הדף הזה מאפשר לך לבחון את המשתנים שנוצרו על־ידי מסנן ההשחתות עבור שינוי פרטני.

המשתנים שיוצרו לשינוי זה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount)
32
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name)
'Gilkuja'
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age)
321868753
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups)
[ 0 => '*', 1 => 'user', 2 => 'autoconfirmed' ]
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights)
[ 0 => 'createaccount', 1 => 'read', 2 => 'edit', 3 => 'createpage', 4 => 'createtalk', 5 => 'writeapi', 6 => 'viewmyprivateinfo', 7 => 'editmyprivateinfo', 8 => 'editmyoptions', 9 => 'abusefilter-log-detail', 10 => 'urlshortener-create-url', 11 => 'centralauth-merge', 12 => 'abusefilter-view', 13 => 'abusefilter-log', 14 => 'vipsscaler-test', 15 => 'flow-hide', 16 => 'flow-edit-title', 17 => 'upload', 18 => 'reupload-own', 19 => 'move-categorypages', 20 => 'minoredit', 21 => 'editmyusercss', 22 => 'editmyuserjson', 23 => 'editmyuserjs', 24 => 'sendemail', 25 => 'applychangetags', 26 => 'changetags', 27 => 'viewmywatchlist', 28 => 'editmywatchlist', 29 => 'spamblacklistlog', 30 => 'flow-lock', 31 => 'mwoauthmanagemygrants', 32 => 'reupload', 33 => 'move', 34 => 'collectionsaveasuserpage', 35 => 'collectionsaveascommunitypage', 36 => 'autoconfirmed', 37 => 'editsemiprotected', 38 => 'skipcaptcha', 39 => 'flow-edit-post', 40 => 'ipinfo', 41 => 'ipinfo-view-basic', 42 => 'transcode-reset', 43 => 'transcode-status' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile)
false
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount)
34
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app)
false
מזהה הדף ($1) (page_id)
764
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace)
0
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title)
'רמה ברומטרית'
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle)
'רמה ברומטרית'
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit)
[]
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors)
[ 0 => 'נעם דובב', 1 => 'KotzBot', 2 => 'Dexbot', 3 => 'אביעד', 4 => 'בריאן', 5 => '85.64.149.250', 6 => 'Matanyabot', 7 => 'MerlIwBot', 8 => '85.64.205.22', 9 => 'Yonidebot' ]
גיל הדף בשניות ($1) (page_age)
654056686
פעולה ($1) (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary)
''
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age)
95479538
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext)
'{{מקורות|רמה=אין}} ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא מערכת לחץ גבוה, כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]]. הרמה הברומטרית מסומנת בדרך כלל באות '''H''' האות הראשונה במילה High, כלומר גבוה. == סוגי רמות == * [[רמה דינמית]] * [[רמה תרמלית]] == השפעותיה של הרמה הברומטרית == * [[רוח]] - האוויר, באופן כללי, זורם מן הרמה אל ה[[שקע ברומטרי|שקע]]. הוא לא עושה זאת בקו ישר, אלא בסיבוב. ברמה האוויר זורם עם [[כיוון השעון]] ב[[חצי הכדור הצפוני]] ונגד כיוון השעון ב[[חצי הכדור הדרומי]]. * [[התמוככות]] האוויר - ברמה ברומטרית האוויר נע למטה, תופעה זאת מדכאת התפתחות אנכית של [[ענן|עננים]]. תופעה