אפרים אנקווה
רבי אפריים אנקאווא (1354 - 1442) רב, רופא ופילוסוף, מגדולי ספרד בצפון אפריקה, נזכר כצדיק בעל מופתים וקברו משמש עד היום כמוקד עלייה לרגל. מגדולי רבני אלג'יריה במאה ה-14.
ביוגרפיה
הרב אפריים אנקאווא בכיוניו "הרב של תלמסאן" נולד בשנת 1354 (שנת הקי"ד) בעיר טולדו שבספרד לאביו הרב ישראל אנקווה בעל ספר מנורת המאור אשר עלה על מוקד בי"ז בתמוז בזמן גזרות קנ"א (1391 למניינם), בספרד באחד מפוגרומי האינקוויזיציה הנוצרית, וספר תורה בידו .
רבי אפרים אנקאווא נשלח כבר בגיל צעיר ללמוד אצל רבנו נסים (הר"ן) מג'רונדה הנחשב לרבם של גדולי ראשונים אלג'יריה בנו דורו, הריב"ש והרשב"ץ.
כמו רבים מבני קהילתו, ברח רבי אפרים מפני הרדיפות והוכרח לצאת מספרד להציל את נפשו. מאז קיבל על עצמו סיגופים רבים ואורח חיים של פרישות זכר לחורבן קהילות ספרד ולגירושן.
אחר שהייה קצרה בעיר מרכש שבמרוקו, רבי אפרים שם פעמיו לעיירה בשם הוניין[1] בה התבקש לשמש דיין ומורה צדק. אולם הוא מחליט לעזוב את הוניין ולהמשיך במסעו לעיר אחרת באלג'יריה, עיר תלמסאן.
כתביו
ספרו היחיד אשר בידינו "שער כבוד ה'"[2],שחובר בתשובה לשאלת בנו רבי ישראל אנקאווא, משלב פילוסופיה יהודית, קבלה ובקיאות מעמיקה בדברי גדול מפרשי התורה ומתרגמיה: תרגום אונקלוס הגר תוך וחיזוק שיטת הרמב"ם. הספר מציג באופן שיטתי תשובות להשגות הרמב"ן בספר "שער הגמול", על לדברי הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים.
אמנם רבי חיים בלייח, רבה של תלמסאן (אשר יזם את הוצאתו הראשונה), וכן מאוחר יותר הרב אליהו עצור (אשר הוציא את ספר לאור מחדש בשנת) טוענים שספר "שער כבוד ה'" אינו ספרו היחיד של הרב אנקווה, אלא שככל הנראה רבים מכתביו ותשובותיו אבדו עם השנים, או לא נדפסו מעולם.
כך גם מנסה להוכיח פרופ' נוח עמינוח, בספרו על רבי יוסף ששפורטש ואף מעלה את ההשערה כי חלק מן השאלות שנשלחו מהעיר תלמסאן אל הרשב"ץ באלג'יר, ותשובותיהן שהופנו בחזרה לשואל אנונימי, לא היו יכולות להישאל אלא רק מפי הרב אפרים אנקווה בלבד[3].
פרופ' עמינוח וסבר שהרב אפרים אנקאווא חיבר מאמרים נוספים שאבדו בעניין בית המקדש ותפקידם של הכהנים בכלל ושל הכהן הגדול בפרט. .
גם הרב אליהו עצור טוען בצדק שאי אפשר לסבור שדיין עיר תלמסאן, אשר שימש בכהונה גדולה זו עד גיל 88, לא חיבר תשובות הלכתיות ופסקים שונים אחרים כלל.
ברוח זו, לדעת הרב ש' אסף יש לייחס לרבנו את החיבור 'פירוש התורה דרבנו אפרים'.
ספרו
- שער כבוד ה', מהדורה שנייה, תוניס, 1902
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ^ פרופ' נוח עמינוח, בהוצאתו לשו"ת רבי יוסף ששפורטש, מעלה השערה לסיבתו האמיתית של רבי אפרים לעזיבת הוניין, באומרו שלא נחה דעתו של רבי אפרים אנקאווא מטיבם של חכמי המקום, ומכך שהם "אינם לומדים תורה על מנת לקדש שם שמים בעולם" (ספר רבי יוסף ששפורטש-עמינוח עמוד 87 וכן תשובת הריב"ש סימן מ"ז).
- ^ הצגת ההוצאה מחודשת של ספר שער כבוד ה'
- ^ השאלות המיוחסות לרב אפריים אנקווה אשר הופנו לרשב"ץ בשו"ת התשב"ץ (סימנים קל"ה, קל"ו, קל"ז).