחנה. הספר השני ממשיך להציג את היחסים בין ארט ספיגלמן לאביו (כאשר גם אשתו של ארט מצטרפת לסיפור) ואף מתרכז בהם באופן רב ומפורט יותר מאשר הספר הראשון.
=== הספרים בישראל ===
חלקו הראשון של "מאוס" תורגם לראשונה ל[[עברית]] על ידי [[יעקב רוטבליט]] בסוף [[שנות השמונים]] תחת הכותרת "עכבר - סיפורו של ניצול". בתרגום זה לעברית לא נשמר משחק המילים של שם הספר ב[[אנגלית]], הן קרבה [[מצלול (ספרות)|מצלולית]] למילה Raus ב[[גרמנית]] שמשמעותה החוצה ולרוב כוונתה בהקשר של [[יהודי]]ם החוצה וכן עם המילה [[עכבר]] בגרמנית, Maus.
ב-[[2010]] הופיע לראשונה בעברית החלק השני ועמו גם החלק הראשון, שניהם בתרגומו של [[יהודה ויזן]] ובעריכתם של מרון ארן וצפורה לאמי (הוצאת 'מנגד', 2010). הפעם נשמר השם המקורי ו-'Maus' ראה אור כ-'מאוס'.
אחת מהדמויות המופיעות בספר כילד, [[מארק שפיגלמן]], הוא פרופסור וחוקר באוניברסיטה העברית (אביו של מארק, מילוש, היה בן דודו של ולאדק ספיגלמן).
==קישורים חיצוניים==
* {{nrg|[[כרמית ספיר-ויץ]]|עכבר הגטו: ביקורת על "מאוס"|102/889|5 במאי 2010|47|2}}
* [                                                                       ביקורת ספרים] באתר [[יד ושם]]
* [                                                               ריאיון עם מישל קישקה בו מוצג "מאוס" כאבן-דרך בייצוג השואה בקומיקס]
* [                                                              דברים שאני לא מגלה: מה הקשר בין קומיקס לשואה?], ריאיון עם [[מישל קישקה]], בין היתר על "מאוס" ומקומו
* [http://www.writersblockg.com/מאוס-סיפורו-של-ניצול/ ביקורת על הספר] באתר Writer's Block
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{השואה|השואה באמנות}}
[[קטגוריה:ספרים על השואה]]
[[קטגוריה:רומנים גרפיים]]
[[קטגוריה:ספרים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1980]]
[[קטגוריה:ספרי שנות ה-1990]]
[[קטגוריה:בעלי חיים בקומיקס]]
[[קטגוריה:עכברים בתרבות]]
[[קטגוריה:חתולים בתרבות]]
[[קטגוריה:חזירים בתרבות]]
[[קטגוריה:כלבים בתרבות]]
[[קטגוריה:חרקים בתרבות]]
[[קטגוריה:צפרדעים בתרבות]]
[[קטגוריה:איילים בתרבות]]
[[קטגוריה:דוביים בתרבות]]
[[קטגוריה:דגים בתרבות]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | 1636016662 |