זו גם גורמת בדרך כלל ל[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] ו[[ערפל]]. * כאשר יש רמה ברומטרית (H) לא ירדו גשמים באותו מקום. הרמה הברומטרית היא כמו "מטרייה" לאותו אזור. ==ראו גם== *[[מטאורולוגיה - מונחים]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימילון=רמה ברומטרית}} {{קצרמר|מדעי כדור הארץ}} [[קטגוריה:סינופטיקה]] [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] [[pl:Wyż baryczny]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext)
'{{מקורות|רמה=אין}} ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא אזור שבו לחץ האוויר גבוה מסביבתו<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה - יחידות 1-4|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2012|עמ=87|כרך=א'}}</ref>. כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]]. הרמה הברומטרית מסומנת בדרך כלל באות '''H''' האות הראשונה במילה High, כלומר גבוה. == זרימה ברמה ברומטרית == הזרימה ברמה ברומטרית היא אנטיציקלונית (נעה עם כיוון השעון). היא מאופיינת בעקמומיות בכיוון מחוגי השעון ובגזירת רוח אנטיציקלונית, כלומר הרוח חזקה יותר ככל שמתקרבים לאזור הלחץ הנמוך<ref>שם, עמ' 107</ref>. ללא השפעת חיכוך, זרימת האוויר מושפעת מכח גרדיאנט הלחץ,מהרמה החוצה, הכוח הצנטריפוגלי גם הוא פועל החוצה. מולם ככח שקול קיים כח קוריוליס שבחצי הכדור הצפוני יפעל ימינה מכיוון הרוח המקורי. הדבר מוביל למהירות גבוהה יותר של הרוח. תחת השפעת חיכוך (כאשר זרימת האוויר סביב הרמה קרובה מתחככת בקרקע ולעיתים גם בשכבות אוויר) נחלשת הרוח, ונוטה (בחצי כדור הארץ הצפוני) שמאלה מכיוון האיזוברים כלומר זרמי הרוח סביב הרמה עוברים התבדרות , כלומר כמות האוויר היוצאת ממנה גדולה מזו שנכנסת אליה. התוצאה היא שאוויר שהתכנס ברום (לחץ גבוה) שוקע אל הקרקע, ובכך מייבש את האוויר ומונע היווצרות עננים. דבר זה מסביר את מזג האוויר הנאה המאפיין רמות. == רמות כחלק ממערכות הלחץ העולמיות == באזור המשווה קיים מאזן קרינה חיובי לאור קרבתו לשמש. אנרגיית החום הזו מועברת אל עבר הקטבים במנגנון הסרקולציה הגלובלית הבנוי תאי סרקולציה. באזור המשווה עולה אוויר מעלה ונע ברום לכיוון הקטבי, אך התא (תא הדלי) אינו נפרש ישירות עד הקוטב, עקב השפעת כוח קוריוליס. מנגנון הסרקולציה בנוי בתאים. במסגרת התאים הקרובים לקו משווה (תאי הדלי) עולה האוויר מעלה ויותר באזור הסובטרופי חגורה אקלימית של רמות סובטרופיות בהן האוויר שוקע מתחמ ומתייבש ולכן אזור זה הוא רצועה אקלימית מדברית<ref>שם, 249</ref>. באזורי הקטבים קיימות רמות פולריות של לחץ גבוה- כיפות של אוויר קר. הרמות מונעות היווצרות עננים ומשקעים ומזרימות רוחות מזרחיות קרות.<ref>שם, 250</ref> == סוגי רמות == * [[רמה דינמית]] * [[רמה תרמלית]] == השפעותיה של הרמה הברומטרית == * [[רוח]] - האוויר, באופן כללי, זורם מן הרמה אל ה[[שקע ברומטרי|שקע]]. הוא לא עושה זאת בקו ישר, אלא בסיבוב. ברמה האוויר זורם עם [[כיוון השעון]] ב[[חצי הכדור הצפוני]] ונגד כיוון השעון ב[[חצי הכדור הדרומי]]. * [[התמוככות]] האוויר - ברמה ברומטרית האוויר נע למטה, תופעה זאת מדכאת התפתחות אנכית של [[ענן|עננים]]. תופעה זו גם גורמת בדרך כלל ל[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] ו[[ערפל]]. * כאשר יש רמה ברומטרית (H) לא ירדו גשמים באותו מקום. הרמה הברומטרית היא כמו "מטרייה" לאותו אזור. == רמות בעלות השפעה על ישראל == === רמה טורקית === בחורף, עקב הרי הקווקז ורמת אנטוליה המרכזים ביניהם לחת