אוגולינו וילדיו (רודן)
אוגולינו וילדיו (בצרפתית: Ugolin et ses enfants) הוא אחד הפסלים, חלק מקבוצת הפסלים המרכיבים את שערי הגיהנום של הפסל אוגוסט רודן, הוצג כפסל בודד על ידי רודן בבריסל (1887) באדינבורו (1893) בג'נובה (1896) בפירנצה (1897) בהולנד (1899) ותערוכת פרספקטיבה שלו עצמו בשנת 1900.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | אוגוסט רודן |
| תאריך יצירה |
1881  |
| טכניקה וחומרים | פסל פלסטר |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 44.2 |
| רוחב | 38.5 |
| גובה | 46.5 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון רודן |
  | |
נושא עריכה
אוגולינו דלה ג'רארדסקה היה אריסטוקרט ופוליטיקאי שגר בפיזה במאה השלוש עשרה אחרי חמש שנות שלטון נאשם בבגידה ונאסר ביחד עם ילדיו ונכדיו במגדל מודה בפיזה, שם מתו מרעב לאחר תשעה חודשים. דנטה אליגיירי מספר את הסיפור בספרו הקומדיה האלוהית בו הושמו האריסטוקרטים במעגל העמוק ביותר בגיהנום, שם הוא מתאר איך אוגלינו מסביר לו איך אסירים גוועים לאט ברעב וילדיהם מפצירים בהם שיאכל אותם לאחר מותם, לכן אוגלינו ידוע בתור רוזן הקניבלים. ומוצג לעיתים קרובות כמי שאוכל את אצבעות ידיו.
רקע ותפיסה עריכה
ז'אן-בטיסט קארפו החל בפרויקט אוגלינו וילדיו עליו עבד במשך מספר שנים באקדמיה לאמנויות היפות ששידר סבל רב, זעם פראי, ודיכאון כאשר יד אחת של אוגלינו נעוצה בסנטרו ואצבעות ידו השנייה נעוצות בתוך פיו.
אוגלינו בשערי הגיהנום עריכה
האפיזודה של אוגלינו בקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי עשתה רושם עז על רודן בעת שעבד על המודלים הראשונים של שערי הגיהנום והוא בחר בו כאחד הנושאים החשובים לביטוי פיסולי, בתחילה הוא חשב להציבו במאונך כמו קארפו אבל בחר להציבו במאוזן אולי כדי להקנות חוסר אנושיות לפעולותו, הוא נמצא על ברכיו נשען קדימה כשפיו פעור בהבעה של יאוש, ובכך יצר יצירה אמנותית מובחנת מזאת של קארפו בעלת הבעה דרמטית עוצמתית. ממדי היצירה הוגדלו על ידי הנרי לבוס בין השנים 1901 עד 1904.
גלריה עריכה
-
גרסה מוגדלת במוזיאון ד'אורסה -
גרסת ברונזה מוגדלת במוזיאון רודן
_by_Rodin.jpg)