אוויר, לצד גוש אוויר קר באזור זה לאור המרחק מהים, נוטה להתפתח באזור טורקיה והקווקז רמה המכונה "רמה טורקית". הרמה עלולה להשפיע על ישראל והיא גורמת לרוח יבשה המגיעה מהמזרח כחלק מהתנועה האנטיציקלונית סביב הרמה. רמה זו גורמת למזג אוויר נאה בישראל בימי החורף<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה, יחידות 5-7|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2015|עמ=29|כרך=ב'}}</ref>. === רמה סיבירית === בחורף, רמה הנגרמת מגוש אוויר קר המתגבש באזור [[סיביר]] ומרכז אסיה מביאה איתה אוויר קר במיוחד המתבטא בישראל ברוחות צפון מזרחיות יבשות וקרות הישר ממרכז אסיה. גלי קור אלו, שאינם מופיעים מדי שנה עלולים לגרום לקור עז ולנזקים<ref>שם, עמ' 31</ref>. === רמה אזורית === רמה שמרכזה ב[[האיים האזוריים|איים האזוריים]] שמתרחת לאורך כל עונות השנה מתפשטת לעיתים מזרחה ומביאה איתה רוחות צפון מערביות. רוחות אלו העוברות מעל הים הן לחות, וה גורמות למזג אוויר נאה אך לח. הלחות הגבוהה כואמת לערפילים בעמקי הצפון<ref>שם, עמ' 27</ref>. ==ראו גם== *[[מטאורולוגיה - מונחים]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימילון=רמה ברומטרית}} {{קצרמר|מדעי כדור הארץ}} [[קטגוריה:סינופטיקה]] [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] [[pl:Wyż baryczny]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff)
'@@ -1,6 +1,21 @@ {{מקורות|רמה=אין}} -ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא מערכת לחץ גבוה, כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]]. +ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא אזור שבו לחץ האוויר גבוה מסביבתו<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה - יחידות 1-4|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2012|עמ=87|כרך=א'}}</ref>. כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]]. הרמה הברומטרית מסומנת בדרך כלל באות '''H''' האות הראשונה במילה High, כלומר גבוה. + +== זרימה ברמה ברומטרית == +הזרימה ברמה ברומטרית היא אנטיציקלונית (נעה עם כיוון השעון). היא מאופיינת בעקמומיות בכיוון מחוגי השעון ובגזירת רוח אנטיציקלונית, כלומר הרוח חזקה יותר ככל שמתקרבים לאזור הלחץ הנמוך<ref>שם, עמ' 107</ref>. + +ללא השפעת חיכוך, זרימת האוויר מושפעת מכח גרדיאנט הלחץ,מהרמה החוצה, הכוח הצנטריפוגלי גם הוא פועל החוצה. מולם ככח שקול קיים כח קוריוליס שבחצי הכדור הצפוני יפעל ימינה מכיוון הרוח המקורי. הדבר מוביל למהירות גבוהה יותר של הרוח. + +תחת השפעת חיכוך (כאשר זרימת האוויר סביב הרמה קרובה מתחככת בקרקע ולעיתים גם בשכבות אוויר) נחלשת הרוח, ונוטה (בחצי כדור הארץ הצפוני) שמאלה מכיוון האיזוברים כלומר זרמי הרוח סביב הרמה עוברים התבדרות , כלומר כמות האוויר היוצאת ממנה גדולה מזו שנכנסת אליה. התוצאה היא שאוויר שהתכנס ברום (לחץ גבוה) שוקע אל הקרקע, ובכך מייבש את האוויר ומונע היווצרות עננים. דבר זה מסביר את מזג האוויר הנאה המאפיין רמות. + +== רמות כחלק ממערכות הלחץ העולמיות == +באזור המשווה קיים מאזן קרינה חיובי לאור קרבתו לשמש. אנרגיית החום הזו מועברת אל עבר הקטבים במנגנון הסרקולציה הגלובלית הבנוי תאי סרקולציה. באזור המשווה עולה אוויר מעלה ונע ברום לכיוון הקטבי, אך התא (תא הדלי) אינו נפרש ישירות עד הקוטב, עקב השפעת כוח קוריוליס. מנגנון הסרקולציה בנוי בתאים. + +במסגרת התאים הקרובים לקו משווה (תאי הדלי) עולה האוויר מעלה ויותר באזור הסובטרופי חגורה אקלימית של רמות סובטרופיות בהן האוויר שוקע מתחמ ומתייבש ולכן אזור זה הוא רצועה אקלימית מדברית<ref>שם, 249</ref>. + +באזורי הקטבים קיימות רמות פולריות של לחץ גבוה- כיפות של אוויר קר. הרמות מונעות היווצרות עננים ומשקעים ומזרימות רוחות מזרחיות קרות.<ref>שם, 250</ref> + == סוגי רמות == * [[רמה דינמית]] @@ -11,4 +26,15 @@ * [[התמוככות]] האוויר - ברמה ברומטרית האוויר נע למטה, תופעה זאת מדכאת התפתחות אנכית של [[ענן|עננים]]. תופעה זו גם גורמת בדרך כלל ל[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] ו[[ערפל]]. * כאשר יש רמה ברומטרית (H) לא ירדו גשמים באותו מקום. הרמה הברומטרית היא כמו "מטרייה" לאותו אזור. + +== רמות בעלות השפעה על ישראל == + +=== רמה טורקית === +בחורף, עקב הרי הקווקז ורמת אנטוליה המרכזים ביניהם לחת אוויר, לצד גוש אוויר קר באזור זה לאור המרחק מהים, נוטה להתפתח באזור טורקיה והקווקז רמה המכונה "רמה טורקית". הרמה עלולה להשפיע על ישראל והיא גורמת לרוח יבשה המגיעה מהמזרח כחלק מהתנועה האנטיציקלונית סביב הרמה. רמה זו גורמת למזג אוויר נאה בישראל בימי החורף<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה, יחידות 5-7|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2015|עמ=29|כרך=ב'}}</ref>. + +=== רמה סיבירית === +בחורף, רמה הנגרמת מגוש אוויר קר המתגבש באזור [[סיביר]] ומרכז אסיה מביאה איתה אוויר קר במיוחד המתבטא בישראל ברוחות צפון מזרחיות יבשות וקרות הישר ממרכז אסיה. גלי קור אלו, שאינם מופיעים מדי שנה עלולים לגרום לקור עז ולנזקים<ref>שם, עמ' 31</ref>. + +=== רמה אזורית === +רמה שמרכזה ב[[האיים האזוריים|איים האזוריים]] שמתרחת לאורך כל עונות השנה מתפשטת לעיתים מזרחה ומביאה איתה רוחות צפון מערביות. רוחות אלו העוברות מעל הים הן לחות, וה גורמות למזג אוויר נאה אך לח. הלחות הגבוהה כואמת לערפילים בעמקי הצפון<ref>שם, עמ' 27</ref>. ==ראו גם== '
גודל הדף החדש ($1) (new_size)
6592
גודל הדף הישן ($1) (old_size)
1788
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta)
4804
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines)
[ 0 => 'ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא אזור שבו לחץ האוויר גבוה מסביבתו<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה - יחידות 1-4|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2012|עמ=87|כרך=א'}}</ref>. כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]].', 1 => '', 2 => '== זרימה ברמה ברומטרית ==', 3 => 'הזרימה ברמה ברומטרית היא אנטיציקלונית (נעה עם כיוון השעון). היא מאופיינת בעקמומיות בכיוון מחוגי השעון ובגזירת רוח אנטיציקלונית, כלומר הרוח חזקה יותר ככל שמתקרבים לאזור הלחץ הנמוך<ref>שם, עמ' 107</ref>. ', 4 => '', 5 => 'ללא השפעת חיכוך, זרימת האוויר מושפעת מכח גרדיאנט הלחץ,מהרמה החוצה, הכוח הצנטריפוגלי גם הוא פועל החוצה. מולם ככח שקול קיים כח קוריוליס שבחצי הכדור הצפוני יפעל ימינה מכיוון הרוח המקורי. הדבר מוביל למהירות גבוהה יותר של הרוח. ', 6 => '', 7 => 'תחת השפעת חיכוך (כאשר זרימת האוויר סביב הרמה קרובה מתחככת בקרקע ולעיתים גם בשכבות אוויר) נחלשת הרוח, ונוטה (בחצי כדור הארץ הצפוני) שמאלה מכיוון האיזוברים כלומר זרמי הרוח סביב הרמה עוברים התבדרות , כלומר כמות האוויר היוצאת ממנה גדולה מזו שנכנסת אליה. התוצאה היא שאוויר שהתכנס ברום (לחץ גבוה) שוקע אל הקרקע, ובכך מייבש את האוויר ומונע היווצרות עננים. דבר זה מסביר את מזג האוויר הנאה המאפיין רמות. ', 8 => '', 9 => '== רמות כחלק ממערכות הלחץ העולמיות ==', 10 => 'באזור המשווה קיים מאזן קרינה חיובי לאור קרבתו לשמש. אנרגיית החום הזו מועברת אל עבר הקטבים במנגנון הסרקולציה הגלובלית הבנוי תאי סרקולציה. באזור המשווה עולה אוויר מעלה ונע ברום לכיוון הקטבי, אך התא (תא הדלי) אינו נפרש ישירות עד הקוטב, עקב השפעת כוח קוריוליס. מנגנון הסרקולציה בנוי בתאים. ', 11 => '', 12 => 'במסגרת התאים הקרובים לקו משווה (תאי הדלי) עולה האוויר מעלה ויותר באזור הסובטרופי חגורה אקלימית של רמות סובטרופיות בהן האוויר שוקע מתחמ ומתייבש ולכן אזור זה הוא רצועה אקלימית מדברית<ref>שם, 249</ref>.', 13 => '', 14 => 'באזורי הקטבים קיימות רמות פולריות של לחץ גבוה- כיפות של אוויר קר. הרמות מונעות היווצרות עננים ומשקעים ומזרימות רוחות מזרחיות קרות.<ref>שם, 250</ref> ', 15 => '', 16 => '', 17 => '== רמות בעלות השפעה על ישראל ==', 18 => '', 19 => '=== רמה טורקית ===', 20 => 'בחורף, עקב הרי הקווקז ורמת אנטוליה המרכזים ביניהם לחת אוויר, לצד גוש אוויר קר באזור זה לאור המרחק מהים, נוטה להתפתח באזור טורקיה והקווקז רמה המכונה "רמה טורקית". הרמה עלולה להשפיע על ישראל והיא גורמת לרוח יבשה המגיעה מהמזרח כחלק מהתנועה האנטיציקלונית סביב הרמה. רמה זו גורמת למזג אוויר נאה בישראל בימי החורף<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה, יחידות 5-7|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2015|עמ=29|כרך=ב'}}</ref>. ', 21 => '', 22 => '=== רמה סיבירית ===', 23 => 'בחורף, רמה הנגרמת מגוש אוויר קר המתגבש באזור [[סיביר]] ומרכז אסיה מביאה איתה אוויר קר במיוחד המתבטא בישראל ברוחות צפון מזרחיות יבשות וקרות הישר ממרכז אסיה. גלי קור אלו, שאינם מופיעים מדי שנה עלולים לגרום לקור עז ולנזקים<ref>שם, עמ' 31</ref>. ', 24 => '', 25 => '=== רמה אזורית ===', 26 => 'רמה שמרכזה ב[[האיים האזוריים|איים האזוריים]] שמתרחת לאורך כל עונות השנה מתפשטת לעיתים מזרחה ומביאה איתה רוחות צפון מערביות. רוחות אלו העוברות מעל הים הן לחות, וה גורמות למזג אוויר נאה אך לח. הלחות הגבוהה כואמת לערפילים בעמקי הצפון<ref>שם, עמ' 27</ref>. ' ]
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines)
[ 0 => 'ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא מערכת לחץ גבוה, כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]].' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst)
'{{מקורות|רמה=אין}} ב[[מטאורולוגיה]], '''רמה ברומטרית''' היא אזור שבו לחץ האוויר גבוה מסביבתו<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה - יחידות 1-4|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2012|עמ=87|כרך=א'}}</ref>. כלומר, אזור בו [[לחץ אטמוספירי|הלחץ האטמוספירי]] (לחץ אוויר, ב[[כדור הארץ]]) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, [[שקע ברומטרי]]. הרמה הברומטרית מסומנת בדרך כלל באות '''H''' האות הראשונה במילה High, כלומר גבוה. == זרימה ברמה ברומטרית == הזרימה ברמה ברומטרית היא אנטיציקלונית (נעה עם כיוון השעון). היא מאופיינת בעקמומיות בכיוון מחוגי השעון ובגזירת רוח אנטיציקלונית, כלומר הרוח חזקה יותר ככל שמתקרבים לאזור הלחץ הנמוך<ref>שם, עמ' 107</ref>. ללא השפעת חיכוך, זרימת האוויר מושפעת מכח גרדיאנט הלחץ,מהרמה החוצה, הכוח הצנטריפוגלי גם הוא פועל החוצה. מולם ככח שקול קיים כח קוריוליס שבחצי הכדור הצפוני יפעל ימינה מכיוון הרוח המקורי. הדבר מוביל למהירות גבוהה יותר של הרוח. תחת השפעת חיכוך (כאשר זרימת האוויר סביב הרמה קרובה מתחככת בקרקע ולעיתים גם בשכבות אוויר) נחלשת הרוח, ונוטה (בחצי כדור הארץ הצפוני) שמאלה מכיוון האיזוברים כלומר זרמי הרוח סביב הרמה עוברים התבדרות , כלומר כמות האוויר היוצאת ממנה גדולה מזו שנכנסת אליה. התוצאה היא שאוויר שהתכנס ברום (לחץ גבוה) שוקע אל הקרקע, ובכך מייבש את האוויר ומונע היווצרות עננים. דבר זה מסביר את מזג האוויר הנאה המאפיין רמות. == רמות כחלק ממערכות הלחץ העולמיות == באזור המשווה קיים מאזן קרינה חיובי לאור קרבתו לשמש. אנרגיית החום הזו מועברת אל עבר הקטבים במנגנון הסרקולציה הגלובלית הבנוי תאי סרקולציה. באזור המשווה עולה אוויר מעלה ונע ברום לכיוון הקטבי, אך התא (תא הדלי) אינו נפרש ישירות עד הקוטב, עקב השפעת כוח קוריוליס. מנגנון הסרקולציה בנוי בתאים. במסגרת התאים הקרובים לקו משווה (תאי הדלי) עולה האוויר מעלה ויותר באזור הסובטרופי חגורה אקלימית של רמות סובטרופיות בהן האוויר שוקע מתחמ ומתייבש ולכן אזור זה הוא רצועה אקלימית מדברית<ref>שם, 249</ref>. באזורי הקטבים קיימות רמות פולריות של לחץ גבוה- כיפות של אוויר קר. הרמות מונעות היווצרות עננים ומשקעים ומזרימות רוחות מזרחיות קרות.<ref>שם, 250</ref> == סוגי רמות == * [[רמה דינמית]] * [[רמה תרמלית]] == השפעותיה של הרמה הברומטרית == * [[רוח]] - האוויר, באופן כללי, זורם מן הרמה אל ה[[שקע ברומטרי|שקע]]. הוא לא עושה זאת בקו ישר, אלא בסיבוב. ברמה האוויר זורם עם [[כיוון השעון]] ב[[חצי הכדור הצפוני]] ונגד כיוון השעון ב[[חצי הכדור הדרומי]]. * [[התמוככות]] האוויר - ברמה ברומטרית האוויר נע למטה, תופעה זאת מדכאת התפתחות אנכית של [[ענן|עננים]]. תופעה זו גם גורמת בדרך כלל ל[[אינוורסיה (מטאורולוגיה)|אינוורסיה]] ו[[ערפל]]. * כאשר יש רמה ברומטרית (H) לא ירדו גשמים באותו מקום. הרמה הברומטרית היא כמו "מטרייה" לאותו אזור. == רמות בעלות השפעה על ישראל == === רמה טורקית === בחורף, עקב הרי הקווקז ורמת אנטוליה המרכזים ביניהם לחת אוויר, לצד גוש אוויר קר באזור זה לאור המרחק מהים, נוטה להתפתח באזור טורקיה והקווקז רמה המכונה "רמה טורקית". הרמה עלולה להשפיע על ישראל והיא גורמת לרוח יבשה המגיעה מהמזרח כחלק מהתנועה האנטיציקלונית סביב הרמה. רמה זו גורמת למזג אוויר נאה בישראל בימי החורף<ref>{{צ-ספר|מחבר=יואב יאיר וברוך זיו|שם=מבוא למטאורולוגיה, יחידות 5-7|מקום הוצאה=רעננה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2015|עמ=29|כרך=ב'}}</ref>. === רמה סיבירית === בחורף, רמה הנגרמת מגוש אוויר קר המתגבש באזור [[סיביר]] ומרכז אסיה מביאה איתה אוויר קר במיוחד המתבטא בישראל ברוחות צפון מזרחיות יבשות וקרות הישר ממרכז אסיה. גלי קור אלו, שאינם מופיעים מדי שנה עלולים לגרום לקור עז ולנזקים<ref>שם, עמ' 31</ref>. === רמה אזורית === רמה שמרכזה ב[[האיים האזוריים|איים האזוריים]] שמתרחת לאורך כל עונות השנה מתפשטת לעיתים מזרחה ומביאה איתה רוחות צפון מערביות. רוחות אלו העוברות מעל הים הן לחות, וה גורמות למזג אוויר נאה אך לח. הלחות הגבוהה כואמת לערפילים בעמקי הצפון<ref>שם, עמ' 27</ref>. ==ראו גם== *[[מטאורולוגיה - מונחים]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימילון=רמה ברומטרית}} {{קצרמר|מדעי כדור הארץ}} [[קטגוריה:סינופטיקה]] [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] [[pl:Wyż baryczny]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp)
'1714868107'
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name)
'hewiki'
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language)
'he'